איבשקובסקי נ' פז עמי סוכנות לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1. מונחת בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

בתמצית, המדובר בתביעה בסך 167,398 ₪ שהגיש מר משה איבשקובסקי (להלן: "התובע"/"המשיב") כנגד פז עמי סוכנות לביטוח בע"מ וכן מר פז עמיהוד (להלן: "הנתבעת"/ "המבקשת" ו- "הנתבע"/"המבקש" בהתאמה, יקראו יחד: "הנתבעים"/ "המבקשים"). על פי כתב התביעה, התובע בוטח באמצעות הנתבעים בפוליסות ביטוח שונות. כך, רכש התובע בהמלצת הנתבעים ובאמצעותם: בשנת 1982 שתי פוליסות מסוג "מעורב"; בשנת 1991 פוליסה מסוג "מעורב משתתף ברווחים"; בשנת 1998 פוליסה מסוג "עדיף"; בשנת 2003 פוליסה מסוג "פרופיל פלטינום". לגרסת התובע, רכישת הפוליסות גרמו לו נזקים כספיים שונים הנובעים מרשלנות הנתבעים שהתבטאה, בין היתר, בבחירת מסלולי הביטוח ותכניות הביטוח.

טענות המבקשים

2. לגישת המבקשים, מכתב התביעה עולה כי מיוחסת להם רשלנות, מעשים או מחדלים לרבות הצגת מצגים אשר גרמו למשיב לרכוש את הפוליסות על מסלולי הביטוח הנכללים בהן ולנזקים הנטענים בשנים 1982, 1991, 1998, 2003. התביעה הוגשה ביום 22.2.2012 ולפיכך חלפו למעלה מ- 7 שנים ממועד המעשים, המחדלים או המצגים הנטענים. הנתבעים טוענים כי אלה אינם מחדלים נמשכים, על כל המשתמע מכך מבחינת חישוב מירוץ תקופת ההתיישנות.

3. עוד טוענים הנתבעים כי במועד חתימת המשיב על הצעות הביטוח או הצגת המצג בשנים המפורטות היו בידיו מלוא העובדות המהוות את עילת התובענה לרבות הנזק הנטען קרי, מסלולי הביטוח, סכומים עתידיים צפויים וכו'. כלומר כבר במועדי כריתת חוזי הביטוח אירעו הנזקים הנטענים ונתקיימו כל המרכיבים הנדרשים לגיבוש עילת התביעה.

4. בתגובה לטענת המשיב לגילוי מאוחר טוענים המבקשים כי אינו מפרט מהו המועד הנטען בו גילה את הנזק. נוסף על כך, סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] קובע כי כאשר גילוי הנזק הוא מאוחר יחל מרוץ ההתיישנות ממועד זה בתנאי שלא חלפו 10 שנים מיום המעשה או המחדל ובענייננו חלפו 10 שנים לגבי מרבית הפוליסות למעט זו משנת 2003. מעבר לכך, אין במועד גילוי מאוחר לכאורי על פי סעיף 89(2) כדי לסייע למשיב שכן הפסיקה קבעה שעניין גילוי מאוחר מותנה בקיום מבחן אובייקטיבי מחייב נקיטת אמצעים סבירים לגילוי עובדות המצויות "בכח" אם לא "בפועל" בידיעתו. המשיב לא טען כי נקט באמצעים סבירים כדי לגלות עובדות ביחס לנזק. זאת ועוד, המועד הרלוונטי להיווצרות עילת התובענה אינו יכול להיות המועד בו פנה המשיב לבירור, המועד בו פנה לקבלת חוות דעת מומחה או המועד בו התקבלה חוות הדעת.

טענות המשיב

5. רשלנות המבקשים החלה במועד עריכת הפוליסות ונמשכה עד למועד פרישת המשיב לגמלאות, בין אם באופן של נזק מתמשך ובין אם באופן של אי מניעת נזק; הנזקים התגלו והתגבשו רק בשנת 2010, התביעה הוגשה בשנת 2012; לאור היכרות ארוכת שנים בין הצדדים טיפלו המבקשים בפוליסות המשיב; למשיב לא היה ידע מקצועי בתחום הביטוח והפנסיה והסתמך הוא על מקצועיותם הנטענת של המבקשים. בתחילת שנת 2010 כאשר התקרב המשיב לגיל פרישה (65) פנה לבדיקת זכאותו הצפויה. לצורך כך פנה לצד שלישי אשר העלה "חששות" לגבי הפוליסות. התרשלות המבקשים החלה במועד רכישת הפוליסות אך למשיב לא היה שמץ של סיבה לבצע בירור או לחשוש שהיועץ הביטוחי שלו רוכש עבורו פוליסות "סוג ב'".

6. המשיב לא יכול היה לגלות את הנזק מעיון בפוליסות או בדו"חות הרלוונטיים, כיוון שהנזק מתברר רק בבדיקה מעמיקה של בעל מקצוע בתחום הפנסיה והביטוחים. הפוליסות נרכשו אמנם לפני שנים רבות אך המשיב לא ידע על התרשלות הנתבעים וכמובן שלא יכול היה לדעת שכן מדובר בידע בתחום הביטוח, שאינו מצוי בגדר מומחיותו. המשיב טוען כי יש להחיל את ההלכה שהתגבשה בפסיקה ולפיה כשלאדם לא הייתה סיבה לחשוד בדבר מה, הרי שאין עליו כל חובה לבצע בדיקה ולפיכך יש להאריך את תקופת ההתיישנות ממועד הידיעה בפועל. יכולת המשיב לגלות בנקל את העובדות אינה סיבה לקבוע כי התנהגותו אינה סבירה. יש להצביע על קצה חוט אשר היה צריך להדליק נורה אדומה שתצדיק בירור מצדו.

