איזנקוט נ' אוריאל בן אור ז"ל ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום שכר טרחה עבור שירותים משפטיים.

בפתח הדברים יצויין כי ביום 26.6.08 נהרג מר אוריאל בן אור המוזכר בתביעה, בתאונת דרכים. הנתבע 1 הינו אפוא, עזבונו של מר בן אור (להלן: "הנתבע 1").

הנתבעים 2-3 הינם ילדי המנוח ויורשיו.

הנתבעת 4 הינה חברה אשר היתה בבעלותו של הנתבע 1 ולטענת התובע הינה מיורשיו של

הנתבע 1.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי בשנת 2007 פנה מר אוריאל בן אור המנוח אל התובע, אשר הינו עו"ד במקצועו, על מנת שייצגו בבקשה לביטול צו הגנה שהוצא נגדו ע"י מי שהייתה אז בת זוגו. לטענתו של התובע, הצדדים הסכימו ביניהם לקבוע את תנאי שכר הטרחה בסמוך לדיון בבקשה. כנטען בידי התובע, בסיומו של אותו הדיון, ביקש מר בן אור להעביר לידי התובע את כל הטיפול המשפטי בסכסוך שפרץ בינו לבין בת זוגו. התובע טוען כי הטיפול המשפטי כלל היקף עצום של מחלוקות משפטיות ועובדתיות, שכן לבני הזוג היה רכוש רב, הכפוף להכרעה בדבר מהות היחסים והסטאטוס האישי בין הצדדים. לטענת התובע, לאחר שמר בן אור המנוח נועץ בעורכי דין אחרים בדבר סכום שכר הטרחה, סוכם בין הצדדים כי שכר הטרחה יעמוד על סך של 8,000 $ בתוספת מע"מ וכן 10% מהזכויות הכספיות, הנדל"ניות ואחרות, אשר יושגו בהליכים. לטענת התובע, הוא ערך הסכם "ברוח הדברים", העביר אותו בדואר האלקטרוני אל מר בן אור והצדדים פעלו עפ"י ההסכמות ביניהם. לטענת התובע, שילם לו מר בן אור בשני תשלומים סך של 35,000 ₪ השווה לסך של 8,000$. לטענת התובע, למן הרגע שהחל לטפל בענייניו של מר בן אור, הוא החל בביצוע היקף עבודה עצום שמדי שבוע, התרחב למעגלים נוספים של בקשות הדדיות, צווי הגנה, צווי מניעה, כתבי תביעה, כתבי הגנה, תלונות במשרה, ביצוע צווים, ישיבות, התדיינויות, פקסים, התכתבויות, שיחות טלפון, נסיעות בהיקפים גדולים, תוך שהנתבע 1 מוסיף בקשות ואף דורש דיווח על כל התפתחות, קיום ישיבה מקדימה, העברה של כל מסמך לעיונו, תיקונים, תוספות וכיו"ב.

התובע טוען כי זמן קצר לאחר פטירת הנתבע 1 קיים התובע פגישות עם בנו של המנוח (הנתבע מס' 3) ובעלה של הנתבעת 2 (בתו הנוספת של הנתבע 1), במסגרתה עדכן התובע את הנתבעים 2-3 בדבר מצבו המשפטי של המנוח ערב פטירתו. לטענתו של התובע, הובטח לו כי שכרו מובטח לו עד לסכום של 200,000 ₪ מיד עם סיום והתבהרות המחלוקת. אלא שלטענת התובע, תוך זמן קצר התברר לו כי הנתבעים 2-3 מוליכים אותו שולל ולמעשה אינם מעוניינים לסיים את התחייבות העזבון כלפיו. התובע טוען כי הנתבעים 2-3 ניתקו עימו קשר והתברר לו מאוחר יותר כי נחתם בינם לבין בת זוגו של הנתבע 1 המנוח, הסכם פשרה ולטעמו של התובע, הפרו הנתבעים 2-3 התחייבויותיהם כלפיו.

