אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איזוק אלקטרוני אינו מאיין בפני עצמו מסוכנות

איזוק אלקטרוני אינו מאיין בפני עצמו מסוכנות

תאריך פרסום : 15/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
7990-06
13/10/2006
בפני השופט:
ד' חשין

- נגד -
התובע:
שלמה חזן
עו"ד ראובן בר חיים
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יאיר חמודות
החלטה

1.        זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט נועם) בב"ש 6804/06 מיום 26.9.06, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.        בכתב האישום, המחזיק שני אישומים, מואשם העורר, יחד עם שני בניו, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; שיבוש מהלכי משפט; הפרעה לעובד ציבור; וסטייה מנתיב במהלך נסיעה. במסגרת האישום הראשון נטען כי ביום 5.8.06 נהג העורר באזור מחסום ג'בע לכיוון ישראל. חיילי המחסום קיבלו התרעה על כך כי העורר אמור להוביל ברכבו ביצים מתוצרת שטחי יהודה ושומרון, בניגוד לחוק. העורר נמנע מלעצור במחסום, למרות שחייל סימן לו לעשות כן, ונחסם בהמשך דרכו על ידי שני ג'יפים צבאיים. מפקד הכוח, קצין, ניגש לעברו. בשלב זה החל העורר בנסיעה פתאומית תוך שהוא מטה את רכבו לכיוון הקצין כדי לפגוע בו. הקצין נפגע בברכו, ומעד על מכסה המנוע של הרכב. העורר המשיך בנסיעתו כשהקצין תלוי על מכסה המנוע, למרחק כמה מטרים, עד שהקצין נפל ארצה. הקצין, שחשד כי העורר מעורב בפעילות חבלנית, ירה לכיוון גלגלי רכבו של המשיב. למרות שהיריות גרמו לתקר בגלגל הרכב, המשיך העורר בנסיעה מהירה מערבה, כשהג'יפים הצבאיים דולקים אחריו. במהלך המרדף הזעיק העורר שניים מבניו באמצעות טלפון נייד, כדי שהללו יבואו לסייע לו להימלט מרודפיו. הבנים הגיעו לאזור, כל אחד ברכבו, ועקפו בצורה מסוכנת, תוך חציית קו הפרדה רצוף, את אחד הג'יפים במטרה למנוע מהם לעצור את העורר. את מעשיהם הללו עשו תוך סיכון בטיחותם של העוברים בדרך. בין היתר, ניסו לגרום לג'יפים לסטות מנתיבם וסטו לנתיב הנסיעה הנגדי. אחד הבנים אף תקף את החיילים שניסו לעצרו לאחר שרכבו נעצר על ידם.

           האישום השני מתייחס לאירוע שהתרחש כשבועיים לפני כן (ביום 23.7.06). במסגרתו נטען,  כי מפקח של משרד החקלאות הבחין בעורר כשהוא נוהג ברכבו בצומת עציונה, והתעורר בו חשד כי הוא מוביל ביצים המיוצרות בשטחים באופן לא חוקי. המפקח סימן לו לעצור, ובתגובה לכך האיץ העורר את מהירותו. במהלך המרדף, החל העורר לנסוע בנתיב הנגדי, בניגוד לכיוון התנועה, לכיוון מושב צפרירים. בהמשך, הגיע אחד הבנים עם רכבו כדי לסייע לעורר. בהגיעם למושב צפרירים, חסם הבן את הכניסה למושב באמצעות מכוניתו, כדי למנוע מהמפקח להיכנס למושב.

3.        עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את העורר ובניו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נועם) נעתר לבקשה לעצור את העורר, אך שחרר בערובה את בניו למעצר בית מוחלט (בהחלטה נפרדת מיום 13.8.06). בתום הדיון שהתקיים ביום 16.8.06 בפני בית משפט המחוזי (כבוד השופט סולברג), קיבל בא כוחו הקודם של העורר (עו"ד פריג') את הצעתו הראשונית של בית המשפט והביע הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. באותו מעמד ביקש בא כוחו של העורר כי יוגש תסקיר מעצר, וכי לאחר הגשתו יתקיים הדיון בפני השופט נועם ויאוחד עם הדיון בעניין שני בניו של העורר. בתסקיר ציין שירות המבחן כי התרשם שלעורר קושי בכיבוד גבולות החוק ובהתמודדות עם גורמי אכיפת החוק. עם זאת המליץ שירות המבחן, בין השאר לאור מצבו הרפואי, לשחרר את העורר למעצר בית מלא, בצירוף איזוק אלקטרוני ובערבות בן אחר של העורר (שלא היה מעורב באירועים).

