אייר - סיון (2004) בע"מ נ' מוניר

פסק - דין

1.בפני תובענה לפינוי מושכר על-פי פרק ט"ז4 לתקסד"א.

2.אין חולק כי ביום 29.08.04 נחתם בין הצדדים הסכם לשכירות חנות ברחוב הרצל 88 ברמלה (להלן:"המושכר"). על-פי ההסכם תקופת השכירות המקורית היתה ל- 36 חודשים וכן ניתנו לשוכר שתי תקופות אופציה להארכת תקופת השכירות ל- 36 חודשים נוספים ולאחר מכן ל- 36 חודשים נוספים גם כן.

3.טענת התובעת הינה, כי בהתאם לסעיף 21 להסכם השכירות, ניתנה לנתבע האופציה להאריך את תקופת השכירות במושכר בתנאי שימסור הודעה בכתב ובדואר רשום על כוונתו לממש את האופציה 60 יום לפחות לפני תחילת תקופת האופציה והואיל והנתבע לא עשה כן, האופציה שניתנה לנתבע מבוטלת ותקופת השכירות הסתיימה בסוף תקופת האופציה הראשונה.

4.בישיבת יום 18.07.11 שמעתי עדי הצדדים: נציג התובעת, מר אבי עטייה והנתבע ומסקנתי, שתבואר להלן, הינה כי דין התביעה להידחות.

5.נציג התובעת, מר אבי עטייה הודה בפני בעדותו כי עת מומשה האופציה הראשונה, לא מסר הנתבע הודעה בכתב ובדואר רשום 60 יום מראש על כוונתו לממש את האופציה.

בעמוד 3 לפרוטוקול, שורות 15-16, השיב מר אבי עטייה, העד מטעם התובעת, כדלקמן, בחקירתו הנגדית על ידי ב"כ הנתבע:

"ש: נכון גם שהיתה באופציה הראשונה הוא לא שלח לך מכתב והתקופה הוארכה בעל-פה?

ת: הוא לא שלח מכתב..."

6.עינינו הרואות כי עת הוארכה השכירות בכל הנוגע לתקופת האופציה הראשונה, לא הקפידה התובעת על הוראות סעיף 21 להסכם השכירות ותקופת השכירות הוארכה בעל פה.

7.סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, קובע, כי בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.

8.לאור התנהגות התובעת, עת הסכימה להארכת השכירות של המושכר לתקופת האופציה הראשונה, שכאמור, הוארכה בעל-פה וללא הקפדה על קיום הוראות סעיף 21 להסכם השכירות, יכול היה הנתבע להניח שכך יכול הוא לנהוג גם ביחס להארכת השכירות של המושכר לתקופת האופציה השניה ואני רואה בעמידתה הפעם של התובעת על קיום הוראות סעיף 21 להסכם השכירות ככתבן וכלשונן כחוסר תום לב בביצוע חוזה.

9.אין חולק כי הנתבע שלח לתובעת תשלום בגין תקופת האופציה השניה של שכירות המושכר וכי התובעת סרבה לקבלו על מנת שלא ייראה הדבר כהסכמה מצידה.

לאור העובדה כי התביעה נדחית ועל מנת שלא יראו את הסכם השכירות כמופר, כי אז ישלח הנתבע התשלום לתובעת באמצעות בא כוחה וזאת תוך 15 ימים מהמצאת פסק הדין, על מנת למנוע תובענה לפינוי המושכר והפעם בעילה של אי תשלום דמי השכירות.

10.תוצאת האמור הינה שהתביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו בתובענה זו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.