אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איילון נ' בריל

איילון נ' בריל

תאריך פרסום : 16/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א, תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
2900-08,2901-08,11419-02-09
12/09/2010
בפני השופט:
שירי רפאלי

- נגד -
התובע:
אילנה איילון
הנתבע:
יוסף בריל
פסק-דין

פסק דין

לפני בתביעות הדדיות שאוחדו, שעניינן בסכסוך בין משכירה לשוכר דירה. תביעת המשכירה (להלן – "אילנה") הוגשה כתביעה שטרית בה נדרש ביצועם של שני שיקים: שיק בסך 15,000 ש,ח ושיק בסך 3,440 ₪, וזאת בטענה כי השוכר (להלן – "יוסי") הותיר אחריו נזקים בדירתה. תביעת יוסי הוגשה כתביעה קטנה, ובה תבע מידי אלינה פיצוי בראשי נזק שונים, לרבות החזר הפרשי שער, שיפוי בגין עמלות שיקים ועוד. התביעות נדונו בסדר דין מהיר ולפיכך גם פסק הדין יהיה תמציתי, כקבוע בתקנות לעניין סדר דין זה.

אין חולק, כי ביום 1.8.07 השכירה אילנה ליוסי דירה הצמודה לדירה בה מתגוררת היא עצמה. אין חולק כי בין הצדדים נחתם חוזה בכתב (להלן – "חוזה השכירות"), ובמסגרתו הוסכם כי תקופת השכירות תהיה מיום 1.8.07 עד יום 1.7.08, כי שכר הדירה יעמוד על 400 דולר לחודש וכי ישולם אחת לחודשיים. "שער יציג" והגדר בחוזה כשער היציג שיפורסם ויהיה ידוע בעת התשלום בפועל. "שכר דירה" הוגדר כ- "400 דולר לחודש לפי השער היציג". בסעיף 3 (2.0) לחוזה נקבע כי: "להקלת הגביה יפקיד המוכר במעמד חתימת הסכם זה בידי המשכיר 5 שיקים שמועדי פרעונם (תחילת חודש) כמועדי תשלום דמי השכירות על פי האמור לעיל. הפרשים, אם יהיו, ישולמו ע"י השוכר ביום הקבוע לתשלום שכר הדירה, וזאת בהתאם לשער היציג שיהיה ידוע בכל מועד". אין חולק כי במעמד חתימת החוזה מסר יוסי לאילנה חמישה שיקים נדחים על סך של 3,440 ₪ כל אחד, שהיווה סך של 800 דולר לפי השער היציג באותה עת (4.3 ₪ לדולר), ושיק נוסף עבור חודש אוגוסט בסך של 1,680 ₪.

אין חולק, כי סמוך לתחילת תקופת השכירות החלו מתגלעות בין הצדדים מחלוקות שונות, ועקב כך הוחלפו ביניהם דברים ומסמכים בעניין סיום ההתקשרות קודם לסיום התקופה המוסכמת. אין חולק, כי בסופו של דבר הוסכם על סיום תקופת השכירות ביום 15.4.08, ואכן ביום זה עזב יוסי את הדירה. אין חולק, כי את המפתח לא החזיר אלא לאחר מספר שבועות. טענתו היא כי ניסה להשיג את אילנה ולקבוע עימה פגישה לסיום ההתחשבנות ומסירת המפתח, אך ללא הצלחה. עם זאת אין חולק, כי לאילנה היה מפתח משלה לדירה, ומטענותיה שלה עולה כי לאחר שיוסי פינה את הדירה, היא נכנסה אליה לצורך הערכת מצבה וביצוע תיקונים.

אין עוד חולק, כי השיק בסך של 3,440 ₪ נמסר לאילנה עבור דמי השכירות לחודשים יוני-מאי 2008, וכי משהסתיים החוזה בהסכמה קודם לכן, היה עליה להשיבו ליוסי ולא היתה זכאית להציגו לביצוע בהוצאה לפועל.

בתביעתה תובעת אילנה מידי יוסי פיצוי בגין ראשי הנזק הבאים: (א) 2,500 ₪ ששילמה לשרברב עבור תיקון נזילה מאחורי האסלה, לפי קבלות; (ב) 5,000 ₪ ששילמה לטענתה עבור שיפוץ בדירה, כולל נזקי רטיבות בקירות, וזאת לפועל שלא נתן קבלה; (ג) 5,000 ₪ בגין הפסדים שנגרמו לה, לכאורה, באי השכרת הדירה מחמת השיפוץ והייבוש; (ד) 520 ₪ בגין אריחי קרמיקה שרכשה לתיקון חדר השירותים; (ה) סכומים נוספים: בזבוז מים 200 ₪, שריטות למקרר 200 ₪, שולחן מחשב 320 ₪ ורדיו טייפ 200 ₪.

