הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1983, להם שני ילדים בגירים, והם התגרשו בפברואר 2010.
שתי התביעות אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת עוסקות באיזון הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין, לרבות סוגיות נוספות, הכרוכות והקשורות באיזון.
1.
רקע
הצדדים נישאו עת היו בני 34, נולדו להם במהלך נישואיהם שני ילדים , כיום בגירים.
התובע היה בעת ההיא גרוש, ללא ילדים, בעוד שהנתבעת הייתה רווקה, בת יחידה להוריה, לאחר תאונת דרכים קשה (משנת 1970), בעלת דירה וכספי פיצויים אשר הושקעו ברכישת דירה זו, בעלת תואר שני בהנדסה אזרחית, מהטכניון.
במהלך 1987, סיים גם התובע את לימודיו בטכניון, בהנדסת מזון וטכנולוגיה, והשלים לאחר מכן במהלך חצי שנה נוספת קורס שיווק ומכירה מקצועית.
בעת לימודיו, עבד התובע בחברת חשמל בין השנים 1981 עד 1985, ועם עזיבתו, הועברו כספי הפיצויים לטובת הקופה המשפחתית.
הנתבעת, ועם לידת הילדים, עבדה בחברת ..., במשרה בכירה, אשר הכנסתה בצידה, ובין הצדדים אין מחלוקת, כי לאורך כל שנות הנישואין היו הכנסותיה של האישה גבוהות באופן ניכר, מאלה של התובע, אשר לא התמיד במקומות עבודתו, מספר שנים עסק כעצמאי, בגידול זני פרחים, כפי שיפורט בהמשך, ובחקלאות, תקופות ממושכות היה מובטל, תקופות אחרות עבד מספר חודשים במקומות עבודה שונים, ובאם ניתן לציין בתמצית, אין ספק כי הכנסתה של הנתבעת היא , שבזכותה, צלחה דרכם הכלכלית של הצדדים, ואף הניבה להם נכסי מקרקעין, וחסכונות כספיים.
בשנת 1989 נרכשה על ידי הצדדים דירה בחיפה, אשר נרשמה על שם שניהם, לאחר שיפוץ ניכר, נמכרה ברווח ,ולאחר כשנה.
הנתבעת נעתרה לרצונותיו של התובע באותה עת, ומתוך תקווה כי אכן ימצא את התחום בו ינותבו כישוריו, ולאחר שמכרה את דירתה ברמת השרון (כאמור, אשר נרכשה על ידה קודם לנישואיה לתובע), נרכש, לקראת שנת 1990, משק מס' ... שמושב ..., לשם עברה להתגורר המשפחה, כאשר התובע עוסק בחקלאות, ובעיקר בגידול זני פרחים ושיווקם. המשק רשום על שמם של הצדדים בחלקים שווים ביניהם.(להלן: "המשק").
הנתבעת אשר ניסתה להתקדם במסלול האקדמי, בטכניון, נאלצה לשוב ולעבוד בחברה לבנייה ..., לאור אי התמדת התובע במקומות עבודתו, והכנסתו הדלה בעת שעבד מעת לעת, במקומות השונים.
בשנת 1994, רכשו הצדדים מחברת ..., דירה בת"א, במימון הלוואה ניכרת מהחברה, ובהלוואה שנויה במחלוקת בין הצדדים מחבר ילדות של הנתבעת (לטענת הנתבעת 43,000$ לטענת התובע 21,000$), וממקורות כספיים נוספים. חוזה המכר, עם חברת הבנייה ..., צורף לכתבי הטענות, והצדדים נרשמו כרוכשים משותפים.
על רקע הפערים ההולכים וגדלים שבין חריצותה של הנתבעת, אשר הצלחתה בצידה מבחינה כלכלית, ואופן התנהלותו התעסוקתית (לרבות היותו מובטל תקופות ממושכות במהלך נישואי הצדדים), העמיק הקרע האישי, וחיי הצדדים הגיעו למשבר אמון קשה.
בשנת 2003 פנו הצדדים להליך של גישור, ממושך, ובחודש יולי 2004, חתמו על הסכם גישור חלקי, אותו הסכימו להציג היה ויקום הצורך בפני הערכאות השיפוטיות, מתוך תקווה כי לאחר הפרדת המגורים והסדרת נושאים (כפי שיפורט), ימשיכו וינהלו ביניהם את הליכי הגישור ועד להשגת הסכם כולל, רכושי, כספי, לרבות גירושים- בהסכמה. (להלן: "ההסכם החלקי ").
בשלב זה, ולאור טענות הצדדים כפי שאלה תפורטנה בהמשך, מצאתי לצטט מעיקרי ההסכם העיקרי, לצורך ענייננו:
"
..... והואיל- וח. וי. (התובע והנתבעת,ט.ס) מצהירים כי גם אם חלילה לא יגיעו לכלל סיום כל המחלוקות ביניהם ויאלצו להמשיך ולהתדיין בערכאות, הרי שהסדר חלקי זה יהיה שריר וקיים
וכל הבנה שהוסכמה בו לא תשונה בעתיד אף ינוהלו ביניהם הליכים משפטיים בעניינים
שנותרו שנויים במחלוקת, והסדר גישור זה לא יהיה חסוי (מודגש במקור, ט.ס) בפני הערכאות.
.
.
.