איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אשכר ואח'

פסק דין

לפני שתי תביעות שיבוב. (תביעה ותביעה שכנגד).

התאונה התרחשה ביום 23 ינואר 2009 בשעה 02:00 בכפר סבא.

בהתאם לגרסת התובעים-הנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים") , התאונה ארעה בשעה שביקשו לחצות את צומת באור ירוק. רכב הנתבעים חצה את הצומת מכיוון שמאל באור אדום.

בהתאם לגרסת הנתבעים-תובעים שכנגד (להלן:"הנתבעים"), התאונה התרחשה בשעה שחצה את הצומת בחסות אור ירוק ואילו רכב התובעים חצה את הצומת באור אדום.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וחו"ד מומחים. ישיבת הוכחות התקיימה היום לפני. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם לאחר שמיעת העדים.

מטעם התובעים העידו הנהגת ושני עדים שהיו עימה ברכב במועד התאונה. לטענתם נסעו במהירות של כ- 50 קמ"ש. בשעה שהבחינו ברכב החוצה את הצומת, בכיוון נסיעתם היה מופע ירוק. הנהגת העידה כי הבחינה ברכב הנתבעים נכנס לצומת, האטה את רכבה אולם לא הספיקה לבלום. העדה שישבה ברכב לצידה העידה כי הבחינה ברכב הנתבעים נכנס לצומת בשעה שבכיוון נסיעתם היה מופע ירוק, הפנתה תשומת לב הנהגת אשר האטה את הרכב אולם לא נמנעה הפגיעה. עד נוסף שישב במושב האחורי העיד כי הבחין ברכב החוצה את הצומת רק בשעת הבלימה לדבריו המופע בכיוון נסיעתם היה ירוק.

הנהגת התבקשה לפרט מאיזה מרחק ראתה את המופע הירוק מכיוונה, הוצגו לה תמונות של הצומת וכן נטען כי הכביש הינו ישר כבר ממרחק של כ- 350 מטר. הנהגת טענה כי ישנו עיקול לפני כן, אולם לדבריה כבר כשחצתה את הצומת הקודמת הבחינה באור הירוק ברמזור ונסעה במהירות של כ- 50 קמ"ש.

נהג הנתבעת העיד בחקירתו הנגדית כי הגיע לצומת בכוונה להמשיך בנסיעה ישר, כאשר לפניו היו שני רכבים. לדבריו כשהתקרב לצומת, הבחין בשני הרכבים סוטים לכיוון הפניה שמאלה, הבחין בחסימה על הכביש לכיוון נסיעה ישר ולכן פנה גם הוא שמאלה. נהג הנתבעת העיד כי אינו זוכר אם חצה את הצומת באור ירוק או בירוק מהבהב. עוד, הוסיף כי הבחין שהרמזור התחלף לצהוב במועד חציית הצומת. בחקירתו נדרש לציין היכן הבחין בהתחלפות האורות ברמזור וצייר את המיקום על גבי ת/1.

שני מומחה התנועה, מר פת ומר מליחי נחקרו גם הם. מוסכם על הצדדים כי בהתאם לתוכנית הרמזורים, המופעים הרלבנטיים הינם 1 ו-3. ככל שלא מגיע רכב לצומת מהכיוון השלישי, לא מופעל מופע 4. עוד הוסכם כי ישנו פרק זמן של 20 שניות בו הרמזורים לשני הכיוונים בכיוון ישר בלבד מורים על מופע ירוק. המופע בכיוון נסיעתו של נהג הנתבעים שמאלה פועל לאחר הפעלת החיישן לפחות במשך 9 שניות. פעילותו הינה 3 שניות מופע ירוק, 3 שניות מופע ירוק מהבהב, שתי שניות מופע צהוב – במועד זה לבאים מכיוון נסיעתה של התובעת מופע צהוב-אדום. לאחר מכן מתחלף הרמזור לאדום בכיוון נסיעתו של הנתבע והרמזור בכיוון נסיעתה של התובעת מתחלף לירוק.

עוד הוסכם, כי במהירות נסיעה של כ- 50 קמ"ש עובר הרכב כ- 14 מטר. היינו, במהירות זו, בפרק זמן של כשניה חוצה הרכב המגיע מכיוונו של הנתבע את הצומת. עוד הוסכם כי זמן תגובה הינו לפחות שניה. ב"כ התובעים טען כי בלילה עולה זמן התגובה משמעותית עד 3 שניות.

לאחר ששמעתי גרסאות כל העדים ועדויות המומחים מטעם הצדדים. קביעתי היא כי דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להדחות.

