איזון משאבים ואופן איזון גימלאות הצדדים בפועל

1.     התובעת הגישה שתי תביעות: תביעה לשמירת זכויות רכושיות ופס"ד הצהרתי ותביעת מזונות אישה וקטינים נגד הנתבע. הנתבע הגיש תביעה לאיזון משאבי הצדדים, כולל דירת המגורים וכספים, שהצטברו אצל כל אחד מהם.

תמצית העובדות

2.     בני הזוג נישאו זל"ז כדמו"י ביום 25.8.74 , ולהם 5 בנים. א. בן 36, ג. בן 33, ש. בן 29, ר. בן 20 (יליד 12.3.93) וא. בן כ-15 (יליד 19.4.98). תביעת המזונות מתייחסת לשני הבנים: ר.- שהינו כיום תלמיד ישיבת הסדר וא.- שהינו קטין.

3.     התובעת מורה במקצועה, מנהלת מרכז לתודעה יהודית מטעם משרד החינוך. הנתבע מהנדס, גמלאי של רפא"ל וכיום מועסק ברפא"ל בחוזה אישי.

4.     יחסיהם של הצדדים התנהלו על מי מנוחות עד שהתגלעו מחלוקות ונוצר הקרע ביניהם. ביום 17.1.02 חתמו הצדדים על הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ובו קבעו כי "במקרה של פקיעת הנישואין, מכל סיבה שהיא, יהיו מלוא הזכויות בדירה לאישה בלבד." בסמוך לכך שבו הצדדים להתגורר יחד. בשנת 2004 חלתה התובעת במחלת הסרטן. הנתבע שלא השלים עם ההסכם, הגיש ביום 6.11.07 תביעה לביטולו, שנמחקה בהסכמה. ביום 6.8.08 הגיש תביעה נוספת לביטול הסכם הממון שנדחתה. הצדדים  פרודים מיולי 2008, מועד בו הנתבע עזב את הבית ועבר להתגורר בשכירות. התובעת נותרה לגור בדירת המגורים יחד עם הבנים. הנתבע מעוניין בגירושין, התובעת מסרבת, בטענה כי הנתבע יחזור להתגורר עימה. תביעת גירושין שהגיש הנתבע בבד"ר, נדחתה בהחלטת מיום 15.11.09, בהעדר עילה. הצדדים הופנו ע"י בית המשפט לגישור, אשר לדאבוני, למרות מספר רב של  פגישות, לא הצליחו להגיע להסכמות, לעניין המשך דרכם המשותפת והסכם כולל, נוכח סירוב התובעת להתגרש, הגם שהצדדים פרודים, כבר למעלה מ-5 שנים.

ניגוד רצונות הצדדים והשלכתם על הסכסוך

5.     מורכבות התיק נובעת בעיקר מהרצון המנוגד של בני הזוג. התובעת חפצה ומקווה להשיב את הנתבע לחיקה ולהמשיך בחיים "נורמאליים". הנתבע חפץ לסיים פרק זה בחייו בגירושין. רצונם המנוגד משפיע על עמדותיהם במחלוקות הכלכליות ואופי טענותיהם. בהכללה ניתן לומר, כי הינם אנשים אמידים, בעלי נכסים, מקצוע והכנסה מכובדת. ככל שהיו מוכנים להגמיש עמדותיהם ולעשות שימוש במשאביהם העצמיים, מבלי לנסות ולהשיג הישגים במחלוקת העיקרית, בדבר המשך הנישואין ,יכלו להגיע להסכמות לסיום המחלוקות בכללותם מזה זמן רב.

       לדוגמא, התובעת המחלימה ממחלת הסרטן, טוענת כי ברצונה לעבוד עד גיל 67, אפשרות חריגה במקום עבודתה, הדורשת אישור מיוחד, כאשר גיל הפרישה לנשים הינו גיל 62. מנגד, הנתבע בטוח כי פיטוריו מרפא"ל מצויים מעבר לפינה, טענה שהופרכה בחלוף הזמן. התובעת מבקשת לשמור לעצמה חיסכון של מאות אלפי ש"ח  בקרן השתלמות, בטענה של יציאה לשבתון, בזמן שבפועל לא יצאה לשבתון, מספר מחזורי חיסכון ללימודים (כל מחזור הינו בן 6 שנים).ברשות התובעת כספים השייכים לה מבחינה חוקית, מירושת הוריה, בשווי של מאות אלפי שקלים, מיועדים לדבריה לילדיה, במקביל לטיעון שמגיעה "לפת לחם" ותובעת מזונות אישה. הנתבע שאינו חולק על הוצאות של עשרות אלפי שקלים בחודש, במהלך החיים המשותפים, מבקש לקבוע הוצאות אחזקת הבית בצמצום רב כמו אחרון הדלפונים. דוגמה לחוסר הפרופורציה של טענות הצדדים, הינה בדרישה ההדדית לסטות מאיזון המשאבים, בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.