התובע טוען כי שכר הטרחה הראוי המגיע לו בגין היקף עבודתו עבור הנתבע 1 מוערך

בכ- 180,000 ₪. התובע המציא לתיק בית המשפט שני ארגזים בהם מצויים המסמכים הרלבנטיים לטיפול המשפטי שהעניק למנוח, על מנת להמחיש את היקפו וכן הגיש חוות דעת מומחית מטעמו- עוה"ד אודליה חן, על מנת לבסס את טענותיו באשר לשכר הטרחה הראוי.

לטענתם של הנתבעים 2-3 אין לתובע עילת תביעה נגדם ותביעתו הוגשה בחוסר תום לב במטרה לקבל מהם כספים שלא כדין. הנתבעים 2-3 מציינים כי התביעה הוגשה לתשלום שכר טרחה ראוי למרות שבין התובע לבין הנתבע 1 נחתם הסכם לתשלום שכר טרחה אשר בהתאם לתנאיו, שכר טרחתו המוסכם של התובע היה סך של 8,000$ בצרוף מע"מ. התובע, לטענת הנתבעים 2-3 הודה בקבלתו של סכום זה. לטענת הנתבעים 2-3 שכר טרחה ראוי, נפסק כאשר לא הוסכם על שיעורו של שכר הטרחה בין הצדדים, ברם נוכח העובדה כי הוסכם על שיעור שכר הטרחה בין הצדדים בטרם מותו של הנתבע 1, אין מקום לפסיקת שכר טרחה ראוי. הנתבעים 2-3 טוענים כי התובע שימש כפרקליטו של המנוח לתקופה בת 10 חודשים בלבד. לטענתם של הנתבעים 2-3 במועד פטירת הנתבע 1 לא היה חייב הנתבע 1 לתובע מאום. הנתבעים 2-3 טוענים כי הסך של 8,000$ אשר שולמו לתובע מהווים את מלוא שכר הטרחה המגיע לתובע בגין טיפול המשפטי אותו טוען התובע כי העניק לנתבע 1. הנתבעים 2-3 טוענים כי התובע דרש מהם כתנאי להמשך הייצוג, לשלם לו סך שלא יפחת מ- 50,000 ₪, ועניין זה מהווה, לטענתם, הפרה של הסכם שכר הטרחה בידי התובע, הסכם אשר לטענתם מחייב את התובע גם לאחר פטירת המנוח. לטענתם של הנתבעים 2-3 אף התברר להם זמן קצר לאחר פטירת הנתבע 1 כי לא היה סיכוי רב בתביעות אותן הגיש התובע ולפיכך הגיעו להסכם עם בת זוגו של המנוח בדבר דחייה הדדית של התביעות. לטענת הנתבעים 2-3, הם לא קיבלו דבר במסגרת אותו הסכם ואף נאלצו לשלם לבת הזוג סכומי כסף לא מבוטלים. משכך טוענים הנתבעים 2-3 כי יש לדחות התביעה כנגדם במלואה.

הנתבעת 4 לא הגישה כלל כתב הגנה כנגד תביעתו של התובע.

דיון:

עסקינן בתביעת שכר טרחה ראוי, כאשר טיפולו של עורך הדין – התובע, בעניינו של הלקוח – הנתבע 1, הופסק אל נוכח מותו המצער של זה האחרון.

יש לבחון תחילה מה הוסכם בין הצדדים טרם פטירתו של הנתבע 1 ?

בהסכם שכר הטרחה שנערך בין התובע לבין המנוח, נקבע כדלקמן ומפאת חשיבות הדברים מובא ההסכם כלשונו:

"1.עוה"ד ייצג את הלקוח בכל הנוגע לבקשה לצו הגנה מהטרדה מאיימת שהגישה גב' בת אור נגדו.

2.עוה"ד יגיש תביעה לבית הדין הרבני שעניינה הכרה/הצהרה בדבר היות בני הזוג נשואים כדמו"י.

3.עוה"ד יגיש תביעה לפירוק שיתוף נגד רעייתו של הלקוח, וכן, בקשות ככל שיידרשו לייעול והצלחת ההליך.