אטישקין נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פ"ל 1669-09-09, מיום 15.12.2011 (כב' השופטת רחל טאובר) שלפיו נגזרו על המערער העונשים הבאים:

קנס בסך 2,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו.

פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים.

פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על-תנאי למשך 3 שנים.

מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או רישיון נהיגה תקף (למעט ברירת משפט), נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים או סמים.

כתב האישום

2.המערער הואשם בעבירה של נהיגה בשכרות (סמים), עבירה לפי סעיף 62 (3) בקשר עם סעיף 39 א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה). בכתב האישום נטען כי ביום 8.3.2009 בשעה 06:22 נהג המערער כשהוא שיכור (סמים) באוטובוס מספר 81-791-14 בנס ציונה, ברח' ויצמן. בבדיקת שתן נמצאו ממצאי מעבדה המעידים על שימוש בסם מסוג קנביס.

פסק דינו של בית המשפט קמא

הכרעת הדין

3.התביעה זימנה לעדות, לבקשת הסניגור, את ד"ר גופר, אשר ערך חוות דעת, לאור ממצאי המעבדה, המעידה על שימוש בקנביס, מריחואנה או חשיש (חוות הדעת נתקבלה וסומנה ת/1). מחקירתו הנגדית של ד"ר גופר עולה שהריכוז של הסם שנמצא בבדיקת השתן של המערער לא מעיד על שימוש פאסיבי בסמים. הבדיקה מעידה על כך שחדר קנביס לגופו של הנאשם, אך לא באופן פאסיבי (ר' עמוד 2 לפרוט', שורות 7-8).

 4.ד"ר גופר שלל את האפשרות שקיימת סטייה בבדיקה וכן את האפשרות שהמערער לא השתמש בסמים. ד"ר גופר ציין בעדותו כי "כל התערבות הפוגעת בדגימה רק פועלת לטובת הנאשם, שכן הליך פירוק החומרים הינו מהיר יותר".

 5. עד תביעה מס' 2 – רס"ר יגאל אברהם, העיד כי המערער נעצר על סמך מידע מודיעיני שקיבל מרכז היחידה. הוא שערך לו בדיקת מאפיינים והוא זה שלקח את המערער למסירת בדיקת שתן בתחנת המשטרה. הדגימה הועברה לעד תביעה מס' 3 – רס"מ יהונתן הרוש, אשר העיד כי קיבל את דגימת השתן כשהיא סגורה והוא העביר אותה למעבדה בתל השומר. הוא קיבל את הדגימה מידיו של הבוחן חגי טמיר וחגי טמיר קיבל את הדגימה מרס"ר יגאל אברהם, והניח אותה בארון המסמכים שהיה נעול עד להוצאתה מהארון והעברתה לידי השוטר יהונתן הרוש. בית המשפט קמא ציין כי לא מצא שנפל פגם בשרשרת העברת המבחנה עם דגימת השתן למעבדה בתל השומר וגם לא מצא בעדותו של ד"ר גופר כי נפל פגם בבדיקת השתן ובממצאים הקובעים שבשתן נמצאו סמים.

 6.המערער לא חלק על כך שנהג ביום העבירה, אך הכחיש כל קשר לסמים. בית המשפט קמא ציטט מדברי המערער לפיהם: "נכון שהייתה מסיבה ערב קודם ויתכן שעישנו, אכלו עוגות, לא יודע מי הפיל אותי שם, כנראה חבר טוב, זה הסיפור". המערער לא הכחיש כי נהג ברכב לביתו ונעצר. בית המשפט קמא ציין כי המערער לא הכחיש שנתן דגימת שתן בתחנת המשטרה ואף התבטא שאכל עוגייה שהכילה סם (עמ' 7 לפרוט' שורה 17).

 7. בית המשפט קמא ציין כי לבית המשפט הוגשה תעודת חיסיון עליה חתום השר לביטחון פנים אשר קבע כי כל מידע שיש בו כדי לגלות זהות האדם אשר מסר למשטרה את המידע בתיק זה - הינו חסוי. זאת בצטטו את ע"פ 13735-04-11 בן שמעון נגד מדינת ישראל, שבו נאמר כי די במידע מודיעיני כדי להוות את "החשד הסביר" המצדיק דרישת שוטר מנהג ליתן בדיקת דם או שתן. משכך, דחה בית המשפט קמא את טענות הסנגוריה כי בית המשפט לא יכול היה להתבסס על מידע מודיעיני, למרות היותו ער לכך כי דו"ח המאפיינים שנערך ביום העבירה הוא תקין לחלוטין, ולמרות שהשוטר הבודק קבע כי לא ניתן לקבוע האם המערער היה תחת השפעת אלכוהול.

 8. בית המשפט קמא אף קבע כי לא מצא פגם בשרשרת לקיחת השתן והעברתו למעבדה הטוקסולוגית.

9.לאור כל האמור לעיל הגיע בית המשפט קמא למסקנה לפיה התביעה הוכיחה יסודות העבירה המיוחסת למערער בכתב האישום. בית המשפט הדגיש דבריו של המערער לפיהם ערב קודם ייתכן ואכל עוגיות או דברים שגרמו לסם להימצא בגופו, כך שהמערער קשר עצמו לעבירה המיוחסת לו. משכך, הוחלט להרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

גזר הדין

10.בית המשפט קמא שמע את טיעוני הצדדים לעונש וקיבל את טענת התביעה כי עבירה של נהיגה באוטובוס תוך שימוש בסם, כפי הנראה יום קודם לכן, מצדיקה ענישה מחמירה. יחד עם זאת, בית המשפט קמא היה ער לנסיבות המקלות, שכן המערער נהג למעלה מ-40 שנה ללא הרשעה מאותו סוג, היותו ללא עבר פלילי ועקב העובדה שעבירת התעבורה האחרונה שלו היא משנת 2008. לאור כל אלו דן בית המשפט קמא את המערער לעונשים שלעיל לרבות עונש פסילה.

טענות המערער