איזון משאבים בעסק

כיצד יאוזן הרכוש בין הנתבע  לאשתו לשעבר ומה שיעור המזונות שעל הנתבע לשלם לילדיו?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         התובעת מס' 1 (להלן גם: " התובעת" או "האישה" או " האם") והנתבע (להלן גם: " האיש" או " האב") נישאו זל"ז ביום 1.9.92.

2.         מנישואין אלו נולדו לבנה"ז שני בנים והם התובעים 2-3 בהליך זה (להלן: " הקטינים").

3.         האם עובדת בסוכנות ביטוח ומשתכרת 8,079 ש"ח נטו לחודש בממוצע (סעיף 7.2 לכתב התביעה והרצאת הפרטים). 

4.         הנתבע עבד במהלך השנים במספר עיסוקים. בתחילת הנישואין הייתה לנתבע חנות ולאחר מכן, הוא עבד בחברת דפי זהב והשתכר בערך 14,000 ש"ח ברוטו לחודש (עמ' 73 שורה 30 עד עמ' 74 שורה 2). לאחר שהחליט לעזוב עבודה זו בחודש ינואר 2007 עקב הרעה בתנאי העסקתו, הוא עבד כסוכן משקפיים והשתכר 10,000 ש"ח ברוטו לחודש עד לחודש יולי 2008 (עמ'  74 שורות 13-18). לאחר מכן, קיבל הנתבע דמי אבטלה עד לחודש פברואר 2009.

5.         בשנים האחרונות, לדברי האישה מחודש אוגוסט 2008 ולדברי האיש מחודש פברואר 2009, מפעיל הנתבע מזנון ב XXX (להלן: " העסק").

6.         הנתבע טוען כי הוא משתכר בין 6,500 ל - 7,000 ש"ח נטו לחודש ויש לו שותף בעסק. האישה טוענת כי הנתבע משתכר עשרות אלפי ש"ח בחודש, כאשר רוב ההכנסה היא ממזומנים שלא מדווחים ("כסף שחור") וההכנסה המדווחת והלא אמתית היא 6,500 ש"ח נטו בלבד. האישה מכחישה כי לאיש שותף בעסק.

7.         בכתב התביעה (סעיף 8.4) טענה האישה, כי סכומי המזומנים שהאיש היה מביא כל חודש לביתם עמדו על 5,000 ש"ח, בנוסף למשכורתו הרשמית. ואולם, בבקשה למזונות זמניים שהיא הגישה, היא טענה כי מצאה דפי התחשבנות רבים שערך הנתבע ולפיהם, הוא משתכר סך של 45,480 ש"ח לחודש בממוצע נטו, כשרוב הסכום כלל לא מדווח לרשויות. האישה טענה גם, כי הנתבע מקבל שכר דירה בסך של 1,800 ש"ח לחודש משתי דירות שקיבל בירושה יחד עם אחיו ולפיכך יחד עם ההכנסה המדווחת בסך של 6,500 ש"ח לחודש, הוא משתכר 53,780 ש"ח נטו לחודש.

8.         הנתבע הכחיש מכל וכל כי הוא משתכר "כסף שחור" שלא מדווח והוא טען כי אין לו כל הכנסה נוספת מהעסק, למעט  סך של 6,500 ש"ח לחודש, כפי שהצהיר.

9.         בתביעת המזונות עתרה האם למזונות עבור XXX בסך של 4,564 ש"ח לחודש ועבור XXX בסך של  4,091 ש"ח לחודש וכן  לתשלום חלקם בהוצאות אחזקת הבית.

10.        בתביעה הרכושית שהגישה טענה התובעת  כי יש לערוך איזון משאבים  בכלל נכסי בני הזוג לרבות העסק והמוניטין של האיש. האישה טענה כי קיים בין בנה"ז שיתוף אף בחלקו של האיש בשתי הדירות שירש וכן בנכסי הקריירה שלו ובמוניטין האישי שלו. התובעת טענה כי יש לעשות שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון תשל"ג - 1973  (להלן: " חוק יחסי ממון") ולערוך איזון משאבים באופן שהיא תקבל חלק יותר גדול מהרכוש המשותף וכי הנתבע יחויב לשלם לה סכום חודשי לכל ימי חייה "כפיצוי על הפרשי פוטנציאל ההשתכרות בין הצדדים" (סעיף 15.10 לתביעה).

