איילון חברה לביטוח בע"מ נ' סהר ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקי תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 6/10/08.

התובעת טוענת כי ברכב המבוטח שלה, מסוג טיוטה (להלן:"הטויוטה") נהגה הגב' סוהמין לידיה וכאשר הגיעה בסמוך לצומת סגולה, סטה לנתיב נסיעתה רכב הנתבע 1 וגרם לנזקים הנתבעים במסגרתה של תביעה זו.

הנתבעים טוענים כי הנתבע 1 נהג במשאית (להלן :"המשאית") המבוטחת בידי הנתבעת 2, כאשר לפתע נכנס לנתיב נסיעת המשאית, רכב הטויוטה אשר יצא מבית העלמין. לטענת הנתבעים, רכב הטויוטה פגע במדרגות המשאית והוא זה אשר גרם לנזקים ולפיכך יש לדחות את התביעה.

הצדדים התייצבו בפני לדיון , פרשו ראיותיהם והעידו עדיהם.

דיון והכרעה :

מטעמה של התובעת, נשמעה בפני עדות נהגת הטויוטה וזו העידה כי הכביש הראשי היה עמוס בתנועה. נהגת הטויוטה הבהירה כי יצאה מבית העלמין בו ביקרה כיומיים לפני יום הכיפורים, וביקשה להשתלב בנתיב הימני ביותר בכביש הראשי. לטענתה של נהגת הטויוטה, הנסיעה היתה איטית במיוחד, עד כדי עמידה במקום. נהגת הטויוטה העידה כי נהג המשאית השתלב בנתיב שמשמאלה, אך לפתע סטה מנתיב נסיעתו לכיוונה ומדרגות המשאית פגעו ברכב הטויוטה גררו אותו וגרמו נזק לאורך דלת הנהג והכנף השמאלית קדמית. נהגת הטויוטה טענה כי נהג המשאית המשיך בנסיעתו בנתיב אשר התפנה, על אף צעקותיהם של עוברי אורח שהתריעו בפני נהג המשאית על אשר אירע, והיא נאלצה לדלוק בעקבותיו, על מנת שימסור בידיה את פרטיו (ראה עמ' 1 שורות 11-18 לפרוטוקול).

עדותו של מר דוד סוהמין , בעלה של נהגת הטויוטה אשר ישב לצידה ברכב, מאששת את אופן קרות התאונה. גם מר סוהמין מעיד כי הנתיב היה עמוס ברכבים וכי רכב הטויוטה היה בעצירה מוחלטת, עת סטתה לכיוונו המשאית ובאמצעות מה שהגדיר העד כ"רגלית המשאית" גררה את הטויוטה והמדרגה של המשאית נפלה (ראה עמ' 2 שורות 16-19 לפרוטוקול).

עדותם של עדי התובעת נותרה בעינה ולא נסתרה אף בחקירתם הנגדית וזאת על אף טיעוני הנתבעים. הנתבעים טענו כי בעדות נהגת הטויוטה נתגלתה סתירה, באשר היא טענה כי המשאית המשיכה לנסוע לאחר קרות התאונה ובאותה נשימה העידה כי היה עומס תנועה אשר לא איפשר לה תזוזה בנתיב. נהגת הטויוטה הבהירה זאת על הנקלה והסבירה בעדותה כי עומס התנועה השתחרר מעט והמשאית המשיכה בנסיעתה, כך שנאלצה לרדוף אחר נהג המשאית על מנת לקבל את פרטיו (ראה עמ' 2 שורות 4-5 לפרוטוקול).

עדויות אלו קיבלו חיזוק מן האמור בעדותו של הנתבע 1 דווקא. הנתבע 1 תיאר כיצד נחסם הנתיב הימני במכוניות חונות והוא עצמו נסע במסלול האמצעי, לטענתו, אם כך כיצד זה ניסתה נהגת הטויוטה "להשתחל" , כהגדרת הנתבע 1, לכביש הראשי, והרי הדבר בלתי אפשרי בהתאם לתנאי הכביש המתוארים על ידיו הוא עצמו. הנתבע 1 הודה בפה מלא כי קיים שטח של כמטר וחצי מקידמת המשאית, בו אין הנהג רואה דבר (ראה עמ' 2 שורות 31-32 לפרוטוקול). היה עליו איפה, לנהוג משנה זהירות, כאשר בכביש קיים עומס תנועה והרכבים עומדים בצפיפות ובצמידות זה לזה, בידיעה ברורה כי אינו רואה את הרכב המצוי לימינו. הנתבע 1 העיד כי לא חש בתאונה ורק לאחר ששמע את הצעקות ושמע את צליל החיכוך בין הרכבים עצר לבדוק מה קרה ואסף את המדרגה אשר ניתקה ממקומה, מן הכביש (ראה עמ' שורות 1-2 לפרוטוקול ושורות 18-20 לפרוטוקול). אם אכן הנתבע 1 כנהג משאית מוגבל בשטח הראיה, כיצד ראה את נהגת הטויוטה מנסה, כהגדרתו, "להשתחל" לנתיב נסיעתו ? אין זאת אלא כי לא כך היו פני הדברים.

חיזוק נוסף למסקנה זו, ניתן לראות בתמונות הנזק אשר הוגשו במצורף לתביעת התובעת ומעידות על פגיעה מתמשכת מדלת הנהג וקדימה. לו אכן היתה הטויוטה נכנסת לנתיב נסיעת המשאית, כי אז היתה המכה מתמשכת לכיוון אחורי הרכב ולא קידמת הרכב כפי שאכן קרה. כאשר נשאל על כך הנתבע 1, הוא לא ידע לספק לכך הסבר המניח את הדעת (ראה עמ' 3 שורות 14-16 לפרוטוקול).

הנתבעים העלו טענה כי עדות מר סוהמין הינה עדות של צד מעוניין , אך לטענה זו אין לטעמי, על מה שתסמוך באשר בני הזוג סוהמין כבר פוצו בידי התובעת בגין נזקיהם ולפיכך הינם אדישים לתוצאותיו של הליך זה. זאת ועוד, מצאתי , כאמור, חיזוק לעדויותיהם, בעדות הנתבע 1 ולתמונות הנזק אשר צורפו לכתב התביעה.

אני קובעת איפה, כי התאונה אירעה כאשר הנתבע 1 - נהג המשאית סטה למסלול נסיעתה של הטויוטה וגרם לפגיעות הנטענות בטויוטה באמצעות המדרגות המותקנות בצד המשאית.

הנתבעת 2 כמבטחת של רכב הנתבע 1, חבה בפיצוי בגין נזקים אלו.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 8028 ₪ בגין הסכומים אותם שילמה למבוטחיה.

הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (14/12/09) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 1000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1400 ₪. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.