4.        גדר המחלוקת בפני בית משפט קמא הייתה, האם קיימת חלופת מעצר שתשיג את מטרת המעצר. לאחר ששקל את המלצת התסקיר ואת טענות הצדדים, בא בית המשפט למסקנה כי בעניינו של העורר לא קיימת כל חלופה כזו, וכי אין מנוס מלהורות על מעצרו עד תום ההליכים. בהחלטתו המנומקת היטב, בית המשפט קבע כי לא מתקיימת בנאשם מידת האמון הנדרשת לשם שחרורו בערובה. כל כך, משום שבשני האירועים המפורטים באישומים, הוכיח העורר כי "מוראם של החוק וגורמי אכיפתו הוא ממנו והלאה". כן ציין בית המשפט כי העורר לא נמנע מלהעמיד בסכנת חיים את הקצין שניסה לעצרו, וכן העמיד בסכנת חיים נוסעים תמימים אחרים, עקב נהיגתו המסוכנת. בית המשפט המשיך וקבע כי תעוזה זו של העורר, יחד עם עברו הפלילי המכביד, מצביעים על דפוס התנהגות אלים, חוזר ונשנה, וקשיים של ממש בכיבוד גבולות החוק. בית המשפט הוסיף כי מצבו הבריאותי הלקוי של העורר לא יכול לעמוד לזכותו, משום שאת המיוחס לו ביצע חרף מצבו זה, וכי המרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר ייתן למשיב את הטיפול הרפואי ההולם, ככל שייזקק לכך.

5.        בערר שלפניי שב העורר וטוען כי מן הדין היה לשחררו לחלופת מעצר. לדידו, חלופת המעצר שהוצגה לבית משפט קמא, ואומצה על ידי שירות המבחן, יש בה כדי להשיג את מלוא מטרות המעצר. בהקשר זה טוען העורר, כי עצם הוראת בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר בעניינו, יצרה בקרבו ציפייה כי אם התסקיר יהיה חיובי, הוא ישוחרר לחלופת מעצר. העורר טוען כי ניתן לתת בו אמון, משום שבריחתו המבוהלת משולה לבריחה ספונטנית של "חיה נרדפת", ואין להסיק ממנה חשש לבריחה מתוכננת. העורר מדגיש כי חלופת המעצר המוצעת כוללת איזוק אלקטרוני, ולפיכך, לטענתו, אין חשש להישנות מקרים מסוג זה שבהם הוא מואשם. הסיכון שאירוע דומה יתרחש פעם נוספת, כך הוא גורס, הינו תיאורטי בלבד. מכל מקום, הוא טוען, איזוקו האלקטרוני מייתר את שאלת האמון בו. עוד טוען הוא, כי שחרור בניו בעוד הוא נותר במעצר מהווה הפליה פסולה. כן מטעים העורר, כי הינו אדם חולה, שעבר התקף לב במהלך מעצרו ואושפז בבית החולים.

           המשיבה, מנגד, טוענת כי איזוקו האלקטרוני של עצור אינו מהווה מחסום פיזי. לטענתה, במעשיו הוכיח העורר כי אינו נרתע מלהפר הוראות של גורמי אכיפת החוק, ולכן לא יהיה באיזוק אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו. בנוסף, המשיבה מצביעה על עברו הפלילי של העורר. באשר לטענת ההפליה, טוענת המשיבה כי ההבחנה בין העורר ובניו לגיטימית, משום שהוא זה אשר סיבך את הבנים כאשר הורה להם לסייע לו.

