תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
174-02-10
23/06/2010
|
בפני השופט:
עדי חן-ברק
|
- נגד - |
התובע:
1. איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ 2. רענן אברהם סוליציאנו קינן
|
הנתבע:
מחמוד חאליל
|
פסק-דין |
פסק דין
תביעה בגין נזקי רכוש שנטען כי נגרמו לרכב השייך לתובע 2 בתאונה שארעה ביום 26/1/09. התובעת 1 הינה מבטחת רכב התובע 2.
1.הנהגת ברכב התובע 2 (להלן: "התובעת") טוענת כי בעת שנסעה בכביש 4 לכיוון צפון (בין צומת בנימינה לצומת בית חנניה), פגע הנתבע ברכבה מאחור והדפה לעבר הרכב שנסע לפניה, מכאן שרכבה ניזוק הן בחלקו האחורי והן בחלקו הקדמי.
2.הנתבע טוען, מנגד, כי לא ארעה כל תאונה בין הרכב בו נהג לבין רכב התובעת, וכי לפתע יצאה התובעת מרכבה וביקשה ממנו ומנהגים נוספים את הפרטים שלו. הנתבע נעתר לבקשתה ומסר לה את מספר תעודת הזהות שלו ואת מספר הרכב בו נהג.
3.לאחר ששמעתי את עדויות התובעת והנתבע ועיינתי בכל המסמכים שהוצגו בפני, ובכלל זה: הודעות לחברות הביטוח, דו"ח שמאי ותמונות הרכב של התובעת, חשבונית תיקון וכו', הנני מעדיפה את עדות התובעת על פני עדות הנתבע ומקבלת את התביעה.
4.מעבר לעובדה שעדותה של התובעת היתה ברורה ואמינה, הרי שעדות הנתבע לקתה בסתירות ובסימני שאלה רבים:
ראשית – עדות הנתבע בבית המשפט סתרה לחלוטין את גרסתו בכתב ההגנה שם אישר במפורש כי אכן ארעה תאונה אשר נגרמו בה נזקים לשני הרכבים (ראה סעיף 6 לכתב ההגנה), ואולם ע"פ גרסתו בכתב ההגנה, רכב התובעת הוא שפגע בו כתוצאה מחזרתו אחורנית (גרסה תמוהה כשלעצמה כאשר אין חולק בין הצדדים כי במקום התנהלה התנועה באיטיות נוכח קיומו של פקק עקב עבודות בכביש), ולא היתה כל סיבה שתצדיק נסיעה לאחור.
כאמור לעיל בבית המשפט הכחיש הנתבע כי היה מגע כלשהו בין הרכבים ו/או כי נגרם נזק למי מהרכבים.
שנית – הנתבע טען בבית המשפט כי רכבו היה מבוטח בביטוח צד שלישי. להוכחת טענה זו הציג שני מסמכים מחברת הביטוח הראל: האחד מיום 11/3/09 - מכתב מהראל לנתבע בו הוא מתבקש להמציא לחברה טופס הודעה על הארוע, פרטי עדים לתאונה וכו'. השני – טופס הודעה שמילא התובע, ואולם הוא אינו נושא חותמת כלשהי ממנה ניתן ללמוד כי הטופס הוחזר על ידי הנתבע לחברת הראל.
ברם גרסה זו של הנתבע עומדת בניגוד לעדות התובעת לפיה מיד לאחר התאונה, כשביקשה מהנתבע פרטים לא אמר לה הנתבע כי הוא מבוטח, ולא מסר לה פרטי פוליסת ביטוח כלשהי.
גרסה זו של הנתבע אף עומדת בניגוד מוחלט למכתב שהציגה ב"כ התובעת – מכתב ששלחה הראל ביום 6/7/09 לתובעת בו היא מודיעה לה כי פוליסת הביטוח אינה תקפה במועד הנזק ומכאן שנדחתה דרישת התובעת לקבלת פיצוי מהראל.
שלישית – גרסת הנתבע לפיה התובע ביקשה ממנו פרטים, והוא נענה לבקשתה תמוהה ביותר על רקע עדותו לפיה לא היה כל מגע בין הרכבים וכלל לא היתה תאונה. לו אכן לא היתה כל תאונה, מדוע ביקשה ממנו התובעת למסור פרטים ? ומדוע מסר לה פרטים ?
רביעית – הנתבע טען כי יש לו עדים שיכולים להעיד כי לא ארעה כל תאונה, והוא אף נקב בשם של עד פוטנציאלי שנטען כי במקרה נסע אף הוא באותו "פקק". ברם עד זה לא הובא להעיד מטעמו.
5.לסיכום האמור לעיל הנני מעדיפה את עדות התובעת על פני עדות הנתבע וקובעת כי התאונה ארעה כתוצאה מאי שמירת מרחק על ידי הנתבע – דבר שהוביל לפגיעה מאחור ברכב התובעת, ולהדיפתו לעבר הרכב שלפניו.
6.נזק:
לרכב נגרם נזק בשיעור של 13,661 ₪ (הוגשה חוות דעת שמאי, וחשבונית המוסך המתקן). כן נגרמה לרכב ירידת ערך שהוערכה על ידי השמאי בסכום של 2226 ₪ - סכום ששולם לתובע 2 על ידי התובעת 1 בניכוי השתתפות עצמית.
כן שלמה התובעת 1 שכ"ט שמאי בסך 450 ₪.
התובע 2 נשא בדמי השתתפות עצמית בסך 1,150 ₪, ובסכום של 607 ₪ כדמי השתתפות עצמית בגין נזק של ירידת ערך.
7.סוף דבר –
הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 1: