איאד נ' מדינת ישראל - משרד החינוך

פסק דין

עניינה של העתירה בהחלטת ועדת טוהר הבחינות במשרד החינוך (להלן – הוועדה) לפסול שתיים מבחינות הבגרות, במקצועות היסטוריה וערבית, אליהן ניגש העותר, וזאת בשל פגיעה בטוהר הבחינות.

רקע

העותר הוא תלמיד בית הספר התיכון כאבול (להלן – בית הספר). בבית הספר פועלת חברת "תגבור כוח אדם בע"מ" (להלן – החברה או חברת התגבור) עמה התקשר משרד החינוך (להלן – המשיב) לצורך השמת השגחה בבחינות בגרות בישראל, ובכללן בחינות הבגרות אשר נערכו בבית הספר שבמוקד עתירה זו. הגב' חדיג'ה נעאמנה (להלן – גב' נעאמנה) מונתה על ידי חברת התגבור לשמש כרכזת ההשגחה בבית הספר, והפעילה צוות משגיחים מטעם החברה, וכן את בעלה, סגן רכזת ההשגחה, מר סאהר נעאמנה (להלן –מר נעאמנה).

בחודשים ינואר ופברואר 2013 התקיימו בבית הספר בחינות הבגרות במועד חורף תשע"ג. בבחינות התגלו חשדות למקרים רבים של הפרת טוהר הבחינות במקצועות שונים, וביניהם: מתמטיקה, לשון והבעה ערבית, היסטוריה, ספרות ואזרחות. היקף ההפרה עמד על קרוב ל-70 תלמידים. כבר עתה יצוין, כי במועד בחינת הבגרות באנגלית התפתח אירוע אלים בין מר נעאמנה לבין מנהל בית הספר (להלן – המנהל), אשר בגינו הגיש המנהל קובלנה פלילית נגד מר נעאמנה. אירוע זה, כך לטענת העותר, הוביל להתנכלות של חברת ההשגחה או מי מטעמה בתלמידי בית הספר, אשר באה לידי ביטוי בחשדות להעתקה שהועלו כלפיהם.

בראשית חודש אפריל נשלחו למנהל בית הספר הודעות פרטניות על החשדות להפרת טוהר הבחינות מצד התלמידים. להודעות צורפו דוחות חשד, ונכתב בהן כי על בית הספר להודיע לנבחן על החשד מיד עם קבלת ההודעה, וכן כי בית הספר והנבחן רשאים לערער בכתב על החשד בתוך המועד שננקב בה. בדוחות הנוגעים לעותר צוין כלהלן:

בדוח הנוגע לבחינה בערבית נכתב כך: "נסיבות ופרטי האירוע: השתדלות להעתיק; דיבורים; צחוק; התייעצות; הפרעה במהלך מבחן". בתחתית הדוח, במשבצת "שם המשגיח", הופיע השם "ודאד אבריק" (להלן – גב' ודאד), זאת על אף שמי שהשגיחה בפועל בבחינה, הייתה ביתה, גב' דוניה אבריק (להלן – גב' דוניה). כמו כן, במשבצת "חתימה" שבתחתית הדוח, מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימה שהוטבעה על-ידי גב' ודאד, שעה שהיא נחתמה למעשה על-ידי ביתה – הגב' דוניה. זאת, ככל הנראה, בשל העובדה כי גילה של גב' דוניה בעת הבחינה היה צעיר מהגיל המינימאלי הנדרש ממשגיחה.

בדוח הנוגע לבחינה בהיסטוריה, אשר נכתב על-ידי גב' גאידא נעאמנה (להלן – גב' גאידא), נכתב כי "התלמיד [העותר] היה מעתיק ממבחן התלמידה ... התלמידה הייתה מדברת איתו והתלמיד היה מסתכל כל הזמן למחברת הבחינה שלה. היה שיתוף פעולה ביניהם".

העותר טוען, כי עם היוודע דבר החשדות נערך בירור מיידי עם התלמידים והוריהם, והתלמידים טענו בגדרו כי לא הייתה כל התנהגות לא נאותה מצידם במהלך הבחינות. בעקבות בירור זה, שכר מנהל בית הספר חברת חקירות פרטית כדי לברר את שארע בזמן הבחינות.

