אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איחוד מוגבל של דיון בתובענה ייצוגית ותובענה אישית לשם בירור סוגיה משותפת

איחוד מוגבל של דיון בתובענה ייצוגית ותובענה אישית לשם בירור סוגיה משותפת

תאריך פרסום : 17/05/2006 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
346-06
14/05/2006
בפני השופט:
א' גרוניס

- נגד -
התובע:
ד"ר באסם חזאן ואחרים
עו"ד ד' לוי
הנתבע:
1. קלאב אין אילת אחזקות בע"מ
2. קלאב אין מלונות אילת בע"מ
3. קלאב הוטל אילת בע"מ
4. קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ
5. קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ
6. דב הלפרין שירותי ניהול בע"מ
7. דב הלפרין שירותי נאמנות ובטוחות בע"מ
8. דב בירנבוים
9. פנחס וולפגר
10. אילן ארגס
11. נורה ארגס

עו"ד א' קלגסבלד
עו"ד ש' קלינמן
עו"ד מ' נאור
עו"ד פ' ג' נשיץ
עו"ד א' גולדנברג
פסק-דין

1.        בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל), במסגרתן עוכבה התביעה שהגישו המבקשים ונדחתה בקשתם להצטרף כצדדים להליך שהוגשה בקשה לאשרו כתובענה ייצוגית.

2.        עניינה של בקשה זו בסכסוך בין המשיבות 5-1 (תאגידי קלאב אין וקלאב הוטל) (להלן ביחד - קבוצת קלאב אין), מצד אחד, לבין בעלי "זכות נופש" במלונות הקבוצה, מצד שני. הסכסוך נסוב סביב סוגיית דמי האחזקה השנתיים שעל בעלי זכות הנופש לשלם לקבוצת קלאב אין, והוא מתנהל במספר חזיתות. החזיתות החשובות לענייננו הינן: ת.א. (ת"א) 2560/01 ות.א. (ת"א) 1301/04 במסגרתם הוגשו תביעות שהתובעים בהן (המשיבים 11-8 דכאן) מבקשים לאשרן כתובענות ייצוגיות (להלן - התובענה הייצוגית);  ות.א. (ת"א) 2399/03 בגדרו הגישו המבקשים דכאן תביעה קבוצתית המאחדת 5,586 תביעות אישיות (להלן - תביעת חזאן). קבוצת קלאב אין, הנתבעת (למעשה חלק מן הגופים המרכיבים אותה) בכל ההליכים המוזכרים לעיל, הגישה בקשה לעיכוב הדיון בתביעת חזאן בטענה של עניין תלוי ועומד (Lis Alibi Pendens). היא טוענת כי הואיל והשאלה העיקרית בשני ההליכים - אופן חישוב דמי האחזקה השנתיים שעל בעלי זכות הנופש לשלם (להלן - השאלה המשותפת) - הינה שאלה זהה, אין טעם לנהל את שני ההליכים במקביל. כיוון שתביעת חזאן הוגשה לאחר התובענה הייצוגית וכיוון שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית נמצאת על סף שלב ההוכחות ואילו תביעת חזאן נמצאת עדיין בשלבי קדם המשפט, סבורה קבוצת קלאב אין כי מן הדין לעכב את תביעת חזאן. כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו ועיכב את הדיון בתביעת חזאן, והמבקשים סבורים כי שגה בעשותו כן.

