איטונג תעשיות בע"מ נ' משרד המשפטים, רשם החברות

פסק דין

1.מהות הבקשה ונימוקיה

א.המבקשת איטונג תעשיות בע"מ (להלן: "המבקשת") פנתה בבקשה (להלן: "הבקשה") לבית משפט זה לאשר לה לבצע חלוקה מעבר לרווחי החברה בדרך של הפחתת הון החברה בסך כולל של 150 מיליון₪ (להלן: "החלוקה המבוקשת").

פנייתה של המבקשת לבית משפט זה נעשתה מכוח הסמכות המוקנית לבית משפט זה לפי סעיף 303 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

ב.על פי המתואר בבקשה, המבקשת התאגדה ביום 26.3.1965 תחת השם "כלל בנין והנדסה בע"מ", ולאחר מספר שינויי שם המפורטים בדו"ח רשם החברות המצורף כנספח א' של הבקשה שונה ביום 12.12.91 שמה לשמה הנוכחי.

ג.בהתאם למפורט בסעיף 2 של הבקשה הונה הרשום של המבקשת עמד, נכון ליום הגשת הבקשה, על סך של 100,000,000 ₪ והוא מחולק ל-100,000,000 מניות רגילות בנות 1 ₪ ע.נ. כל אחת. הונה המונפק והנפרע של המבקשת הסתכם בעת הגשת הבקשה בסך של 45,322,676 ₪ המורכב מ-34,322,676 מניות רגילות בנות 1 ₪ ע.נ. כל אחת, אשר כולן מוחזקות ע"י אינרום תעשיות בע"מ (להלן: "אינרום תעשיות").

ד.המבקשת החזיקה בעבר, במישרין ובעקיפין, באמצעות חברות שבשליטתה, בחברות בנות שונות. אולם, במסגרת תהליך של רה-ארגון פנימי במבנה ההחזקות של קבוצת אינרום תעשיות מכרה המבקשת במהלך שנת 2009 ועד למועד הגשת הבקשה את כל החזקותיה בקבוצות הבנות בתמורה לקבלת סך של כ-213 מיליוני ₪, אשר ממנו התקבל סך של כ-140 מיליוני ₪ במישרין ע"י המבקשת.

ה.בהתאם למפורט בסעיף 4 של הבקשה הרי שלמעט החזקותיה בעבר של המבקשת בחברות הבנות אשר פרטיהן מצוינים בסעיף 3 של הבקשה, הרי שלמבקשת לא הייתה בשנים האחרונות, ואין לה גם כיום, פעילות שוטפת ממשית משל עצמה.

ו.משכך, מבקשת המבקשת - בהתאם למפורט בסעיף 6 של הבקשה, לחלק את התמורה שהתקבלה אצלה בגין מכירת החזקותיה בחברות הבנות הנ"ל לבעלת המניות שלה, אינרום תעשיות בע"מ, כאשר לגבי חלק מתמורה זו מבוקש אישור בדרך של חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות.

ז.בסעיף 7 של הבקשה טוענת המבקשת כי גם לאחר החלוקה המבוקשת יסתכם הונה עצמי החיובי, דהיינו - עודף נכסיה על התחייבויותיה על בסיס הדוחות הכספיים האחרונים של המבקשת ליום 30.9.2009 (להלן: "הדוחות הכספיים"), ובהתאם למאזן פרופורמה אשר נערך ליום 30.9.2009 על בסיס הדוחות הכספיים האלה על מנת לשקף את השלמת מהלך הרה-ארגון וביצוע החלוקה המבוקשת ואשר אף נסקר על ידי רואי החשבון של המבקשת - בסך של כ-32.8 מיליוני ₪ המהווה, לטענת המבקשת, "כרית ביטחון" מספקת ונאותה. לביסוס טיעונה זה טוענת המבקשת כי אין לה שום פעילות שוטפת ממשית ואף אין לה שום נושים מהותיים כהגדרתם בתקנות החברה (אישור חלוקה), התשס"א-2001 (להלן: "תקנות החברה") למעט אגרות חוב אשר הונפקו על ידה בשנת 2005 בהנפקה פרטית. אגרות חוב אלה אינן סחירות, הן רשומות על שם (סדרה ג'), (להלן: "אגרות החוב"), הן מהוות את עיקר התחייבויותיה של החברה, ויתרת החוב בגינן הסתכמה ביום 31.1.2010 בסך של 27.5 מיליוני ₪.

