איגנטוב נ' שמלשוילי

פסק דין

בפני תביעת התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, תשלום שכר עבודה לחודשים מאי יוני 2010, חלף הודעה מוקדמת, דמי נסיעות, פידיון חופשה ודמי הבראה.

הנתבעת טענה כי שילמה לתובעת את זכויותיה וכי את שכר מרץ אפריל חפצה לשלם במועד אולם חששה נוכח התנהגות התובעת. שכר זה שולם במהלך ההליך אף כי באיחור.

אקדמת מילין

את כתב התביעה הגישה התובעת בעצמה ללא שהייתה מיוצגת. לאחר הגשת כתב ההגנה הוגש מטעמה של התובעת, אשר קיבלה ייצוג משפטי, בקשה להארכת מועד להגשת כתב תשובה.

בבקשה זו עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה וטענה כי תלושי השכר אשר צורפו לכתב ההגנה מסולפים הם ואינם משקפים נכוחה את שכרה של התובעת, וכי בכל תקופת עבודתה לא קיבלה התובעת תלושי שכר בזמן אמת.

התובעת עתרה לפיצוי בשל אי קבלת תלושי שכר והצגת תלושי שכר מסולפים, בהתאם לחוק הגנת השכר ופיצויי הלנת שכר.

גרסת הנתבעת לא היתה מעוגנת במסמכים מזמן אמת בעניין זה.

בפתח הדיון שהתקיים בפנינו חזרה בה התובעת מתביעתה לדמי הבראה ופיצויי פיטורים משעבדה שמונה חודשים בלבד.

בהליך זה ייבדק כל נושא משפטי לפי נטלי ההוכחה זאת נוכח טיב כלל העדויות שהיו בפנינו.

העובדות

התובעת הועסקה אצל הנתבעת כ- 8 חודשים כתופרת.

שכרה של התובעת עמד על סך של 25 ₪ לשעה.

המחלוקת

מה היו נסיבות סיום עבודתה של התובעת.

מה היה היקף העסקתה של התובעת, האם משרה מלאה (8 שעות ביום) כטענתה או 4 שעות ביום כטענת הנתבעת. כפועל יוצא – מהו שיעור השכר לו זכאית התובעת לחודשים מאי יוני 2010.

האם התובעת זכאית לפיצוי מכח חוק הגנת השכר.

הכרעת הדין

היקף העסקתה של התובעת

התובעת טוענת כי עבדה אצל הנתבעת 8 שעות ביום, וכי שכרה היומי עמד על סך של 200 ₪, אותו קיבלה במזומן. התובעת סיפרה כי רשמה על לוח השנה כמה שעות עבדה. (מוצג ת/1). התובעת העידה כי הרישום ביומן התבצע בזמן אמת, החל מחודש דצמבר 2009 כל יום אחרי שחזרה מהעבודה.