3.        המבקשים טוענים כי עיכוב תביעתם לא ייעל את הדיון, הואיל וממילא בכוונתם להודיע כי אינם מוכנים שפסק הדין בתובענה הייצוגית יחול עליהם. לפיכך, גם לאחר שיכריע בית המשפט בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ואף בתובענה הייצוגית עצמה (אם יינתן האישור), יהא עליו לדון בתביעת חזאן מהמקום בו הופסקה. כן טוענים המבקשים כי תביעתם רחבה מהתובענה הייצוגית ומעלה סוגיות נוספות שממילא לא יידונו בתובענה הייצוגית. המשיבים מצידם סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי. הם מדגישים כי תביעת חזאן הוגשה שנתיים לאחר התובענה הייצוגית ומציינים כי הכרעה בשאלה המשותפת במסגרת התובענה הייצוגית תהווה מעשה בית דין ביחס לכל בעלי זכות הנופש (כ-  35,000 אנשים), למעט מי שיבקש להחריג עצמו מקבוצת התובעים. כמו כן טוענים המשיבים, כי ההליך המתאים לבירור הסכסוך הינו הליך של תובענה ייצוגית, המקים מנגנונים מתאימים להתמודדות עם תביעות מרובות ולפיקוח על ניהולן. קבוצת קלאב אין (שלטענותיה הצטרפו המשיבות 7-6, חברות המשמשות כמפקחות על פעילות המשיבה 2) אף מפרטת שורה של פגמים שנפלו בתביעת חזאן, המצדיקים, לטענתה, סילוקה על הסף. לעומתם, טוענים בהקשר זה המבקשים, כי התובענה הייצוגית הינה בגדר "הליך ערטילאי" שכן טרם אושרה. כמו כן, טוענים המבקשים כי קיים חשש לקנוניה בין קבוצת קלאב אין לבין התובעים המייצגים. המבקשים סבורים, כי מטרתה היחידה של התובענה הייצוגית הינה להוביל לפשרה מקפחת, שתחול על כל בעלי זכות הנופש (בתקופה הרלוונטית לתובענה הייצוגית).

4.        לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו, ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477). בית המשפט המחוזי ציין, ובצדק, כי מן הראוי לדון בשאלה המרכזית המשותפת פעם אחת ולא לנהל דיון מקביל בה בהליכים שונים. הוא סבר כי ההליך של התובענה הייצוגית הינו ההליך המתאים יותר לבירור הסכסוך, וכי מן הראוי לעכב את התביעה המאוחרת בזמן ועל-כן הורה על עיכוב תביעת חזאן. בעלי הדין הקדישו חלק ניכר מטענותיהם בפניי לשאלה איזה מההליכים הינו קודם בזמן ומה נפקות קביעה זו. שאלה זו לכשעצמה אינה מכרעת בעיניי, אם כי ייתכן שהיא תהא בעלת חשיבות מנקודת מבט של יעילות - לדוגמה, במקרה בו הליך אחד קרוב יותר אל סיומו מן האחר. בענייננו, אף שהתובענה הייצוגית הוגשה מוקדם יותר, יש לזכור כי טרם אושרה. הניסיון מלמד שהליכי אישור תובענה ייצוגית (הכוללים על פי רוב גם השגה ערעורית על ההחלטה בעניין האישור) נמשכים זמן רב ורק לאחריהם מתבררת התביעה גופה (אם אומנם ניתן האישור). מכל מקום, סבורני כי בנסיבות המקרה דנא יש ליתן את הדעת ביתר שאת לשאלה אם אחד ההליכים עשוי לייתר את האחר. אם ההליכים אינם מייתרים זה את זה, משמעותו היחידה של עיכוב ההליכים הינה ניהולם בזה אחר זה, תחת ניהולם זה לצד זה. לכאורה, וזו אף עמדתה של קבוצת קלאב אין, גם אם יכריע בית המשפט בשאלת חישוב דמי האחזקה במסגרת התובענה הייצוגית, קביעתו לא תחול על המבקשים (שהודיעו כי יבקשו להוציא עצמם מגדר הקבוצה התובעת). לפיכך, סביר להניח, כי בית המשפט ייאלץ לשוב ולשמוע ראיות בשאלה זו גם בתביעת חזאן. ייתכן אף, שבשני ההליכים תינתן תשובה שונה לאותה שאלה ממש. יוער, כי טענת המשיבים, לפיה הכרעה בתובענה הייצוגית עשויה להוות מעשה בית דין לגבי כל בעלי זכות הנופש, מבוססת על ההנחה שהתובענה הייצוגית תאושר. המשיבים מתעלמים מכך שאם תידחה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, מטעמים מסוימים, בוודאי שההכרעה לא תהווה מעשה בית דין לגבי כלל בעלי זכות הנופש. במצב דברים זה, נראה כי אין תועלת בעיכוב תביעת חזאן. כך במיוחד, שעה שהליך אחר נגד קבוצת קלאב אין, התלוי ועומד בבית משפט השלום, מעוכב עד למתן החלטה בתביעת חזאן.

