אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איזנברג נ' גרד

איזנברג נ' גרד

תאריך פרסום : 21/03/2011 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
49276-08-10
21/03/2011
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
מיכאל איזנברג
הנתבע:
אורי גרד

החלטה

לא ראיתי מקום לבקש תגובת המשיבים לבקשה.

המבקש הגיש בר"ע על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב - יפו (כב' השופט רונן אילן) ב– ת"ק 20362-03-10, שקיבל את תביעת המשיב 1 כנגד המבקש והמשיבים 2-3, בגין אחריותם לתאונה שגרמה נזק לרכבו של המשיב 1, והשית עליהם לפצות את המשיב 1 ביחד וכל אחד לחוד, במלוא סכום התביעה, וכן פסק לזכות המשיב 1 הוצאות משפט.

המבקש נהג במיניבוס שבבעלות המשיבה 2, אשר ע"י המשיבה 3 ביטחה אותו. בימ"ש קמא קבע כממצא עובדתי כי הנזק שנגרם למיניבוס שבו נהג המבקש התבטא בשריטה ארוכה בצד ימין של המיניבוס (עמ' 3 לפסה"ד, ש' 7-8). בימ"ש קמא הסיק משריטה זו כי היא תומכת בגרסת המשיב 1, לפיה רכב המבקש הוא זה שהתנגש ברכב המשיב 1, לאחר שהמבקש יצא לעקיפה של שלושה רכבים רצופים, כאשר רכבו של המשיב 1 היה הרכב האחרון שעקף המבקש ושבו התנגש בתום העקיפה. לפי גרסת המשיב 1, המבקש חזר לנתיב הנעקף מהר מדי על מנת להזדרז ולפנות את מקום הנתיב הנגדי בו עשה שימוש לצורך העקיפה. בימ"ש קמא קבע שהנזק הנ"ל ברכבו של המבקש אינו מתיישב עם גרסתו, לפיה המשיב 1 הוא זה שסטה בפראות שמאלה והתנגש ברכב המבקש לפני שהמבקש הספיק לחזור לנתיב הנעקף שבו היה רכבו של המשיב 1.

נקבע בפסיקה כי תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות הוא בירור מהיר, יעיל וזול, של תביעות בעלות ערך כספי מועט, ולאור תכלית זו נקבע כי רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות תינתן רק כאשר –

"...מדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, טעות שאינה תובעת דיונים ארוכים וטענות מקדמיות".

(בר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ כרך תשנ"א(3), 309, 314-315).

או כאשר מדובר ב –

"שאלה עקרונית בנושא שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה, כאשר רצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות" (שם, בעמ' 315).

(וראו עוד: בר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר, ס' 10 לפסה"ד).

בעניינינו המדובר בפסק דין הנשען רובו על קביעות עובדתיות של בימ"ש קמא, ועל מסקנות הגיוניות הנובעות מהן, ואין המדובר בשאלה עקרונית בנושא שכיח המזקיקה ביטול פס"ד שגוי שעלול להוות תקדים שגוי למקרים דומים בעתיד.

לא מצאתי כי נפלה טעות גלויה בממצא העובדתי של בימ"ש קמא כי הנזק שהיה ברכבו של המבקש התבטא בשריטה ארוכה בצד ימין של רכבו. למבקש אף לא הייתה כל השגה בבר"ע שהגיש על ממצא זה. לא זו אף זו, גם בעדות המבקש בבימ"ש קמא, המבקש לא ניסה לחלוק על עדות המשיב 1 כי הנזק שנוצר ברכבו של המבקש הסתכם בשריטה ארוכה בצד ימין של רכבו, וזאת למרות שהמשיב 1 העיד לפניו.

התרשמתי כי לפחות על פניו, נראה שהנזק ברכבו של המבקש, שהתבטא כאמור בשריטה ארוכה בצד ימין של רכבו, מתיישבת עם דרך ההיווצרות שתוארה בעדות המשיב 1, יותר מאשר היא יכולה להתיישב עם דרך ההיווצרות שתוארה בעדות המבקש.

יתירה מכך, מעיון בכתב ההגנה שבתיק בימ"ש קמא (ושלא צורף ע"י המבקש לבר"ע שהגיש), עולה כי לעניין מקום הפגיעה המבקש טען שם, שהמשיב 1 פגע ברכבו: "הוא פגע בי בפגוש האחורי" (ההדגשות שלי, י.ש.). לעומת זאת, בעדותו בבימ"ש קמא אין זכר לטענה משמעותית זו, וכאמור לעיל המבקש לא ניסה לחלוק על נתון זה שבעדותו של המשיב 1 שהעיד לפניו . סתירה משמעותית זו בגרסתו של המבקש מעיבה אף היא על מהימנותו, ויש אף בה בכדי ללמד כי מסקנתו של בימ"ש קמא, שבחר להעדיף את גרסת המשיב 1 על פני גרסת המבקש, איננה חורגת כלל ממתחם הסבירות. ומשכך, אין להתערב בה.

אינני מקבלת את טענת המבקש בבר"ע, לפיה אילו רכבו של המשיב 1 היה עומד במקומו מבלי לזוז, המבקש לא היה יכול לפגוע בו. מעיון בגרסת המשיב 1 עולה, כי גרסתו לפיה הוא עצר את רכבו והמבקש התנגש בו כשחזר לנתיב הנעקף מהר מדי, אפשרית בהחלט גם בהנחה שהמשיב 1 נשאר כל אותה העת בעצירה מוחלטת.

לכך יש לצרף את הנתון כי לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, על הנהג העוקף, הוא המבקש בעניינינו, חלה חובת הזהירות לוודא כי התנאים לעקיפה בטוחה מתקיימים אף בכך בכדי להטות את הכף נגד המבקש.

באשר לגובה הנזק, אין בפי המבקש שום השגה בבר"ע שהגיש על קביעה זו שבפסק דינו של בימ"ש קמא, ומשכך אין להתערב אף בקביעה זו.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"א, 21 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