ח.הנאמן לאגרות החוב נתן את הסכמתו לביצוע החלוקה המבוקשת.

ט.בהתאם למפורט בסעיף 12 של הבקשה טוענת המבקשת כי לפי הדוחות הכספיים ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של המבקשת הסתכם ביום 30.9.2009 בסך של 212.7 מיליוני ₪. בחודש דצמבר 2009 חילקה המבקשת דיבידנד בסך של כ-30.8 מיליוני ₪ בגובה מלוא יתרת הרווחים הראויים לחלוקה אצל המבקשת נכון למועד עריכת הדוחות הכספיים (להלן: "הדיבידנד שחולק").

י.בהתאם לדוחות הכספיים ומאזן הפרו-פורמה שנערכו ליום 30.9.2009 הרי שהיקף נכסי החברה, (בעיקר חובות לקבל לטווח קצר) מסתכם בסך של כ-66 מיליון ₪ בעוד שהיקף התחייבויות החברה (בעיקר אגרות החוב אשר בגינן כבר התקבלה הסכמת הנאמן לחלוקה המבוקשת) מסתכם בסך של כ-32.2 ₪ בלבד.

י"א.הואיל והחלוקה המבוקשת איננה עומדת בקריטריונים של "מבחן הרווח" כהגדרת מונח זה בסעיף 302 של חוק החברות (להלן: "מבחן הרווח"), אזי, על פי סעיף זה בחוק החברות - וכנטען גם בסעיף 8 של הבקשה - נדרש אישורו של בית המשפט לביצוע חלוקה זו.

לטענת המבקשת החלוקה המבוקשת מקיימת את "מבחן יכולת הפירעון" כהגדרת מונח זה בסעיף 302 בחוק החברות (להלן: "מבחן יכולת הפירעון").

טיעונה זה של המבקשת מתבסס, לדבריה, על העובדה שגם לאחר ביצוע החלוקה המבוקשת יוותרו בידיה נכסים זמינים בסכומים העולים על הסך הכולל של התחייבויותיה, וזאת, בין היתר, בהתחשב גם בעובדה שלמבקשת אין "נושים מהותיים", כהגדרתם בתקנות החברה, למעט אגרות החוב, וכן בהתחשב בחוות הדעת של רואי החשבון של המבקשת אשר צורפה כנספח ד' של הבקשה.

לפיכך, גורסת המבקשת כי אין בחלוקה המבוקשת כדי לפגוע ביכולת הפירעון שלה, ולא קיים, לדבריה, חשש סביר לכך שהחלוקה המבוקשת תמנע ממנה את היכולת לקיים את התחייבויותיה, ולפרוע את חובותיה הקיימים והצפויים בהגיע המועדים לקיומם.

לאור האמור לעיל החליט הדירקטוריון של המבקשת - כמפורט בהחלטתו המצ"ב בנספח ג' של הבקשה, לאשר את החלוקה המבוקשת.

י"ב.בנסיבות אלה מתבקש בית המשפט על ידי המבקשת - בהתאם למפורט בסעיף 19 של הבקשה - לאשר את החלוקה המבוקשת מכוח הסמכות המוקנית לו על פי סעיף 303(א) של חוק החברות המאפשר לבית המשפט לאשר חלוקת דיבידנדים העומדת במבחן יכולת הפירעון.

י"ג.ראוי להדגיש כי כל העובדות המפורטות בבקשה אומתו בתצהירו של מר נועם שצ'לקה, המשמש כדירקטור וכסמנכ"ל הכספים בחברה.