5.        ההחלטה השנייה נגדה מופנית בקשת רשות ערעור זו מתייחסת לבקשת המבקשים להצטרף כצד לתובענה הייצוגית. המבקשים מעוניינים להצטרף כצד על מנת שיוכלו לבקש מבית המשפט שלא לאשר את התביעה כייצוגית או למצער לעכבה עד תום בירור תביעתם. לחלופין, מעוניינים המבקשים לעתור לאישורה כתובענה ייצוגית בשיטת opt in, קרי, כתובענה ייצוגית שהכרעה בה תחול רק על מי שיודיע כי ברצונו להימנות על חברי הקבוצה התובעת. בית המשפט המחוזי סבר כי אין לאפשר למבקשים להצטרף כצד לתובענה הייצוגית, משום שצירופם יוביל לסירבול הדיון. כמו כן, נדחתה בקשת הצירוף לאור כוונתם המוצהרת של המבקשים לפעול לדחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. לעניין החלת מנגנון opt in בתובענה הייצוגית קבע בית המשפט, כי אין התובענה הייצוגית הנדונה מתאימה לקביעת מנגנון שכזה. לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטתו זו של בית משפט קמא. איני סבור כי קיימת הצדקה לצירוף המבקשים כצד לתובענה הייצוגית. ראשית, החלטה שכזו עלולה ליצור הליך כלאיים, שייקשה מאוד לנהלו כהלכה. שנית, אין זה ראוי לאפשר פתיחת חזית משפטית בין התובעים השונים, שלכאורה קיים להם אינטרס משותף, אולם חלוקים הם בסוגיית אופן ניהול ההליך. משכך, צדק בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה לצירוף המבקשים כצד לתובענה הייצוגית. איני רואה צורך להידרש לקביעותיו של בית המשפט המחוזי לעניין התאמת מנגנון opt in לתובענה הייצוגית דנא. מכל מקום, אציין כי לא מצאתי כי נפלה בהן טעות המצדיקה מתן רשות ערעור. לפיכך, בקשת רשות הערעור, ככל שהיא מתייחסת להחלטתו השנייה של בית המשפט המחוזי, נדחית.

6.        על רקע דברים אלה יש לבחון את שאלת עיכוב התובענה הייצוגית. אציין כי משנדחתה בקשת המבקשים להצטרף כצד לתובענה הייצוגית, ספק אם יש להם מעמד לבקש עיכובה של תובענה זו. עם זאת, מעיון בכתבי הטענות שבפניי עולה כי התובעים בתובענה הייצוגית, המשיבים 11-8, אינם מתנגדים לעצם הדיון בעיכוב תביעתם. הואיל וגם בירורה של תביעת חזאן לא ייתר את הדיון בתובענה הייצוגית, איני מוצא לנכון לעכב הדיון בתובענה הייצוגית עד לתום בירור תביעת חזאן. אפשרות אחרת, שטרם הועלתה, הינה דיון מאוחד בתובענה הייצוגית ובתביעת חזאן, וזאת בשאלה המשותפת. מהיבט של יעילות, הנבחנת במבט מערכתי, ראוי שהשאלה המשותפת - זו באשר לאופן חישוב דמי האחזקה השנתיים שעל בעלי זכות נופש לשלמם - תידון פעם אחת בבית המשפט המחוזי. מה גם, שלא נראה כי דיון משותף בשאלה הנזכרת יגרום פגיעה למי מבעלי הדין. אפילו מדובר היה בפגיעה כלשהי, אין היא שקולה כנגד תוספת היעילות שתושג מדיון משותף. ודוקו, כוונתי לאיחוד לצורך בירור והכרעה של שאלה זו בלבד. לאחר שתידון ותוכרע השאלה המשותפת, בהחלטה אחת שתינתן בשני ההליכים גם יחד, יוכל בית המשפט המחוזי לשוב ולפצל את הדיון, כמובן, הכל לפי שיקול דעתו.