עדותו וגרסתו של הנתבע רצופת סתירות. בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טען כי נכנס לצומת באור ירוק. בעדותו היום לפני טען כי יתכן שחצה את הצומת בירוק מהבהב. עוד טען כי הבחין באור הרמזור כאשר הוא מתחלף לצהוב. עוד טען הנתבע כי בעת שהגיע לצומת התכוון להמשיך ישר בכיוון הנסיעה. שני רכבים לפניו התכוונו גם הם לנסוע ישר, אולם הבחינו במחסום והסיתו את רכבם שמאלה. הנתבע טען כי שני הרכבים שהיו לפניו, המשיכו בנסיעה וחצו את הצומת. היינו אף אחד מהם לא "הפעיל" את מופע הרמזורים השלישי, כלומר אף אחד מהם לא המתין את 9 השניות המינימאליות הדרושות להפעלתו. לכן ההנחה המסתברת היא כי היה במקום לפחות רכב נוסף שהספיק לפנות את הצומת בטרם הגיע הנתבע למקום ולכן לא ראה אותו. חציית הצומת אורכת מעט יותר משניה. בהתאם למיקומם של הרמזורים, כעולה מהתמונות שצורפו לחו"ד הצדדים, לא ניתן להימצא במרכז הצומת ולהבחין ברמזור הצהוב. לכן, איני מקבלת את גרסת הנתבע.

בין המומחים התגלעה מחלוקת למספר הרכבים שיכולים לחצות את הצומת בחסות מופע ירוק וירוק מהבהב (6 שניות ביחד). מומחה התובעים טען כי לא יותר מ-3 רכבים ומומחה הנתבעים טען כי ארבעה – חמישה רכבים. עוד הוסיף מר מליחי, כי הדבר תלוי במיקום של הרכבים, הקרבה ביניהם ומהירות הרכב הראשון המגיב למופע הרמזור המתחלף לאחר שעמד והפעילו כאמור. בנסיבות בהן לא נצפה גם על ידי הנתבע הרכב ה"עומד" הרי שקביעתי היא שלא יתכן שהנתבע נכנס לצומת באור ירוק וגם לא בירוק מהבהב נוכח פרק הזמן שעבר. עוד גם בהתאם לגרסתו הבחין ברמזור כאשר הוא מתחלף לצהוב. היינו היה זה עם הגעתו לצומת או במועד כניסתו לצומת.

מנגד גרסת התובעים, הנתמכת בגרסתם של הנהגת ושני העדים שהיו עימה ברכב. לדבריהם לפחות במרחק של 50 מטרים היה מופע של אור ירוק בכיוון נסיעתם (ראו עדות הנהגת במשטרה). היום במסגרת חקירתה הנגדית של הנוסעת הסמוכה לנהגת ושל העד הנוסף העידו כי הבחינו ברכב הנתבע נכנס לצומת, החלו בבלימה וכל זאת בשעה שהרמזור היה במופע ירוק.

גרסתם התובעים ועדיהם, בשילוב עם הנתונים הטכניים למופעי הרמזורים שהובאו לפני בחו"ד המומחים, מיקום הפגיעה ברכב הנתבע – בצידו הימני קדמי ומיקומה של התאונה בכניסה לצומת מכיוון נסיעת התובעת, העובדה כי כיוון נסיעתו של הנתבע נחסם לתנועה ובהתבסס על המועד שהבחין בחסימה, מביאים אותי למסקנה כי גרסת התובעים מסתברת כנכונה וכי התובע חצה את הצומת באור אדום.

בנסיבות אלו אני קובעת כי נהגת התובעים ביקשה להכנס לצומת בחסות מופע ירוק. הנתבע נכנס לצומת באור אדום. זאת, לאחר שלפחות שלושה רכבים אם לא יותר עברו את הצומת מתחילת המופע ועד לסיומו ואף בחסות אור צהוב. הנתבע הוטעה על ידי הרמזורים אשר הורו לו להמשיך בנסיעה ישרה לכיוון אליו התכוון להגיע ונוכח החסימה נהג בחוסר זהירות וברשלנות ונכנס לצומת במופע אדום.

לשאלת האשם התורם של התובעים – ב"כ התובעים טען כי אין להטיל אשם תורם על התובעים. נהגת התובעת נסעה במהירות סבירה ובמופע ירוק. בנסיעתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע ובשעה שהבחינו בו לא ניתן היה למנוע את התאונה. המדובר בלילה, חציית הצומת אורכת כשניה בלבד ! זמן התגובה וזמן הבלימה עולים על זמן חציית הצומת. התאונה מבחינתה של התובעת היתה בלתי נמנעת. התובעת בלמה את רכבה אולם לא יכלה להימנע מהפגיעה ולכן לא מצאתי מקום להטיל עליה אשם תורם.

לסיכום, התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 30,800 ₪ בגין נזקים ישירים. סך של 492 ₪ בגין הפסד פרמיה. ליום הגשת התביעה עמד הסכום על סך של 32,346 ₪. לפיכך, ישא סכום זה ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות העדים בסך של 300 ₪ וכן בהוצאות עריכת חו"ד ועלות עדותו של השמאי. כן תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך של 5,700 ₪ ובאגרת ביהמ"ש.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.