ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
52323-10-13
08/12/2013
|
בפני השופט:
ורדה שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
איטונג בע"מ
|
הנתבע:
אביב אבירן
|
|
החלטה
1. בפני התנגדות לביצוע שטר חוב על סך 20,000 ₪ בחתימת ידה של ס.א.ל.א.א הנדסה בע"מ ובערבות אוואל של המשיב.
ההתנגדות הוגשה על ידי המשיב ולטענתו הוגשה הבקשה לביצוע שטר כנגדו בטרם עת שכן התחייבותו על פי השטר הותנתה בתנאי לפיו ימוצו תחילה ההליכים לגביית החוב מאת עושת השטר בטרם ינקטו הליכים לגביית יתרת החוב ממנו (להלן: "התנאי הנטען").
2. המבקשת עתרה לדחיית ההתנגדות מבלי לקיים דיון במעמד שני הצדדים בטענה כי אין ממש בטענות המשיב ודינן ממילא דחייה על הסף.
ראשית יצוין כי טענת המבקשת כי התנאי הנטען שקרי ולא נקבע מעולם - דינה דחייה על הסף.
בשלב זה של הדיון, דהיינו, אם ליתן רשות להתגונן לנתבע אם לאו, אין שומעים את טענותיו העובדתיות של התובע וההנחה הבסיסית בשיקולי בית המשפט היא כי האמור בתצהיר הנתבע התומך בבקשה הינו אמת.
לפיכך, הטענה היחידה שיש לשמוע מפי המבקשת בשלב זה הוא כי גם בהנחה שהאמור בתצהיר המשיב אמת הוא, אין הבקשה מגלה עילת הגנה כנגד השטר וטענה זו של ב"כ המבקשת אכן נטענה.
3. עוד יצוין כי החלטתי זו אינה ניתנת על יסוד הוראות תקנה 205(ג) לתקנות סד"א התשמ"ד-1984 משום שאין מדובר בדיון על יסוד הבקשה לרשות להתגונן בלבד אלא ניתנה הזדמנות לצדדים ליתן תגובתם זה לטענות זה ולפיכך ההחלטה ניתנת על יסוד טענות שני הצדדים.
מאחר וב"כ המבקשת ויתר על זכותו לחקור את המשיב על תצהירו, אין תועלת להמתין עד למועד הדיון ולשמוע מפי הצדדים את אשר טענו ממילא בכתובים.
4. דיון והכרעה:
מעיון בשטר החוב שהוגש לביצוע עולה נוסח הערבות שניתנה כדלקמן:
כותרתה: "ערבות אוואל", וגוף הערבות: "אני ערב ערבות אוואל לתשלום השטר". חתימתו של המשיב מתנוססת מתחת למילים הנ"ל.
זאת ותו לא.
דהיינו, התנאי הנטען אינו מצוי על פני השטר.
סעיף 57(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובעת:
"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה;.."
אין ספק מעיון בשטר כי הערבות תקפה והשאלה המשפטית העולה מטענת המשיב היא האם רשאי ערב בשטר לטעון ולהוכיח כי ערבותו היתה מותנת בתנאי שלא מצוי על פני השטר או על פני מסמך נפרד.
5. בספרו של פרופ' שלום לרנר "דיני שטרות" מהדורה שניה עמ' 273 נאמר:
"סעיף 57 קובע דין ערבות מיוחד, ובמקרה של סתירה בינו לבין הדין הכללי תהיינה עדיפות הוראותיו של הדין המיוחד. חוק הערבות יחול על כל נושא שאינו מוסדר בסעיף 57."
טענתו של המשיב בדבר התנאי למימוש ערבותו היא טענה שמקומה בדיון על פי חוק הערבות ולא על פי פקודת השטרות.