איזון שווי דירת מגורים והמגרש עליו היא בנויה

פתח דבר

1.         עניינו של פסק הדין שבפני היא הכרעה בתביעה שהוגדרה בכותרתה "פירוק שיתוף בין בני זוג" - איזון משאבים.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.         הצדדים מוסלמים ותושבי ......, נישאו זל"ז באוגוסט 1982 והתגרשו ב- 22/12/04 בבית הדין השרעי בטייבה.

3.         בעת גירושיהם לא הסדירו הצדדים את יחסי הממון שלהם ולפיכך איפוא הוגשה התביעה רק עתה (מועד הגשתה של התביעה 20/3/05).

4.         בתביעתו מציין התובע כי הנתבעת מתגוררת לבדה בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג (הנמצאת בחלקה .. בגוש ......). לטענתו הוא אינו מתגורר בדירה עקב גירושיהם, לטענתו של התובע "הואיל ולא נערך בינו לבין הנתבעת הסכם ממון כלשהו, הרי מן הדין כי יחול עליהם בתור בני זוג, הסדר איזון המשאבים לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1953, הווה אומר, כי התובע מחד, זכאי למחצית שוויים של כלל נכסיהם המשותפים כבני זוג, למעט נכסים שהיו לתובע ולנתבעת במקביל ערב הנישואין...".

5.         התובע מבקש איפוא שיאוזן שוויים של הנכסים: שווי הבניה של המגורים (כיוון שלטענתו המגרש הוא שלו בירושה) וכן תכולת הדירה. עוד מבקש התובע כי יאוזנו חובותיהם המשותפים של הצדדים בגין הלוואה כלשהי, עקב שיקים שחוללו, ובגין חובות ארנונה על דירת המגורים וחוב בגין גזר דין לוועדה לתכנון ולבניה. לטענתו של התובע המגרש עליו נבנתה הדירה אינו בר איזון.

6.         מנגד, טוענת הנתבעת כי יש לדחות ו/או למחוק את התביעה עד כמה שזו מתייחסת לפירוק השיתוף בין הצדדים בדירה ובמגרש, ולחלופין מבוקש שפירוק השיתוף המבוקש יעוכב עד לעריכת איזון כולל בין הצדדים.

7.         לטענת הנתבעת - אכן המגרש עליו בנוייה דירת הצדדים נרכש עובר לנישואין על ידי התובע עצמו, אך בשל החלטת שניהם לרבות התובע כי דירתם המשותפת תיבנה על מגרש זה, התובע הביע בכך הסכמתו כי נכס זה יהיה נכס משותף בר איזון לעניין איזון המשאבים.

8.         עוד טוענת הנתבעת כי נישואי הצדדים נמשכו על 22 שנה ואין להפריד כיום בין הדירה לבין המגרש. מה עוד, שלטענתה של הנתבעת היא לבדה מימנה את בנייתה של הדירה מכספה ומיגיע כפיה.

9.         ובאשר לחובות, אותם מבקש התובע לאזן, טוענת הנתבעת כי אלה חובות אישיים של התובע שאין לו קשר לאיזון המשאבים ביניהם, שכן גם את צרכי הבית מימנה הנתבעת לבדה.

10.        לטענת הנתבעת, גם את החובות בגין השיקים שחוללו שילמה היא לבדה ולפחות שילמה סך של 16,000 ש"ח.

11.        טענה נוספת בפי הנתבעת היא כי היא זכאית לקבל מן התובע סך של 120,000 ש"ח מוהר דחוי שנפסק לטובתה, מאת בית הדין השרעי.

12.        במהלך קדמי המשפט הוריתי לצדדים לתקן כתבי טענותיהם ולאחר מכן על פי הוראתי, הוגשו תצהירי רכוש, תצהירי עדויות, נשמעו הראיות, הוגשו הסיכומים, וכעת איפוא ניתן פסק דיני.

דיון

איזון המשאבים - כללי

13.        הדין החל על התובע והנתבעת היא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן "החוק"), אין ספק כי לאחר שהצדדים התגרשו, הם זכאים לחלק רכושם ביניהם בדרך של איזון משאבים, וזאת כעולה מסעיף 5 (א) לחוק.

14.        בהמשך פסק הדין אסקור איפוא את רכוש הצדדים ואקבע מהו הרכוש או מהן הזכויות אשר שוויין יאוזן בין בני הזוג, הצדדים שבפני.

התביעה לפירוק שיתוף

15.        וכדי להסיר אבן נגף מדרכי, אתייחס לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, כי לכאורה לפני תביעה לפירוק שיתוף, ואולם למעשה אין ולא יכולה להיות בפני תביעה לפירוק שיתוף, שכן הזכויות בדירה אינן רשומות על שני הצדדים, אלא ככל הנראה על שם התובע ולהוכחת האמור צירף הנתבע צילום של חוזה מיום 8/1/82 לפיו רכש את הזכויות בדירה הידועה כחלקה ... בגוש .... (להלן "הדירה") ומקום שאין שיתוף במקרקעין אין לדבר על פירוק שיתוף והדברים מדברים בעד עצמם, ורק כדי לסבר את אוזנו של ב"כ התובע אביא את לשונו של סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 - "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי כל עת לדרוש פירוק השיתוף".

            ובכן, בהעדר "מקרקעין משותפים" - אין לדבר על פירוק.

16.        זאת ועוד, ממילא אין לתובע כל זכויות במקרקעין, שהרי זכויותיו טרם נרשמו אצל רשם המקרקעין וכל שיש בידיו הן זכויות אובליגטוריות, כלומר זכויות להרשם כבעלים של המקרקעין ואין פירוק שיתוף במקרקעין בזכויות אובליגטוריות.