בסיכומיו לא חזר ב"כ התובעת על מלוא הנזקים הנתבעים, אלא העמידם על סכום של 6,000 ₪ בלבד, לפי ראשי הנזק הבאים: סך 3,000 ₪ בגין תיקוני שרברבות ורכישת קרמיקה על פי קבלות ופיצוי בסך 3,000 ₪ בגין הפסד דמי שכירות למשך תקופת השיפוץ.

בתביעתו תבע יוסי מידי אילנה פיצוי בגין ראשי הנזק הבאים: (א) 1,164 ₪ בגין הפרשי שער; (ב) 860 ₪ בגין החזר שכר דירה עבור מחצית אפריל בסך של 860 ₪; (ג) 2,000 ₪ בגין הפרשי שכר דירה בחודשים מאי יוני 2008 בהם שכר דירה יקרה יותר; (ד) עמלת החזר שיקים בסך של 110 ₪; (ה) 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש. כמו כן ציין כי יש לקזז מסכום התביעה סך של 300 ₪ בגין תשלומים שוטפים שהוסכמו בין הצדדים.

בסיכומיו לעניין תביעת יוסי עמד בא כוחו למעשה על תביעת הפרשי השער, תוך שויתר למעשה על טיעון לעניין יתר ראשי הנזק, וטוב שכך.

אדון איפוא במחלוקות שנותרו על הפרק לאחר הסיכומים.

אשר לתיקוני האינסטלציה והקרמיקה מאחורי האסלה. אקדים ואציין, כי אילנה לא ראתה, מטעמיה ועל פי עצת עורך דינה, לתמוך את תביעתה בחוות דעת מומחה. למרבה הצער, כאשר המדובר הוא בטענות לקיומם של ליקויי רטיבות, לרבות הסיבות לליקויים אלה ועלות תיקונם, הרי שבהעדר חוות דעת מומחה ייקשה על אילנה מאד להרים את הנטל המוטל עליה. למרות זאת, בנסיבות ענייננו לא מצאתי כי דין הטענות להידחות כליל בגין אי הגשת חוות דעת, כפי שמבקש ב"כ יוסי.

אין חולק, כי סביב הצנרת שמאחורי האסלה היתה ירוקת ועובש, כעולה מהתצלום שצורף וכן כעולה מעדות יוסי עצמו בחקירתו. משכך, ולאחר שבחנתי את התצלום, נוטה אני לקבל את טענת אילנה לפיה היתה מהצנרת מאחורי האסלה נזילה כלשהי, וזאת גם בהיעדר חוות דעת מומחה. עם זאת, בהעדר חוות דעת, אין בידי כל אפשרות לקבוע מתי החלה נזילה זו, מה היה היקפה וכמה זמן נמשכה. מניה וביה לא ניתן לקבוע לאלו נזקים גרמה, מתי גרמה להם, ומתי היה על יוסי, כאדם סביר, להבחין בהם. זאת ועוד. אילנה עצמה אינה חולקת על כך שלא יוסי גרם להיווצרות הנזילה אלא רק החמיר אותה, לכאורה, בשל כך שלא דיווח עליה. די בכך על מנת לדחות את עתירתה לחייבו במלוא עלות התיקון. מאידך, בתמליל שצירף יוסי הוא נשמע מאשר כי הבחין בשלב כלשהו בנזילה מינורית כלשהי, כדבריו: "מספר טיפות". לטעמי, בשלב בו הבחין בנזילה פעילה זו, קטנה ככל שתהיה, היה עליו לדווח לאילנה. משלא עשה כן ניתן לראותו כמי שאחראי על החמרה מסויימת של הנזק. משלא הוכח לי מתי הבחין בטיפות ומה היה מצב הנזק באותו שלב, אין לי אלא להעריך את חלקו של יוסי בהחמרת הנזק על דרך האומדן. הוגשו קבלות המתעדות עבודה בסך 2,000 ₪ ורכישת אריחים בסך של 520 ₪. אמנם, תאריך הקבלה הוא אוגוסט 2008, אך נכונה אני לקבל את עדות אילנה כי מדובר בתיקונים נשוא התביעה, וכי התאריך משקף את מועד הוצאת החשבונית והתשלום ולא את מועד ביצוע העבודה. מסמך נוסף בגין עבודה בסך 500 ₪ אינו ברור, שכן אינו בגדר קבלה, לא ברור מי חתם עליו ולא ברור האם הסכום אינו נכלל בקבלה שהוציא יוסי חורב בסך של 2,000 ₪. עולה, כי סכום הנזק שהוכח לעניין השרברבות עומד על כ – 2,500 ₪, ואני רואה להעמיד את חלקו של יוסי בהחמרת נזק זה על סך של 1,000 ₪.