11.        הנתבע טען בכתב הגנתו, כי דווקא לתובעת כושר השתכרות רב ומוניטין ואילו לו, שהוא  חסר תעודת בגרות וסובל מדיסלקציה, אין כל פוטנציאל הכנסה והוא נאלץ לעבוד ב"עבודות שחורות" (סעיף 56 לכתב ההגנה). הנתבע טוען כי הוא שותף בעסק עם אדם אחר וכי מאחר שניתן לסלקו מהעסק בכל יום ללא כל התראה, אין לעסק כל מוניטין. לדבריו,  מתחם XXX שבו פועל העסק מתנהל ללא רישיון עסק, קיים צו סגירה שיפוטי כנגדו והוא "נקנס חדשות לבקרים בסכומים של עשרות אלפי שקלים" (סעיף 61 לכתב ההגנה). הנתבע מכחיש כי שיתף את האישה בדירות שקיבל בירושה  והעובדה כי העביר את  חלקו בשכר הדירה של דירות אלו לחשבון המשותף, לא מלמדת כלל כי הייתה כוונת שיתוף בדירות. הנתבע טוען כי וויתר על קריירה אישית לטובת קידומה של התובעת, שהיא  כיום בעלת תפקיד בכיר בסוכנות ביטוח. לדבריו, התובעת  משתכרת  יותר ממנו ולאור חוסר השוויון הבולט בהשתכרות הצדדים, יש להפעיל את סעיף 8 לחוק יחסי ממון ולקבוע כי הוא זכאי לקבל "נתח גדול יותר" מזכויות הצדדים (עמ' 92 לכתב ההגנה). הנתבע מכחיש כי הוא עוסק גם בשירותי הסעדה ("קייטרינג") ולטענתו הוא מפעיל מזנון עם ארוחות בסיסיות בלבד והכנסתו הצנועה המדווחת, היא הכנסתו היחידה, דבר המלמד כי מדובר בעסק שאין לו כל שווי ואין לו כל מוניטין.   

12.        בדיון הראשון שהתקיים ביום 27.11.11, הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין לפיו המשמורת על הקטינים תהיה בידי האם והאב ייקח את הקטינים לביקור פעם בשבוע  וכן אחת לשבועיים ביום שישי  ולא יתקיימו ביקורים עם לינה.

13.        כמו כן, הצדדים הסכימו כי היום הקובע לצורך איזון המשאבים הוא יום 26.7.11, שבו הוגשו התביעות (להלן: " היום הקובע"). כמו כן הוסכם, כי בית המשפט ימנה רו"ח לצורך עריכת טבלת איזון משאבים ולהערכת שווי העסק והמוניטין שלו (מבלי לפגוע בטענות האיש כי העסק לא שווה כלום ואין לו מוניטין). מיניתי את רו"ח בוכניק (להלן: " המומחה")  לצורך עריכת טבלת איזון ומתן חוות דעת בדבר שווי העסק וכן בדבר הכנסות העסק  ומיניתי שמאית לצורך הערכת שווי דירת הצדדים בהרצליה (להלן: " הדירה").

14.        לאחר שהתקיימה חקירה של הצדדים בדיון הנ"ל, נפסקו מזונות זמניים. בהחלטה זו קבעתי בין היתר כי:

            " עולות מספר תמיהות בגרסת האב. משנשאל האב ע"י בית המשפט בדבר עובדיו, הוא אמר שיש לו עובד אחד שמרוויח 3,000 ש"ח  ועובדת אחת שמרוויחה  2,000 ש"ח ולאחר מכן טען בא כוחו כי בנוסף ל - 3,000 ש"ח, מקבל אותו עובד מאחר והוא שותף, השלמה במזומן של עוד 3,500 ש"ח. נושא זה, וכן העובדה כי הצדדים נסעו ב - 2008 לארה"ב וכן בשנתיים האחרונות לתאילנד לנסיעה של 18 יום, מלמדים לכאורה שהכנסת הצדדים היא מעבר להכנסה שהאב מצהיר וקיימת לכאורה אינדיקציה כי מעבר לסכום שהפקיד האב בחשבון המשותף מידי חודש, הוא עשה שימוש בכספים מזומנים נוספים לצורכי הבית. העובדה כי הצדדים שילמו משכנתא בסך 3,600 ש"ח ועוזרת בית אחת לשבועיים וכן העובדה כי ההלוואות והוצאות הקשורות לעסק שולמו מאותם 6,500 ש"ח שהופקדו בחשבון המשותף, דבר שגרם לכך כי הסכום הנקי שנועד לצורכי הבית היה נמוך משמעותית, מלמדות כי לכאורה נכנסו כספים נוספים. איני קובע מסמרות  בנושא זה והנושא ייבדק לעומקו לאחר שיוגש דו"ח רוה"ח".

15.        לאור זאת קבעתי, כי הנתבע ישלם מזונות זמניים בסך של 2,000 ש"ח לכל קטין, מחצית המשכנתא וכן מחצית מהוצאות החינוך של הקטינים ומחצית מההוצאות הרפואיות החריגות ושיעורים פרטיים.

16.        בחודש יוני 2012 הוגשה חוות דעת המומחה. המומחה נחקר על חוות דעתו וכן  נחקרו הצדדים והעדים מטעמם והוגשו סיכומים בכתב.