ביום 21.04.13 פנה ב"כ העותר, בשם מנהל בית הספר ותלמידיו, לד"ר משה דקלו, מנהל אגף הבחינות במשרד החינוך (להלן – ד"ר דקלו), והעלה טענות שונות לגבי התנהלות חברת התגבור. אל מכתב זה צורף העתק מהקובלנה הפלילית שהוגשה נגד מר נעאמנה. במכתבו ביקש ב"כ העותר להסיר את החשדות להעתקה שהתעוררו לגבי התלמידים, למסור להם את ציוניהם, לאפשר להם לגשת לבחינת הבגרות במועד קיץ 2013 ולהפסיק את עבודתה של חברת התגבור בבית הספר.

ביום 24.04.13 התקיימה ישיבה בהשתתפות מספר נציגים מטעם חברת התגבור: הגב' אורית בנבנישתי (מנכ"לית החברה), הגב' דלית בראודה (מנהלת פרויקט ההשגחה על בחינות הבגרות), עו"ד עמית אבן (היועץ המשפטי של החברה), הגב' גאידא, מר נעאמנה ומר האיל מעדי (רכז מטעם החברה, להלן – מר מעדי). הישיבה כונסה כדי לברר את הטענות שהועלו בעניין אירועי בחינת הבגרות באנגלית. לטענת המשיב, הבירור העלה כי בזמן בחינות הבגרות התרחשו מספר רב של אירועים חמורים של הפרת טוהר הבחינות על ידי תלמידים רבים, כגון דיבורים, העתקות ושימוש בחומר אסור בזמן הבחינה. עוד עלה כי צוות בית הספר וההנהלה הפעילו על המשגיחים לחץ לביטול דוחות חשד, לרבות בדרך של צעקות, קללות ואיומים, וכן כי מנהל בית הספר הפריע למשגיחים בביצוע עבודתם.

ביום 28.04.13 כתב ד"ר דקלו למנהל בית הספר. במכתב ציין ד"ר דקלו כי ביום 21.04.13 הביא שליח מיוחד העתק צילומי של הקובלנה הפלילית שהוגשה על-ידי המנהל, והוסיף כי "מצער מאוד שדיווח על האירוע ביום 15 לינואר 2013 לא דווח לאגף הבחינות על ידך ובעצם עד לרגע זה לא דיווחת באופן רשמי על כך". עוד נכתב כי עם קבלת ההודעה על החשד לפגיעה בטוהר הבחינות, היה על המנהל להגיש ערעור מנומק עבור כל נבחן בנפרד, כך שוועדת טוהר הבחינות תוכל לברר ולשקול כל מקרה לגופו. עם זאת, נוכח דוחק הזמנים, התיר ד"ר דקלו לכל התלמידים שנחשדו ב"חשד משגיח" (חשד להעתקה המתעורר במהלך הבחינה על-ידי משגיח, תורן, או חוליית ביקורת, הנמצאים בכיתה ושומרים על התנהגות נאותה של הנבחנים) להיבחן בבחינת הבגרות במועד קיץ 2013, בתנאי שהציונים בשני המועדים ייחשפו רק אם יימצא בתום הבירור כי לא פגעו בטוהר הבחינות. עוד צוין, כי ישנם תלמידים להם נרשם "חשד מעריך" (חשד המתעורר על-ידי בודק הבחינה), וגם לגביהם התבקש מנהל בית הספר לנהוג על-פי הנהלים, קרי להגיש ערעור ספציפי לכל אחד מהתלמידים. בהמשך מכתבו ביקש ד"ר דקלו כי מנהל בית הספר יצור עימו קשר, כדי שיוכלו לטפל ביחד "בכל מקרה לגופו על מנת שהתלמידים לא יפגעו, אם וככל שסימון ה'חשד' נעשה משיקולים זרים". ד"ר דקלו ביקש ממנהל בית הספר שישלח לו בהקדם האפשרי רשימה של התלמידים בעבורם מתבקש להגיש ערעור, כדי שיוכל לאפשר להם להיבחן, על תנאי, במועד הקיץ, והודיע כי תלמיד שלא ייכלל ברשימה – יחשב ככזה המקבל את החשדות נגדו ואינו מערער עליהם.

