אייזנברג נ' תעבורה

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקשת נפסל ביום 30.10.11 למשך 30 יום לאחר שנרשם לה דוח המייחס לה נהיגה בזמן שכרות, וזאת בעקבות בדיקת נשיפה בה נמצא אצלה ריכוז אלכהול ברמה של 295 מגאלא"נ.

המבקש לא חלקה על כך שצרכה אלכוהול לפני הנהיגה אולם הדגישה כי הכמות שנמדדה אצלה הינה גבולית, ועולה אך במעט על סף האכיפה של עבירת השכרות שהינו 290 מגאלא"נ, וכן ציינה את מידת נחיצות רשיון הנהיגה, ואת עברה התעבורתי הנקי.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, עלי לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

באשר לראיות לכאורה, הרי כאמור אין מחלוקת בין הצדדים על הפרטים לפיהם נמדדה אצל המבקשת רמת אלכוהול נמוכה, ולא הוצגה בפני ראייה כי ניתן היה להבחיןם בהשפעת האלכוהול על דרך נהיגתה של המבקשת. לא הוצגו בפני הרשעות קודמות של המבקשת, וההנחה היא כי עברה נקי, ובמיוחד כי אין לה כל עבירה דומה או עבירה חמורה אחרת.

לפיכך השאלה היא האם יש לתת משקל משמעותית לרמת האלכוהול הנמוכה שנמדדה, וזאת כאשר העונש המינימלי בגין עבירה, ברמת אלכוהול דומה הינו פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים, ואף על פי תזכיר החוק המציע לדרג את הענישה, מדובר בעונש פסילה מינימלי לתקופה של שנה.

מנגד, יש לזכור כי הפסילה המנהלית אינה מקדמה על חשבון העונש הצפוי לנאשם אם יורשע בדין, אלא אך באה למנוע סכנה מיידית לציבור בהמשך נהיגתו של אותו נהג.

לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, סבורני כי מן הראוי היה אכן לפסול רשיונה של המבקשת, להעמידה על חומרת התנהגותה ולהרתיעה מלחזור עליה. יחד עם זאת, בהתחשב בכלל הנסיבות סבורני כי ניתן להסתפק בתקופת פסילה מנהלית קצרה מהתקופה המקסימלית שנקבעה, ולהעמידה על 21 יום בלבד (ראו במקרה דומה החלטת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז 1753-04-09 יוסף דגו נ' מ.י.).

אשר על כן, המשטרה תחזיר למבקשת את רשיונה בחלוף 21 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011.