אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> איוב ואח' נ' חנא

איוב ואח' נ' חנא

תאריך פרסום : 09/06/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
18392-05-13
30/05/2013
בפני השופט:
רבקה פוקס

- נגד -
התובע:
1. הלון איוב
2. סרוע היבא

הנתבע:
חנא אבא חנא

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשמת הבכירה ג' ספרא-ברנע) מיום 24.4.13, אשר במסגרתו נדחתה התביעה הכספית שהגישו המבקשים נגד המשיב (להלן: "פסק הדין").

עסקינן בתביעה שהגישו המבקשים בבית משפט לתביעות קטנות בחיפה (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתה טענו המבקשים כי המשיב סטה בפתאומיות לנתיב בו נסעו, ועקב כך גרם נזק לרכבם בשיעור של 20,000 ₪.

בית משפט קמא קבע לאחר שמיעת העדויות ועיון במסמכים ובתמונות שהוצגו, כי גרסאות כל אחד מהצדדים משתלבות עם מכלול הראיות, התמונות והנזק שנגרם, ועל כן, אין להעדיף גרסה אחת על פני השנייה; בנסיבות אלה, נדחתה התביעה בבית משפט קמא משלא הרימו המבקשים את נטל ההוכחה המוטל עליהם.

המבקשים טוענים כי פסק דינו של בית משפט קמא הדוחה את תביעתם שגוי, בנסיבות בהן פסק הדין ניתן ללא נימוק ובהתעלם מדו"ח השמאי ומהתמונות של הנזק שהוצגו בפניו, ומבלי שניתנה התייחסות לכך שהמשיב נהג בשכרות וללא ביטוח.

לטענת המבקשים המשיב פנה בפתאומיות וסטה לנתיב השמאלי, בו נסעו, בצורה מסוכנת ובכך סיכן את ציבור הנהגים בכביש, פגע ברכבם וגרם להם נזק לגוף ולרכוש.

לאור האמור, טוענים המבקשים כי בית משפט קמא טעה בקביעתו כי גרסאות הצדדים שקולות, משלא נתן משקל ראוי לעדויות ולמסמכים שהוגשו.

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א), ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי היא אינה מצריכה תשובה.

הפן הנורמטיבי:

מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מוסדר בסעיף 64 לחוק בתי המשפט, נוסח משולב, התשמ"ד 1984 (להלן: "החוק"), הקובע כהאי לישנא:

"פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד".

הבקשה למתן רשות ערעור נבחנת על פי ייעודו ותכליתו של ההליך בשים לב להסדר האמור בסעיף 62 לחוק, אשר מתיר לבית המשפט לתביעות קטנות סטייה מדיני ראיות ומפרוצדורה על מנת לאפשר דיון קצר, מהיר וזול; לכל אלה השלכה גם על אמות המידה המנחות את ערכאת הערעור בבואה לבחון האם ליתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, כפי שיובהר להלן.

כך נקבע בבר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ (3) (309) כי:

"העקרונות, אשר לפיהם יש לנהוג במתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, צריכים להגזר מהמטרה שלשמה הוקם בית משפט זה, שבו הותר לסטות מדיני ראיות ופרוצדורה (סעיף 62לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]), שבו אין מרשים בדרך בלל הופעת עורכי דין (סעיף 63) ושבו מדובר על סכומים קטנים יחסית... אין להעתר לבקשה למתן רשות ערעור אלא כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, טעות שאינה תובעת דיונים ארוכים וטענות מקדמיות".

מכל האמור לעיל עולה, כי מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תישקל במשורה. ניתן אף לומר כי השיקול המנחה את בית המשפט בבואו להחליט האם ליתן ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות אם לאו, עניינו הגשמת התכלית העומדת בבסיס קיומו של בית המשפט לתביעות קטנות ,שהינה הכרעה מהירה וצודקת ובלבד שהתוצאה לא תהיה בגדר עיוות דין או עוול זועק. יפים לעניין זה גם דבריו של א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (2009), 853:

"רשות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר על טעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה. כאשר מדובר על נושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד-משמעית, לא תינתן, בדרך כלל, רשות ערעור. זאת, אפילו מדובר בשאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית, אלא אם כן מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה, כאשר רצוי שלא להנציח פסק-דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במשורה, בנסיבות שבהן עולה שאלה משפטית או ציבורית עקרונית. קל וחומר כך, בתביעות קטנות. בתביעות מעין אלה, הרשות תינתן אך בנסיבות שבהן יש עוול זועק, או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר".

על רקע השיקולים המפורטים לעיל, אבחן את בקשת רשות הערעור שהוגשה.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בבקשה דומני כי מן הראוי לדחות את הבקשה ואנמק;

פסק דינו של בית משפט קמא הינו פסק דין המבוסס על התרשמותו מהעדויות שנשמעו בפניו, לאחר שהוצגו בפניו תמונות ממקום האירוע. מושכלות ראשונים הן שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ובמסקנות שאליהן הגיעה הערכאה הדיונית על יסוד חומר הראיות, אלא במקרים יוצאי דופן, שעניינו אינו נמנה עליהם (ע"א 1562/09 מיס אל אופנה עילית לנשים (1992) בע"מ נ' PMN Verwaltungs-und Beteiligungs GmbH OUI KG, פורסם בנבו, ביום 28.4.11).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