איזן נ' רוזנברג

פסק דין

1.התובע הינו צלם מקצועי, ובעל עסק לצילום, המתמחה, בין היתר , בצילומי אירועים, הפקת קליפים ועוד. ביום 14.1.05 ערך הנתבע, זמר ואמן ידוע (להלן "הזמר"), הופעה במועדון הפיוז'ן בחוצות המפרץ בחיפה. במהלך ההופעה צילם התובע את הזמר ולהקתו. לאחר שתמה ההופעה, סיכם התובע עם אמרגנו דאז של הזמר, כי ישלח לו מספר תמונות מהאירוע על מנת שיוכל להשתמש בהן. על פי הנטען, הסכים כי הנתבע /אמרגנו יעשו שימוש בצילומים ללא תשלום, ובלבד שיינתן לו הקרדיט בגינן. הצילומים שהועברו על ידי התובע כללו גם את הלוגו ומספר הטלפון שלו.

2.שנים לאחר מכן, גילה התובע באקראי, באתר האינטרנט של מועדון אחר, אחד מאותם צילומים- ללא קרדיט. עקב זאת, חיפש ומצא כי באתר הבית של הנתבע מצויות תמונות פסיפס רבות של הזמר, רובן כוללות את שמו של הצלם, אך דווקא מהתמונות שצילם בפיוז'ן הושמט שמו והוא לא זכה לקרדיט המגיע לו.

עוד מצא חלק מאותם צילומים גם באתרים נוספים: מפה, טיקט נט וניוז 1 (להלן "האתרים האחרים").

3.לטענת התובע, העביר הזמר ו/או מי מטעמו את הצילומים לאתרים האחרים, תוך הפרת זכות היוצרים שלו, לצורך שימוש מסחרי, פרסום וקידום מכירות. משכך, מייחס התובע לנתבע תרומה להפרת זכויות היוצרים שלו- באותם אתרים.

לטענתו, משנעשה ביצירותיו שימוש בניגוד לתנאי הרישיון שהעניק, הופרו זכויותיו הכלכליות והמוסריות כאחד, והוא זכאי לפיצוי הסטטוטורי אשר נקבע בס' 56 (א) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 , בסכום של 100,000 ₪ לכל הפרה.

התביעה הועמדה על סכום של 100,000 ₪ בלבד.

4.הנתבע איננו מכחיש כי התובע פנה לאמרגנו דאז והציע לו להעביר לו את צילומיו ללא תשלום. לשיטתו, פנייה כזו מקובלת בענף, היא נעשית פעמים רבות ללא היכרות בין הצדדים ואין היא כרוכה בעריכת הסכם כלשהו.

5.לטענתו, נבנה אתר הבית שלו, הכולל תמונות פסיפס רבות, על ידי איש מקצוע, מבלי שהנתבע נטל חלק בבנייתו ומבלי שהיה מודע להפרת הזכויות הנטענת. כך, במשך שנים. משנת 2009 אין האתר פעיל, מאחר ואותו בונה אתרים נעלם ולא ניתן היה לעדכן את האתר בלעדיו. לטענת הנתבע אין הוא, או אמרגנו, אחראים להעברת התמונות לאתרים האחרים ו/או לפרסומן שם.

6.בשנת 2011 קיבל הנתבע את פנייתו של התובע, אז גילה לראשונה את דבר ההפרה, שנעשתה בתום לב. הנתבע ניסה לרצות את התובע אולם הצעותיו נדחו. משכך, מייחס הנתבע את חוסר תום הלב- לתובע דווקא.

7.המסגרת הנורמטיבית

הצילומים בוצעו, לגרסת התובע, בינואר 2005. באותה עת, טרם נכנס חוק זכויות יוצרים תשס"ח- 2007, לפיו הוגשה תביעה זו- לתוקף, ופירושו, שלכאורה יש לילך לאורו של החוק הישן. הצדדים לא טענו לעניין זה כלל, והתייחסו להפרה/הפרות המתמשכות עד שנת 2011, ולפיצוי שמעניק החוק החדש. הואיל ומועד ההפרה אינו ידוע ומועד גילויה- 2011, אאמץ את שיטתם של הצדדים, דהיינו, הפיצוי הסטטוטורי שנקבע בסעיף 56 (א) לחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן "החוק") לפיו:

"הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של 100,000 ₪.

(ב)בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) היקף ההפרה

(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

(3)חומרת ההפרה;

(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5)הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

..