איבגי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה להורות על ביטול פסילה מנהלית למשך 60 יום, של רישיון הנהיגה של המבקש, אשר הוטלה עליו ביום 28.7.13 על ידי קצין משטרה. הפסילה הוטלה על המבקש לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

מחומר הראיות עולה כי התאונה אירעה ביום 28.7.13 בסמוך לשעה 07:00 נהג המבקש ברב משא מ.ר 4369679 ביציאה מהחניה של מגרש SOS בפניה שמאלה רחוב הפנינים לא נתן זכות קדימה לרוכב האופנוע, וחסם את דרכו, נאלץ לחתוך ימינה ופגע ברכב פרטי בחנייה, כתוצאה מהתאונה נפגע רוכב האופנוע באורח קשה ופונה לבית חולים, כמו כן נגרם נזק לרכב החונה ולאופנוע, ושפשוף ברכב המבקש.

ביום 28.7.13 נחקר המבקש ולאחר שימוע שנערך לו על ידי קצין משטרה הוחלט לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 יום מהנימוק של אי מתן זכות קדימה לרכב, נהיגה בקלות ראש, וגרימת תאונה בה נפגע אדם באורח קשה ונגרם נזק לרכוש.

טיעוני הצדדים.

2.לטענת ב"כ המבקש כי המבקש יוצא מהחניה עוצר, ולאחר מכן קטנוע נכנס בו, שדה ראיה מוגבל, מעדותה של הגב' יפה שבאה מכיוונו של הקטנוע שעוקף אותה במהירות לא סבירה, ולאחר מספר מטרים רואה את הקטנוע שוכב, אין מחלוקת שהמבקש עצר הביט ימינה ושמאלה ולא יכול היה לראות את הקטנוע, וכך גם עולה מדו"ח הבוחן שיש בעיה בראות, מגבלה בעקומה ימינה ורכבים חונים, המבקש יוצא לא יכל לראות את הקטנוע, עוצר מביט ימין ושמאל, גולש לנתיב שלו והקטנוע מופיע , בנסיבות האמורות טוען לכרסום בראיות.

לעניין המסוכנות, טוען כי נוהג משנת 2000, אין לחובתו עבירות תעבורה או פסילות קודמות, נסיבות המקרה אינן מראות מסוכנות, מדובר במבקש בן 48, זו פרנסתו, עובד במקום 4 שנים, רעייתו אינה עובדת, תומך בשני ילדיו, ובנסיבות האמורות מבקש להורות על ביטול הפסילה המנהלית.

3.מנגד, ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, מפנה לחומר הראיות הקיים בתיק, לגרסת המבקש, ולסתירות של המבקש בין הגרסה הראשונה לגרסה השנייה, הוצג בפני המבקש סרטון תצלום האירוע על גבי דיסק בו בו טענתו כי נהג הקטנוע מזגזג, אין כל אחיזה במציאות, וכי נהג המשאית לא נתן זכות קדימה בפניה שמאלה, וחסם את דרכו של הקטנוע אשר אילץ את הקטנוע לפנות ימינה ולהתנגש ברכב חונה. הטענה בדבר העדה יפה אין על מה להיבנות מדובר בעדה שאינה מומחית ומסתמכת על חושיה, ולא ידעה לומר כי המדובר באותו רוכב קטנוע, אין כל אידיקציה למהירות מופרזת של רוכב הקטנוע, בסופו של דבר נגרמה תאונת דרכים על ידי המבקש, עם חבלות קשות של רוכב האופנוע.

לעניין המסוכנות, העבירה עצמה מגלמת מסוכנות, כאשר מדובר בתאונת דרכים חמורה, ובצירוף העבר התחבורתי בו הוא נוהג משנת 200 לחובתו 26 הרשעות קודמות, הרי קמה עילת המסוכנות ועל נבקש לדחות את הבקשה.

4.בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], במסגרתו נדחה ערר על פסילה מנהלית, הבהירה כב' השופטת א' פרוקצ'יה את הכללים שעל יסודם יש לבחון את הפסילה המנהלית אשר ניתנת מכח תקנה 47 לפקודת התעבורה. כב' השופטת פרוקצ'יה הבהירה כי שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לענין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו; שהרי הפסילה המינהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל פסילה מינהלית בתנאים או בלא תנאי או שוכנע שהביטול לא יפגע בבטחון הציבור. (ראו והשוו: ב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו]; בש"פ 6221/94 הילמן נ' מדינת ישראל, פד"י מח (215 ,(5). לענין זה נודעת חשיבות לנסיבות ביצוע עבירת התעבורה וכן להרשעות קודמות של הנהג בעבירות תעבורה (בש"פ 1661/91 צ'ישינסקי נ' מדינת ישראל, פד"י מה(145 (3; בש"פ 513/88, מדינת ישראל נ' גוליו, פד"י מ"ב (331 (3).

