איי. אי. ג'י. ביטוח זהב בע"מ ואח' נ' ט יליס

פסק דין

המחלוקת המרכזית בין הצדדים בתיק זה היא האם היה הנתבע מעורב בתאונת הדרכים ממנה נפגע רכבה של התובעת 2 המבוטח ע"י התובעת 1, או שפרטיו נמסרו באופן כוזב ע"י הנהג הפוגע אשר החזיק ברשיון הרכב של הנתבע בנסיבות לא ידועות.

התובעת 2 העידה כי רכבה נפגע מאחור בתאונת דרכים ביום 29.5.07 בנתיבי איילון, היא קיבלה מכה חזקה וחשה סחרחורת וכמעט עלפון. הנהג הפוגע יצא מרכבו ומסר לה את פרטיו (שם, ת"ז וכתובת), אותם העתיקה מרשיון הרכב שהציג בפניה, ואף מסר לה בעל פה את מספר הטלפון שלו, פרט שגם אותו רשמה והעבירה לחברת הביטוח. הנהג הפוגע אמר לה כי יזמין עבורה אמבולנס והיא הסיעה את רכבה לשולי הכביש, אך במקום זאת הסתלק הנהג הפוגע מהמקום ובדיעבד התברר לה כי מספר הרכב הפוגע לא נרשם על ידה. במכתב מפורט שכתבה לחברת הביטוח סמוך אחרי התאונה היא תארה את הנהג הפוגע כצעיר רוסי, תארה את חילופי הדברים ביניהם והשתלשלות האירוע. בבית המשפט זיהתה התובעת 2 את הנתבע לפי מראה פניו וחזותו הכללית, למרות חלוף הזמן. לא היה ביכולתה למסור פרטים על הרכב הפוגע למעט העובדה כי מדובר ברכב פרטי. עדותה של התובעת 2 היתה מהימנה עלי.

הנתבע אישר בעדותו כי פרטי השם, ת"ז וכתובת שרשמה התובעת 2 והעבירה לחברת הביטוח סמוך לאחר התאונה הם אכן פרטיו, אך הכחיש כי מס' הטלפון שייך לו. לדבריו אכן היה לו רכב פרטי באותה תקופה, אך לא היה מעורב בתאונה. הוא שיער כי יתכן שהשליך את רשיון הרכב שלו לאחר שפג תוקפו ומישהו מצא אותו ועשה בו שימוש כוזב בתאונה בהציגו אותו לתובעת 2.

גרסת הנתבע לא היתה מהימנה עלי והתרשמתי כי מנסה להתחמק מלהכיר בחבותו. גם השערתו בדבר אופן הגעת פרטיו אל התובעת 2 נראית מופרכת - האם סביר לשער כי מאן דהוא ימצא וישמור בארנקו רשיון רכב של רכב שאינו בחזקתו ואין לו כל קשר אליו, רק למקרה שביום מן הימים תארע לו תאונת דרכים, ומתוך ציפיה כי יוכל להציגו בפני הנהג האחר המעורב בתאונה, מבלי שאותו נהג ישים לב כי אין אלה פרטי הרכב הפוגע?? התרחיש נראה דמיוני והזוי.

לפיכך אני קובעת כי הנתבע הוא אכן הנהג הפוגע ולא בכדי הגיעו פרטיו המלאים אל התובעת 2.

לעניין פער הזמנים בין מועד התאונה למועד בדיקת הרכב ע"י שמאי, של כחצי שנה, אכן לא ניתן הסבר מניח את הדעת לפער זמנים גדול זה, אך מהימנה עלי הצהרת התובעת 2 כי לא היו לרכבה תאונות אחרות לפני או אחרי התאונה דנן, כפי שעולה גם מדו"ח חברת הביטוח בדבר העדר תביעות קודמות, וטיב הנזקים המתואר בחוו"ד השמאי תואם את תיאור התאונה דנן.

לפיכך אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות את סכום התביעה כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה לפי החלוקה המתאימה ביניהן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו כן אגרת משפט והוצאות משפט בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו לתובעת 1.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"ב, 05 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.