איי.אי.ג'י, ביטוח זהב בע"מ ואח' נ' ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לבי

פסק דין

אירוע של תאונת דרכים בו מעורבים שני כלי רכב , האחד נהוג בידי בתה של התובעת 2 , מבוטח אצל התובעת 1, ורכב נהוג בידי מבוטח הנתבעת .

על פי כתב התביעה נטען כי התאונה אירעה בנתניה , עת נסע רכב התובעות בנתיב נסיעתו , כאשר לפתע סטה הרכב הפוגע של המבוטח הנתבעת מנתיב נסיעתו ופגע ברכב התובעת 2.

על פי כתב ההגנה , טוענת הנתבעת כי התאונה אירעה אחרת מאשר טוענת התובעת, וכי מה שקרה הוא כי נהג הרכב מטעמה נהג את רבו בנתיב השמאלי מבין שניים , לפני העלייה למחלף פולג , כאשר רכב התובעת עומד על אי התנועה של המחלף ( יתברר במהלך העדויות כי הכוונה לשטח הפרדה אשר בין נתיב ההשתלבות המחבר בן כביש מספר 2 והכביש מעל הגשר המחבר את רמת פולג עם אזור התעשייה, ובין הנתיב הימני הממשיך ישר צפונה ) , וכי לפתע במהלך הנסיעה הגיחה לפתע המכונית של התובעת , סטתה מכיוון אי התנועה ופגעה בחלק האחורי של רכב הנתבעת .

מטעם הצדדים העידו רק הנהגים.

עדת התביעה , גב' ויקטוריה בנימינוב , מסרה בעדותה שהיא נסעה בכניסה לאזור התעשייה החדש , רצתה לפנות ימינה , אותתה ופתאום כשהיא כבר בנתיב שלה שמעה בום , ולא קרה כלום לרכב שלו של מבוטח הנתבעת ) .

עלי להעיר , עצם שימת הדגש מצד העדה על כך כי לרכב של נהג הנתבעת לא קרה כלום , יש בה משום הרגשה פנימית של העדה כי היא מרגישה אחראית לתאונה , ומצאה לנכון להתגונן בטענה כי לרכב מבוטח הנתבעת לאקר כלום .

גם חזרתה על כך יותר מפעם אחת , כי היא יודעת שרכבו של מבוטח התובעת נפגע בפינה הקדמית שמאלית- לטענתה – וכי למחרת כשפגשה אותו במוסך ראתה שהוא טוען לנזק בדופן שמאל אחורית, וזה הפתיע ואתה , מצביע על כך שהעדה שמה את הדגש על העובדה מבחינתה כי לרכב הנתבעת אל נגרם נזק, וזה כמובן כאמצעי הגנה , מפני טענות נהג הנתבעת בדבר גובה הנזק שלו , ופחות שימת דגש על שאלת האחריות .

מבחינה פסיכולוגית הדברים אומרים דרשני .

בהמשך טענה העדה כי הייתה בנתיב השמאלי ורצתה להיכנס לנתיב הימני , כבר הייתה בנתיב השמאלי שלה ופתאום "לא יודעת מאיפה הוא בא לי ". .

כתב התביעה נוסח על סמך גרסה שהעדה מסרה למבטחת שלה , תובעת מספר 1 . ההודעה הוגשה כראיה מטעם התובעות וסומנה ת/1

בהודעה רשמה הנהגת עדת התביעה את הדברים שלהלן

" בכניסה לנתניה רכב צד ג' נכנס לנתיב שלי בעת ביצוע פנייה ופגע ברכב י מצד ימין "

הודעה זו התבררה עוד בתחילת עדותה של העדה במסגרת העדות הראשית כלא נכונה , שכן עוד בעדות הראשית אמרה העדה

" בכניסה לאזור התעשייה של נתניה , רציתי לפנות ימינה , אותתי ופתאום שאני כבר בנתיב שלי שמעתי פתאום בום , לא קרה לרכב שלו כלום "

בעדותה בפני הודתה עדת התביעה כי היא בקשה לעבור מנתיב שמאל לנתיב ימין, אותתה , ופתאום שמעה בום . לא רק שהעדות בפני סותרת את מהות ההודעה ת/1 , אלא שאף על פחי אותה עדות אינן עוד ספק כי התאונה התרחשה בזמן שעדת התביעה בקשה לעבור מהנתיב ו נסעה קודם לתאונה אל הנתיב הימני ממנה שם נסע רכב הנתבעת .

עד ההגנה מטעם הנתבעת מתאר מצב , שמצד אחד מסיר מעליו כל אחריות לתאונה , ומצד שני סותר את הודעת עדת התביעה ת/1 , ועלה בקנה אחד עם גרסתה בפני .

לגרסת עד ההגנה הוא נסע דווקא בנתיב השמאלי מבין שניים , ונכנס לקשת העקומה המחברת בין כבשי ספר 2 , והכביש המגיע מעל הגשר במחלף פולג, על השטח המפריד בין כביש זה ובין הנתיב הימני בכיוון הנסיעה צפונה מתחת לגשר עמד רכב של עדת התביעה , וכשעמד לחלוף לידה מימינה , היא החילה בנסיעה , סטתה ימינה , נכנסה לנתיב לשו , והפינה הקדמית ימנית שלה פגעה בכנף אחורית שמאלית שלו,

גם על פי הזניקם בתמונות הזנק ברכב מבוטח הנתבעת , רואים פגיעה בכנף אחורית שמאלית, וגם תלישה של הפגוש האחורי כלפי אחור, מה שגרם ליציאת הפינה השמאלית של הפגוש האחורי אחורה החוצה , ועיקום הפגוש , במרכזו כתוצאה מתלישת הפינה השמאלית.

טענותיו של עד ההגנה נתמכו כאמור ע"י עדותה של עד התביעה , ממנה עולה כי היא אכן סטתה ימינה על מנת להיכנס לנתיב שמימינה ( לטענתה אל הנתיב הימני מבין שניים, לטענת עד ההגנה אל הנתיב השמאלי מתוך שטח ההפרדה ) . על פ התרשמותי משני העדים , מעדיף אני א גרסת עד ההגנה לפיה עדת התביעה עמדה קודם לתאונה על שטח ההפרדה ממנו ניסתה להיכנס לנתיב השמאלי . היא עצמה אמרה שבזמן התאונה "הייתי כבר בנתיב השמאלי " ואם נזכור כי התאונה אירעה לאחר שהיא כבר החלה בסטייה ימינה , אזי ברור כי לפני תחילת הסטייה הייתה בשטח ההפרדה הצבוע בצבע לבן מקוקו .