באותו היום, פנה ב"כ העותר וביקש שוב לקבל את ציוני התלמידים לגביהם קיים חשד להפרת טוהר הבחינות. ד"ר דקלו, בתגובתו, הפנה את ב"כ העותר למכתב שנשלח למנהל בית הספר, ובעקבות זאת פנה אליו ב"כ העותר פעם נוספת.

ביום 29.04.13 הגישו מנהל בית הספר ו-64 תלמידים (וביניהם העותר) עתירה מינהלית (עת"מ 53128-04-13) לבית משפט זה, אשר נדונה לפני חברי הנכבד, השופט ד' מינץ (להלן – העתירה הקודמת). אף במסגרת עתירה זו, הלינו העותרים באשר לתפקודה של חברת התגבור בבחינות בבית הספר, וטענו כי החשדות להעתקה שהועלו כלפי התלמידים מקורם בשיקולים זרים. ביום 16.06.13 התקיים דיון במסגרתו צומצמה העתירה אך לסעד של קבלת ציוני התלמידים שבחינתם נפסלה. בית המשפט קבע בפסק דינו כי על המשיב להעביר לעותרים את הציונים האמורים. ביום 20.06.13, הועברו הציונים לב"כ העותר תוך הבהרה כי מדובר בציונים פסולים.

ביני לביני, ביום 05.05.13, לאחר הגשת העתירה הקודמת ותוך כדי התנהלות ההליכים בה, הגיש בית הספר ערעורים עבור תלמידים שונים. הערעורים הוגשו לגבי כל מקצוע בנפרד, אולם נימוקי הערעורים פורטו באופן קולקטיבי במכתב אחד, שאליו צורף "תצהיר בגצ"י" של התלמיד הרלוונטי המאשר כי העובדות המפורטות בערעור נכונות. כן צורף לערעורים מכתב מטעם מנהל בית הספר המפרט בנוסח קבוע את דברי התלמיד כדלקמן: "מעולם לא העתקתי ולא ניסתי להעתיק. התנהגותי בבחינה הייתה למופת ודאגתי לשמור על טוהר בחינות כהרגלנו בביה"ס". לגבי חלק מהחשדות לא הוגשו ערעורים כלל. יוער כי העותר לא צירף לעתירתו את הערעורים האמורים, ואילו המשיב עשה כן רק לגבי הבחינות בערבית ובהיסטוריה.

בעקבות הגשת הערעורים, נבדקו מחברות הבחינה של התלמידים הרלוונטיים. בדיקה זו עוררה, בנוגע לחלק מהבחינות, גם "חשד מעריך", בנוסף לבחינות בהם התעורר "חשד משגיח".