דיון והכרעה

5.לאחר העיון בחומר הראיות ובטיעוני הצדדים נחה דעתי כי בחומר הראיות תשתית ראייתית המקימה יסוד סביר להניח כי המבקש עבר עבירה של אי מתן זכות קדימה, נהיגה בקלות ראש, וגרימת תאונת דרכים בה נפגע אדם באורח קשה, ונגרם נזק לרכוש וקיים יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

6.סעיף 47 (ה) (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה ") קובע , כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

7.עיון בחומר החקירה אשר נמצאת בעיצומה, נחקר המבקש ביום 27.8.13 שעה 08:46 וטען כי בפנייתו שמאלה לאחר שהשתלב בנתיב ראה שהוא היה מזגזג נוסע במהירות ולכן איבד שליטה, בגרסה נוספת שמסר ביום 28.7.13 שעה 13:42 שינה את גרסתו בדבר זגזוג הקטנוע, וכשהוצג לו הסרטון ונשאל בדבר היותו כל הזמן בנסיעה? השיב :- כי כבר נכנס לנתיב, וזה קרה בשניה הכל קרה מהר מאוד הוא הגיח מהסיבוב.

8. מעדותה של הגב' יפה אציין, כי לאחר שמסרה את גרסתה בדבר מהירות שנסע הקטנוע, כשנשאלה האם היא בטוחה שזה אותו רוכב שעקף אותך? השיבה: לא זו רק השערה. כמו כן בתיק החקירה יש סקיצה של הבוחן , תמונות, ועדויות של עדים.

9.צפיתי בסרטון המופיע על גבי הדיסק אשר הועבר ממצלמת האבטחה, ממנו עולה כי המבקש לא נתן זכות קדימה ולא הספיק להשלים את פנייתו שמאלה ולמעשה חסם את נסיעתו של רוכב הקטנוע אשר גרם לו לסטות ימינה ולפגוע ברכב החונה , גרסת המבקש אל מול הנחזה בסרטון על גבי הדיסק אינה מתיישבת עם גרסתו.

10.מניתוח הראיות עד כה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בעניין, שכן החקירה טרם הסתיימה, אני קובע כי ישנן ראיות לכאורה כדי להקים את היסוד להנחה שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

11.ער אני לעובדה כי למבקש רשיון משנת 92 ולחובתו 3 הרשעות קודמות האחרונה שבהן אי מתן זכות קדימה להולכי רגל בנסיבות מחמירות, יחד עם זאת לקחתי בחשבון כי המבקש רשיון נהיגה לאוטובוס בו נהג הוא משנת 2012 דהיינו וותק נהיגה קצר של מספר חודשים בטרם התאונה אשר יש בכך ללמוד על המסוכנות , שכן המדובר ברכב אוטובוס שכל ייעודו להסיע נוסעים למחוז חפצם בשלום, ולא לסכנם כפי הנלמד מהאירוע עצמו.

12.למבקש ותק נהיגה משנת 2000 ולחובתו 26 הרשעות קודמות ובכלל זה עבירה של נהיגה ללא רשיון כאמור בהרשעה מס' 2, פקיעת רשיון מעל ששה חודשים ונפסל בפועל למשך חודשיים כאמור בהרשעה מס' 7, פקיעת רשיון מעל ששה חודשים ונפסל בפועל למשך חודשיים כאמור בהרשעה מס' 11, אי ציות לתמרור 302 כאמור בהרשעה מס' 12, אי ציות לתמרור כאמור בהרשעה מס' 16, סטיה מנתיב כאמור בהרשעה מס' 26, מקבץ העבירות המיוחסות למבקש בצירוף ארוע תאונת דרכים בה נפגע רוכב הקטנוע בצורה קשה, מקימה עילת מסוכנות.

13.אל מול זכויותיו של המבקש לנהוג ובכך להתפרנס ולהגן על מטה לחמו קיימת גם זכות הציבור לביטחון מפני נהג העלול בנהיגתו לסכן בטחון זה, במרוץ בין שתי הזכויות יש להעדיף במקרה דנן את זכות הציבור החפץ לנוע בדרכים בביטחון וללא מורא. ולקבל שירות הסעה בכדי שיוכלו להגיע למחוז חפצם, מבלי לסכן את עצמם.