6.     למרות השוני בתביעות, מזונות אישה וילדים ותביעות רכושיות הדדיות, לשמירת זכויות ואיזון משאבים, קיים קשר ביניהם והכרעה בתביעה אחת (רכוש) יש לה השלכות, בהיבטים מסוימים, על התביעות האחרות. שאלת יחסי ההשתכרות בין הצדדים, כתוצאה מעריכת איזון משאבים משליכה על מזונות הילדים, לאור גילאי הילדים ועל מזונות האישה, כתוצאה מקבלת כספים במסגרת איזון כולל, עבור חלקה בגמלת הנתבע.

       סוגיה כבדת משקל נוספת הדורשת התייחסות, הינה שאלת פרוק השיתוף בדירת המגורים, נוכח הצורך בפרשנות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, לגבי היות הדירה ברת איזון והמשמעות של העברת הזכויות בדירה לאישה במקרה של פקיעת הנישואין, להבדיל מסיטואציה בה הנישואין אינם פוקעים, כתוצאה מסירובה של התובעת והשלכות הסירוב על ההסכם והשימוש בזכות הנובעת ממנו.

7.     לפיכך טרם הכרעה בשאלת המזונות, יש מקום להכריע במחלוקות הרכושיות שבין הצדדים. לאור השינוי בחוק יחסי ממון בין בני זוג, ברי כי פניהם של הצדדים, לאיזון בפועל ללא תלות בשאלת הגירושין, כאשר קבלת הגמלה בפועל ע"י הנתבע, עשויה להוות תוספת להכנסה הפנויה של התובעת לצורך קביעת המזונות.

התביעות הרכושיות- תמ"ש 39639-01-10 ותמ"ש  12182-06-09

חוות דעת רו"ח שטרנפלד לאיזון המשאבים

8.     לעניין איזון זכויות הצדדים שהינם  שכירים, הוגשה חוות דעת  רו"ח שטרנפלד ולכאורה לא אמורה להיות מחלוקת בשאלת איזון המשאבים ביניהם. בית המשפט הביע את מורת רוחו מחלק מטענות הצדדים ואופן הצגתן, עם זאת להלן אדרש להכרעה בשאלות השנויות  במחלוקת.

9.    קביעת המועד הקובע- הצדדים חלוקים בשאלת המועד הקובע לעניין איזון המשאבים.  התובעת טוענת למועד הגשת התביעות - 16.6.09. הנתבע טוען למועד עזיבתו את הבית- 14.7.08.

       המחלוקת בין הצדדים נובעת מהעובדה כי הנתבע, למרות שחדל מללון בבית המגורים, עשה בו שימוש לדבריו, לשמירת קשר עם ילדיו. הנתבע מציין כי הפרדה רכושית בחשבונות הבנק קדמה אף למועד עזיבתו את הבית בחצי שנה (ינואר 2008).

       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, דומה כי המועד הקובע, המציין את סיומו של השיתוף הכלכלי, הינו מועד עזיבת הנתבע את הבית, במיוחד על רקע ההפרדה הרכושית בחשבונות הצדדים שכאמור קדמה למועד הנ"ל (עמ' 95 לפרו'). אין בביקורי הנתבע בביתו (ראה עמ' 4  ועמ' 9 לפרו') כדי ללמד על המשך שיתוף בין הצדדים, או על סתירת קיומו של קרע בין בני הזוג. סעיף 5א(א)(2) לחוק יחסי ממון מציין קיומה של זכות לאיזון במילים " קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת". דהיינו מגורים תחת קורת גג אחת אפילו באופן קבוע ,אינה אינדיקציה לקיומו של שיתוף ,ככל שצדדים חיים בנפרד.

        בתמ"ש (נצ') 3011/07 ל.א נ' מ.א (מיום 25.6.12) נקבע:

"נראה אם כן כי המחוקק ביקש לאמץ מבחן מהותי המתמקד בטיב הקשר בין בני הזוג וייחס משקל משמעותי לקיום חיי זוגיות - אורח חיים תקין ושלום בין בני הזוג, לעומת מבחן טכני של מועד הגירושין או חיים תחת קורת גג אחת"