7.        ער אני לקשיים הטמונים באיחוד זה, הנובעים, בין היתר, מן השלבים השונים בהם נמצאים ההליכים, ומדרגות ההוכחה השונות הנדרשות בהם. אין זה ברור לי האם, לאור השלב בו נמצאת תביעת חזאן, ניתן כבר עתה לדון בשאלה משותפת. אפשר שדרושות פעולות הכנה דיוניות, על מנת שניתן יהיה להפריד השאלה המשותפת מיתר השאלות העולות בתביעת חזאן, כך שניתן יהיה לדון בשאלה יחד עם התובענה הייצוגית. ייתכן, כי בית המשפט המחוזי ייאלץ לדחות את הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית לזמן מה, עד למועד בו תהיה תביעת חזאן בשלה לדיון בכל הנוגע לשאלה המשותפת. אולם, נדמה כי הקשיים הכרוכים באיחוד מוגבל וחלקי מתגמדים אל מול ניהול שני ההליכים בזה אחר זה או לחלופין ניהולם במקביל וללא נקודת השקה. זאת ועוד, השאלה המרכזית השנויה במחלוקת בין התובעים לסוגיהם לבין קבוצת קלאב אין הינה שאלה פרשנית בעיקרה, שעל פני הדברים אינה מצריכה הבאת ראיות רבות. כך, איפוא, הדיון החלקי המאוחד, גם אם יהיו שותפים לו צדדים רבים, לא יהיה מסובך או מסורבל יתר על המידה.

8.        אכן, כלל הוא שערכאת הערעור לא מתערבת בהחלטות דיוניות-ניהוליות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים. מקרה זה הוא מקרה כזה. זאת, בשל ההשלכה המערכתית של החלטת העיכוב. באומרי השלכה מערכתית, כוונתי לכך שמדובר בהחלטה שיש לה השפעה ניהולית מעבר לעניינם של הצדדים. כאמור, ייתכן מאוד שהכרעה בתובענה הייצוגית לא תייתר את הדיון באותה שאלה ממש בתביעת חזאן. משמע, לא ניתן משקל מספיק בהחלטת העיכוב להפסד של משאבים שיפוטיים, המתבקש מדיון כפול באותה שאלה. רוצה לומר, כאשר להכרעה דיונית-ניהולית עלולה להיות השלכה שלילית בעלת משקל על ניהולם של משאבים שיפוטיים, ראוי לה לערכאת הערעור שתתערב, ואולי אף חובה עליה לעשות כן.

9.        האפשרות של איחוד מוגבל של הדיון לשם בירור הסוגיה המשותפת לשני ההליכים - התובענה הייצוגית ותביעת חזאן - לא עלתה בפני בית משפט קמא ואף לא בטיעוניהם של בעלי הדין בפניי. לפיכך, איני רואה לנכון ליתן הוראה אופרטיבית בעניין זה. ראוי שבית המשפט המחוזי יקיים דיון בשאלה עוד טרם יחל שלב ההוכחות באשר לאישורה של התובענה הייצוגית. לבעלי הדין תינתן אפשרות להתייחס לעניין ובית המשפט יוכל אף ליתן הוראות מדויקות כיצד יתנהל הדיון המאוחד, אם יוחלט שכך ייעשה. לאור גישתי, איני רואה צורך להתייחס להודעת המבקשים מיום 8.5.06, כי הם הגישו בקשות לבית משפט קמא לאישור תביעת חזאן כתובענה ייצוגית ולקביעת סדרי דין לניהול ההליך.

10.      הערעור מתקבל, איפוא, כאמור לעיל. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ט"ז באייר תשס"ו (14.5.06).

                                                                                                ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /ע פ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