איני רואה להיעתר לתביעת אילנה לעניין הפסדי דמי שכירות של עשרה שבועות בגין שיפוץ או ייבוש. לא הוגשה לי כל חוות דעת לעניין עצם הצורך בפעולות כאלה ומשך הזמן הדרוש. בהעדר חוות דעת לא ניתן גם לקבוע מאומה בטענות אילנה אודות ליקויי רטיבות אחרים, כגון רטיבות בקירות עקב חלון פתוח כזה או אחר. נטען כי בוצע שיפוץ, אך לא הוצגה כל אסמכתא, ולא ניתן להסתפק בדברי אילנה לבדה, לא לעניין העלות ולא לעניין אחריות יוסי לעבודות שבוצעו, ככל שבוצעו.

מכאן להפרשי השער הנתבעים על ידי יוסי. עיון בחוזה מלמד כי הצדדים לא קבעו בו מפורשות שער מינימום לעניין שכר הדירה. אדרבא. נקבע בחוזה כי השער לפיו יקבעו דמי השכירות יהיה השער היציג כפי שיהיה מעת לעת, וזאת ללא כל סייג. המשמעות היא, לכאורה, כי אילנה לא היתה זכאית לדמי שכירות שחרגו מהשער היציג הרשמי, וככל שזה פחת משער של 4.3 ₪ לדולר, היה עליה להשיב ליוסי סכומים שקיבלה ביתר. מאידך, כאמור, בס' 3(2) לחוזה צוינה רק חובתו של יוסי להחזיר הפרשי שער במיקרה המתאים, ולא נאמר דבר לענין חובה של אילנה להשיב הפרשים כאלה. מכך מנסה אילנה ללמוד כי הוסכם שאין עליה להחזיר הפרשים במקרה של ירידת שער ומכאן כי בפועל נקבעה "רצפה". לטעמי, לשון החוזה אינה מחייבת לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי אילנה, ושתיקת החוזה לעניין חובתה להחזיר הפרשי שער במקרה של ירידת השער אין משמעה כי הצדדים הסכימו לפטור אותה מכך. לטעמי, הגדרת "שכר דירה" ו"שער יציג" מלמדות כי הצדדים לא קבעו "רצפה" לשער, אלא שלא צפו אפשרות של ירידת שער ועל כן לא התייחסו להשבת הפרשים על ידי המשכירה. לטעמי, בגין ניסוח מעורפל זה של החוזה יש הצדקה לחלק בין הצדדים את האחריות לנזק שנגרם, וזאת בחלקים שווים, על דרך הטלת אשם תורם חוזי על יוסי בשיעור של 50%, יוסי, לדבריו, הוא איש כספים, וניתן היה לצפות כי יקפיד על ניסוח מדויק של ההסדר. לפיכך יש לחייב את אילנה להשיב ליוסי מחצית מסכום ההפרשים הנתבע על ידו, דהינו - 582 ₪. בנוסף אני מזכה את יוסי בפיצוי בסך של 55 ₪ בגין עמלת שיק בסך של 3,440 ₪, משאין חולק כי שיק זה הופקד על ידי אילנה שלא כדין. מסכום זה יש לקזז סך של 300 ₪, בגין תשלומים שוטפים, כאמור בכתב התביעה של יוסי. עולה, כי על אילנה לשלם ליוסי סך של 337 ₪ בגין תביעתו.

לפנים משורת הצורך אציין, כי יתר הנזקים להם טען יוסי בכתב התביעה לא הוכחו כדבעי. אין כל עילה לתביעת הפרש שכר דירה, שכן אין חולק כי תקופת השכירות קוצרה בהסכמה. איני רואה לזכות את יוסי בהחזר דמי שכירות של שבועיים, משהוכח כי עיכב בידו את המפתח ולא שוכנעתי כי פעל במרץ מספיק על מנת להחזירו בהקדם האפשרי לידי אילנה. אין גם יסוד לפסיקת פיצוי כספי בגין עוגמת נפש.

סוף דבר, לאחר קיזוז הסכומים, אני מחייבת את יוסי לשלם לאילנה סך של 663 ש"ח. כמו כן, משהתברר כי יוסי צירף לתיק תמליל חלקי ובכך חייב את אילנה לממן תמלול נוסף של השיחה, יש לטעמי לחייבו לשאת בשכר עריכת התמליל על ידי אילנה, בסך של 460 ₪ לפי קבלה שצורפה. סך הכל, על יוסי לשלם לאילנה סך של 1,123 ₪. אילנה מצידה תשיב ליוסי את השיק בסך של 3,440 ₪.

למעט האמור לעיל ובנסיבות הכוללות, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