7. הרכיב שנעלם מעיני המשיב הינו רכיב ההתרשלות אותו ניתן היה לגלות רק באמצעות בדיקה של מומחה לתחום הפנסיה והביטוח אליו בחר ללכת עם פרישתו. לפיכך, אין תחולה למחסום עשר השנים הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין והסעיף הרלוונטי לבחינת תחולת כלל הגילוי המאוחר הינו סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

8. לחילופין טוען לתחולת סעיף 89(1) לפקודה העוסק במעשה/ מחדל מתמשך שנגרם מידי חודש כתוצאה מדרך ניהול הפוליסות הנזק נמשך והתגבש סופית עם פרישת המשיב לגמלאות. הנתבע אמור היה לפקח על הפוליסות ובכל שלב מידי חודש בחודשו יכול לזהות את רשלנותו ולתקנה באמצעות התאמת הפוליסות תוך שינוין.

טענות המבקשים בתשובה לתגובה

9. בתשובה לתגובה מוסיפים וטוענים המבקשים כי מעיון בכתב התשובה לא טען המשיב כי לא הייתה בידו האפשרות לגלות את ההתרשלות קודם או כי לא הייתה לו סיבה לבצע בדיקה קודם כנטען בתגובה ומכאן לא ניתן להעמיד טענות אלה לדיון; המשיב נמנע מלטעון את מלוא העובדות על בסיסן יחול סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

10. באשר לטענת המשיב לגילוי מאוחר, הטענה לא נטענה בכתבי הטענות; בשקידה סבירה יכול היה המשיב לברר בכל עת את כדאיות הפוליסות והתנאים הגלומים בהן והאלטרנטיבות בשוק. גם אם המשיב אינו מומחה לתחום הביטוח יכול היה לפנות למומחה בכל שלב; את כל הבירורים שעשה בשנת 2010 יכול היה המשיב לעשות קודם לכן; העובדה שהמשיב בחר לפנות לייעוץ בשנת 2010 אין בה לשנות כהוא זה את מועד תחילת מירוץ ההתיישנות.

11. גם אם עלה בידי המשיב להוכיח כי נעלם ממנו רכיב ההתרשלות מסיבות שלא היו תלויות בו ואף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן - המבחן שנקבע הינו מבחן אובייקטיבי. רק אי ידיעה שעומדת במבחני סבירות אובייקטיבים תפעיל את עילת ההשעיה; קיים הבדל עצום בין אי ידיעת העובדות הצריכות לביסוס עילת התביעה לבין אי הידיעה כי העובדות הידועות מקימות עילת תביעה, לכן אין תחולה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות. המשיב יכול היה לבחון את עילת התביעה בכל עת; כדי לבסס טענת גילוי מאוחר לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות על המשיב להראות כי אי גילוי נבע מסיבות שלא היו תלויות בו ואף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן. הפסיקה קבעה כי די ב"קצה חוט" על מנת שתתקיים ידיעה של העובדות.

12. באשר לטענה של מעשים או מחדלים נמשכים לפי סעיף 89(1) טוענים כי מדובר במעשים חד פעמיים שנעשו בכל פעם שהונפקה עבור המשיב פוליסה. בנוסף, סעיף 89(1) לפקודה עניינו בהתיישנות עוולות שהנזק אינו חלק מיסודות העילה. בענייננו הנזק אחד מיסודות עילת הרשלנות ועילת הפרת חובה חקוקה.

13. בתשובה לתגובה מפנים המבקשים לת"א 40155-07-11 יואל זילברשטיין ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח', ולפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת פינצ'וק ביום 7/1/13 (להלן: "פס"ד זילברשטיין"). המבקשים טוענים כי נסיבות המקרה דומות אם לא זהות לעניינו, שם נקבע כדלקמן: "התובע עצמו אינו טוען כי אירע דבר כלשהו שהביא לידיעתו עובדה חדשה כלשהי, לבד מהעובדה שהוא פנה ליועץ פנסיוני. בשקידה סבירה, יכול היה התובע לברר בכל עת את כדאיות הפוליסות והתנאים הגלומים בהן, ואת האלטרנטיבות שהיו או לא היו מצויות ב"שוק" זה באותה תקופה. התובע מלין על כך שאינו מומחה בתחום הביטוח אולם כפי שפנה לייעוץ בשנת,2009 יכול היה לעשות עוד קודם לכן. התובע אף העיד כי קיבל באופן שוטף דו"חות בקשר לפוליסות, אלא שלטענתו, לא הבין אותם, ולא קיבל לגביהם תשובות מספקות. כאמור, דבר לא מנע מהתובע לבדוק את הפוליסות והדו"חות כפי שעשה מאוחר יותר, עוד קודם לכן". בעקבות דברים אלו ונוספים קבעה כבב' השופטת פינצ'וק שיש לסלק את התביעה על הסף. המבקשים טוענים שיש להחיל דין דומה גם בענייננו.

14. יש לציין בהקשר זה שהמשיב, ללא קבלת רשות בית משפט (ועל כך הוגשה בקשה להוצאת התגובה מתיק בית משפט), הגיש תגובה מטעמו לתשובה לתגובה, בה טען כי על פס"ד זילברשטיין הוגש ערעור. עוד טען כי המבחן הרלוונטי הינו מתי היה לתובע "קצה חוט" אשר ידליק נורה אדומה, וכיוון שבמקרה שלפנינו הצורך בבדיקה התעורר רק בסמוך לבדיקה, אין מקום לקבוע כי חלה התיישנות.

דיון והכרעה