6.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הערר להידחות. אכן, כפי שטען בא כוח העורר, שהיטיב לטעון לו, כאשר אדם נמלט באופן אינסטקינקטיבי מרודפיו, אין הכרח להסיק מכך כי הוא מסוכן ברמה השוללת כל חלופת מעצר. אך המקרה שלפניי רחוק מכך מרחק רב: ראשית, העורר לא עצר בעד עצמו מלסכן חייו של קצין צה"ל אשר ניסה לעצור אותו. גם עצם העובדה כי הפגיעה בקצין נעשתה לאחר שהעורר עצר את רכבו, יש בה כדי לשלול את טענתו כי פעל באורח ספונטני. שנית, התחכום הרב שבהתנהלות העורר בעת המרדף עומד לו לרועץ. אין ענייננו ב"חיה נרדפת", כטענת בא כוח העורר, אלא באדם שהתמודד כשווה מול שווים עם כוחות צה"ל שניסו לעצרו. בתחכומו כי רב, העמיד העורר, כמו רודפיו, כוחות הסרים לפקודתו (בניו), וכל זאת תוך כדי תמרוני הימלטות. כך עשה גם במסגרת האישום השני. בשני האישומים המיוחסים לו, סיכן העורר נוסעים תמימים בכביש. גם בכך יש להעיד על מסוכנותו הרבה לציבור.

           לאור נכונותו של העורר, בקור רוח, להפר בראש חוצות את הוראות החוק ולסכן את חייהם של נושאי כליו של החוק, איני מוצא כי יש ליתן בו אמון שאכן יירתע מלסכן את הציבור פעם נוספת, רק בשל היותו נתון באיזוק אלקטרוני, שהינו אמצעי מתריע בלבד.

7.        אין ממש בטענת ההפליה שמעלה העורר. אמנם, במקרים מסוימים, יחס שונה לעצורים באותה פרשה עשוי להיתפס כיחס מפלה המצדיק את שחרורו של הנאשם שנותר במעצר (ראו בש"פ 2925/06 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 9.4.06). לא כך בענייננו. העורר הוא שהזעיק את בניו להיחלץ לעזרתו ולחלצו. די בקביעה כי הוא זה אשר יזם את המצב המסוכן שנוצר, כדי לעמוד על כך שמסוכנותו גבוהה יותר מזו של בניו ששוחררו.

8.        ואחרון, גם אין בידי לקבל גם את טענת העורר באשר לציפייתו כי ישוחרר, אך בשל העובדה שבית משפט קמא הורה על הכנת תסקיר מעצר בעניינו (ובתנאי כמובן שהתסקיר יהיה חיובי). תסקיר המעצר הוא כלי חשוב בידו של בית המשפט, אך אין כל הכרח כי יקבל את המלצתו, כדברי השופטת ארבל:

"מטבעם של דברים שהחלטת בית משפט על שליחת נאשם שהתביעה מבקשת את מעצרו עד תום ההליכים לתסקיר מעצר, מטפחת בליבו תקווה כי לא ישהה במעצר עד תום ההליכים. יחד עם זאת, תקווה זו לא צריך שתהא לה השפעה על החלטת בית המשפט עם קבלת התסקיר ובוודאי שאין היא יוצרת ציפייה שיש בה משום "הבטחה" לנאשם כי גבוהים סיכוייו להשתחרר. התסקיר בא לסייע לבית המשפט במילוי חובתו הסטטוטורית לבחון את מסוכנות הנאשם ואת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר שפגיעתה בחירותו פחותה ואין בהחלטה על תסקיר כדי להצביע על דבר מעבר לכך ... סיכומה של נקודה זו, גם אם כטענת הסנגור נוצרה ציפיה אצל העורר בעקבות ההחלטה על קבלת תסקיר ונוכח המלצת שירות המבחן, אין בהמלצה כדי לחייב את בית המשפט" (בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 29.6.05)

9.        הערר נדחה. עם זאת, לאור מצבו הרפואי הלא פשוט, אם יתברר כי שהייתו במעצר מסכנת את בריאותו, יוכל העורר לפנות בבקשה לעיון חוזר במעצרו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