בטרם מתן החלטה סופית בערעורים שהוגשו לגבי דוחות חשד המשגיח, ונוכח הטענות שהועלו בעתירה הקודמת, הוחלט לקיים שיחת בירור עם המשגיחים אשר נכחו בבחינות הבגרות הרלוונטיות, כדי לבחון את הטענות שהועלו לגבי תפקודם. שיחת הבירור התקיימה ביום 03.06.13 בהשתתפות צוות משתתפים (להלן – הצוות), שכלל נציגים מטעם המשיב וכן נציגים מטעם חברת התגבור. על הצוות נמנו ד"ר דקלו; מר ג'מיל עוויאדה, מפקח כולל בדימוס ממחוז צפון; הגב' טובה בן ארי, המפקחת על יישום חוק זכויות הילד במערכת החינוך (להלן – גב' בן-ארי); הגב' ציונה שונטרסקי, אחראית על טוהר הבחינות באגף הבחינות (להלן – גב' שונטרסקי); הגב' אורית בנבנישתי, מנכל"ית חברת התגבור; והגב' דלית בראודה, מנהלת פרויקט ההשגחה על בחינות הבגרות בחברה. מאחר שהפגישה התקיימה בהתראה קצרה יחסית, לא יכלו כל המשגיחים שנכחו בבחינות הבגרות להשתתף בה. המשגיחים שהגיעו לפגישה, נכנסו בנפרד לשיחה עם הצוות, אשר ערך עימם בירור לגבי תהליך בחינות החורף בבית הספר. הבירור העלה כי במהלך הבחינות היו הפרות רבות של טוהר הבחינות, לרבות שימוש בטלפונים ניידים, שימוש בחומרים אסורים וכן דיבורים והעתקות. כמו כן, לדברי המשגיחים, הנהלת בית הספר עצמה התערבה בעבודתם. עוד נטען, כי על המשגיחים הופעלו לחצים שלא למלא דוחות חשד, ואף היו מקרים בהם מנהל בית הספר עצמו לא איפשר למשגיחים לכתוב את הדוחות. בעקבות זאת, פחדו חלק מהמשגיחים לכתוב דוחות בזמן אמת ובכלל. הדבר גרם לכך כי חלק מהמשגיחים ציינו את החשדות על גבי נייר לבן או פתק, ועל בסיס אלה מילאו לאחר מכן את דוחות החשד. חלק מהדוחות נכתבו בפועל על-ידי גב' גאידא על פי מידע שנמסר לה במישרין על ידי כל משגיח שהיה עד בזמן אמת להתרחשות המתוארת בדוח, זאת בשל יכולתה הטובה לכתוב ולהתנסח בעברית. עם זאת, דוחות אלה נחתמו על-ידי המשגיחים שנכחו בבחינות ודיווחו על האירועים אותם ראו. עוד עלה מהבירור כי הנהלת בית הספר שלחה חוקר פרטי שהתחזה לאיש חינוך, הגיע לביתם של המשגיחים ושאל אותם שאלות.

בסיום הבירור העביר כל אחד ממשתתפי הצוות את רשמיו לוועדת טוהר הבחינות, אשר דנה בענייננו של כל אחד ואחד מהערעורים. ביום 06.06.13 ניתנה החלטת הוועדה, בגדרה, בין היתר, נדחה ערעורו של העותר לגבי החלטות הפסילה של בחינות הבגרות אליהן ניגש במקצעות היסטוריה וערבית. ההודעות על ההחלטות נשלחו למנהל בית הספר. כאן המקום לציין כי אף בחינתו של העותר במתמטיקה נפסלה, אולם החלטה זו אינה נתקפת במסגרת העתירה הנוכחית. עוד יצוין כי בדוח החשד בבחינה במתמטיקה, אשר נחתם על-ידי הגב' פירוז חמדאן (להלן – גב' פירוז), נכתב, בין היתר, כי העותר העתיק חומר מטלפון נייד וסירב לבקשת המשגיח לקחת את הטלפון.

ביום 23.06.13 הגיש ב"כ העותר ערעור על החלטת הוועדה, וביום 26.06.13 הוגש ערעור פרטני בעניינו של העותר. הערעור נדחה ביום 27.06.13, תוך שצוין כי בעניינו של העותר נערך דיון יסודי באגף הבחינות, וכי על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס/2(א) בנושא טוהר הבחינות (להלן – חוזר המנכ"ל), במקרה של חשד משגיח החלטת ועדת טוהר הבחינות היא סופית ולא ניתן לערער עליה.

מכאן העתירה שלפניי, בגדרה מבקש העותר להורות על ביטול החלטת הוועדה לדחות את הערעור שהגיש על ההחלטה לפסול את בחינות הבגרות אליהן ניגש במקצועות היסטוריה וערבית. עוד התבקש במסגרת העתירה להורות על הפסקת עבודתה של חברת התגבור בבית הספר. העתירה הוגשה יחד עם בקשה לצו ביניים במסגרתה התבקש סעד זהה לזה שהתבקש בעתירה. זאת משום שהעותר היה אמור לטוס לגרמניה להתחיל את לימודיו הגבוהים, אלא שלטענתו לא היה יכול לעשות כן שעה שמרחפים מעל ראשו שני חשדות להעתקה.