איגוד לשכות המסחר נ' לוי

פסק דין

פסק דין

1.התובע שהינו ארגון מעסיקים יציג בענף היבוא והייצוא המסחר והשירותים הגיש תביעה כנגד הנתבע, בהתבסס על צו ההרחבה שניתן להסכם הקיבוצי בענף זה. התובע טען כי על הנתבע לשלם לו דמי טיפול ארגוני כקבוע בהסכם על פי המינימום בסך כולל של 15,372 ₪ עבור השנים 2003 – 2009.

2.הנתבע טען כי הינו עסק למכירת בגדים הנקרא "בוטיק יוסי" ברחוב סוקולוב 76 בחולון וכי מחזורי העסקאות שלו נעים בשנים 2004 – 2010 בסכומים של מאות אלפי שקלים לשנה.

3.הנתבע העיד בפנינו וטען כי הוא מנהל חנות למכירת בגדים מזה 40 שנה בכתובת הנ"ל מעולם לא שמע שמישהו שילם ולו שקל טיפול ארגוני. הנתבע אף טען כי הוא משלם ללשכת המסחר בחולון דמי חבר אף לא הגיש כל ראייה בעניין זה. הנתבע השיב לשאלת התובע כי יש הוא מעסיק עובדת אחת בחנותו. לא צורף גובה שיעור תשלום השכר אותו משלם התובע למי מעובדיו במהלך השנים עליהן הוא נתבע.

4.המסגרת המשפטית הרלוונטית

סעיף 33 ז' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן –חוק הסכמים קיבוציים)קובע כדלקמן:

"(א) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעביד שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב, הכל בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור; התקנות יכול שיחולו לגבי סוגי מעבידים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעבידים מסויימים, למעט מפעל או מעביד שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעבידים אשר נקבע בתקנות כאמור.

(ב) לבית הדין הסמכות הייחודית לפסוק בחילוקי דעות הנובעים מהוראות סעיף קטן(א)."

בתקנה 1 לתקנות שעניינה חובת תשלום דמי טיפול ארגוני נקבע:

"(א) מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי המסדיר את שכר העבודה למעט תוספת יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי דמי טיפול ארגוני-מקצועי (להלן-דמי טיפול) כאמור בתקנה 2.

(ב) מעביד שתקנת משנה (א) לא חלה עליו וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום, ומפעלו עוסק בענף שקיים בו צו הרחבה של הסכם קיבוצי ענפי-ישלם דמי טיפול לאירגון המעבידים שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי כללי ענפי, ובלבד שאותו ארגון מעבידים הוא גם צד להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספות יוקר או שכר מינימום שהורחב כאמור".

(ג) דמי הטיפול יהיו בשיעור של מחצית האחוז מסך כל שכר העבודה – שממנו מגיעים דמי ביטוח לרבות סכום העולה על המקסימום לתשלום דמי הביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי(נוסח משולב), התשכ"ח-1968 – ששילם המעביד לעובדיו בשנת הכספים שקדמה לשנה שבעדה משתלמים דמי הטיפול. הסכום שחושב כאמור יוגדל לפי שלושה רבעים משיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ד) על אף האמור בתקנות משנה (ג), לא יפחתו דמי הטיפול מ-100 שקלים חדשים (להלן-הסכום המזערי), ובלבד שלא יעלו על מחצית מדמי החבר שהיה משלם המעביד לאותו ארגון מעבידים אילו היה חבר בו, כשיעורם ביום תשלום דמי הטיפול; הסכום המזערי ישתנה בשלושה רבעים משיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ולענין זה, 'המדד היסודי'- ממוצע המדדים של שנת 1989"

התובע הינו צד להסכמים קיבוצים כללים שבין איגוד לשכות המסחר לבין ההסתדרות אשר הוראותיהם הורחבו בצווי הרחבה. כאמור ,בהתאם להוראת סעיף 33 ז' לחוק הסכמים הקיבוצים ולתקנות חייבים מעסיקים לשלם דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון לשכות המסחר, וזאת בהתאם לטבלאות המפורטות בהסכם.

לטענת התובע , על פי טבלת דמי החבר ובהתחשב במחזורי הנתבע, שיעור דמי הטיפול שעל הנתבע לשלם לתובע עומד על סך מינימום של 2,196 ₪ לכל שנה שכן מחזורי עסקיו של הנתבע אינם עולים על סך של 4 מליון ₪.

התובע לא העיד מטעמו איש , על מנת להסביר את הסכום שעל הנתבע לשלם לו וצרף לכתב התביעה את הטבלה לשנת 2010 ולא לשנים הרלוונטיות לתביעה.

זאת ועוד התובע אף לא שאל את הנתבע על גובה השכר שהוא שילם למי מעובדיו וכן לא יצר את הבסיס העובדתי לחישוב דמי הטיפול .

5.לאור כל האמור, ניתן בזה פסק דין הצהרתי לפיו , בהתאם להוראות הדין ומשהנתבע הינו חנות העוסקת במסחר ומכירת בגדים , חלים על הנתבע הוראות צו ההרחבה של הסכם בענף המסחר והשירותים ועל הנתבע לשלם דמי טיפול ארגוני לתובע.

מאחר והתובע לא הוכיח את הסכום הנתבע על ידו ,נדחית בקשת התובע כי ינתן פסק דין בשיעורים אותם תבע והתובע יפנה לנתבע על מנת לקבל את הנתונים הנדרשים לביצוע החישוב ובהתאם על הנתבע יהיה לשלם לתובע את דמי הטיפול האירגוני.

לאור תוצאות פסק הדין ומהנתבע לא היה מיוצג ישלם הנתבע הוצאות משפט בסך 500 ₪.