איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' דוידוביץ ואח'

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בגין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה הנדונה. בתאונה היו מעורבים רכב פרטי נהוג בידי התובע 2 בתביעה העיקרית (להלן: "רכב התובעים") ומשאית הנתבעים בתביעה העיקרית (להלן: "משאית הנתבעים"). אין מחלוקת שעובר לתאונה חנה רכב התובעים בצד הדרך, ושהתאונה נגרמה עקב כך שנהג רכב התובעים פתח את דלת הנהג, והמשאית פגעה בדלת. המחלוקת היא לגבי נסיבות פתיחת הדלת.

נהג רכב התובעים העיד שהוא פתח את הדלת במקצת, התעכב כדי לקחת ארנק וטלפון, ולפתע פגעה המשאית בדלת הפתוחה. נהג המשאית העיד שהדלת נפתחה כשהמשאית כבר היתה מקבילה לרכב התובעים, וכך אירעה הפגיעה.

בחנתי את העדויות והמסמכים, והגעתי למסקנה ששני הנהגים נושאים באחריות לתאונה. בחינת עדויות הצדדים מעלה שדלת רכב התובעים היתה פתוחה שניות אחדות טרם הפגיעה. ב"כ הנתבעים היפנה לכך שבהודעתו הכתובה טען הנהג שהדלת היתה פתוחה 15 שניות, בעדותו העיד שהיא היתה פתוחה 10 שניות ואחר כך 5 שניות. אינני משוכנעת שהעד יודע לדייק לגבי מספר השניות בהן הדלת היתה פתוחה, אך כוונתו ברורה. חלף זמן מעת פתיחת הדלת, עד לפגיעה. נהג המשאית העיד שהדלת נפתחה בפתאומיות, ושהוא הבחין בדלת הנפתחת חלקיק שנייה לפני הפגיעה. אלא שתמוה בעיני כיצד יכול היה נהג המשאית להבחין בדלת הנפתחת מימינו, שעה שלגרסתו שלו הוא היה אז מקביל לרכב. עדותו גם אינה תואמת לאמור בהודעתו הכתובה, אשר הן מהרשום בה, והן מהמשורטט בה, עולה שהמשאית פגעה בדלת שנפתחה עוד קודם לכן.

עם זאת, עיקר האחריות לתאונה רובצת על נהג רכב התובעים. הנהג החנה רכבו במקום אסור בין המדרכה לאי תנועה בנוי, ופתח דלת למרכז הכביש. בנסיבות אלו אני מייחסת לנהג רכב התובעים אחריות בשיעור של 70%, ולנהג המשאית אחריות בשיעור של 30%.

לאור האמור בתביעה העיקרית ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לתובעים סך של 1,281 ₪ צמוד מיום 05.10.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪. בתביעה הנגדית ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לתובעת סך של 2,529 ₪ צמוד מיום 23.11.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ב, 16 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.