אטד נ' כראם ואח'

החלטה

1.בפני בקשת התובעת לזמן כעדים 34 תיקים בהם ייצגה את הנתבעים, וכן להתיר לה לעיין בגיליון ההרשעות תעבורה של נתבע 1.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים,להלן החלטתי:

2.בקשת התובעת לזימון התיקים כ"עדים" כבר הוכרעה ע"י כב' השופטת אריאלי בהחלטתה מיום 7.11.12 עת הותר לתובעת לעיין ולצלם את התיקים מושא הבקשה מיום 11.10.12, ולא מצאתי לסטות מהחלטה חלוטה זו.

בהערת אגב אציין כי תיקים אינם מהווים עדים, אלא לכל היותר יש בהם מסמכים אותם תוכל התובעת להציג כראיות מטעמה. אולם, כאמור אין ממש בבקשה לזמן את התיקים עצמם כעדים. זאת ועוד,האם התובעת מצפה כי מזכירויות בתי המשפט תטרחנה להדפיס או לסרוק לתיק דנן כל תיק ותיק מ34 התיקים נשוא הבקשה,ממערכת "נט המשפט" מבלי להבחין מהו החומר הרלוונטי?! עסקינן במספר רב של תיקים ואין כל הצדקה להטיל מעמסה כה נכבדה על עובדי מערכת המשפט.

כאמור,משהבקשה כבר הוכרעה בהחלטה חלוטה ומאחר שאף לא מצאתי כל טעם להיעתר לבקשה ולהטיל את המעמסה המבוקשת על עובדי ביה"מ, הרי ככל שהתובעת חפצה לעיין או להגיש חומר מן התיקים,היא רשאית לעשות כן בעצמה והבקשה לזמן את התיקים כעדים ,נדחית.

אני מבהירה לתובעת כי היא רשאית לעיין ולצלם כל מסמך מהתיקים המצוינים בבקשה ואולם נוכח הזמן הרב שחלף, תעשה כן תוך 30 יום מהיום שאם לא כן תודיע למומחה,כי אין בכוונתה להגיש לעיונו ולביה"מ חומר נוסף.

3.גיליון ההרשעות: סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981 (להלן "החוק") דן בשאלת חשיפת פרטי רישומים פליליים וקובע כדלקמן: "המרשם יהיה חסוי ולא ימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה". סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי קובע אם כן, כי המרשם הפלילי הוא חסוי, ומידע ממנו לא יימסר, אלא בהתאם להוראות אותו חוק.

בהתאם לסעיף 5(א) לחוק המרשם הפלילי ולסעיף י' לתוספת הראשונה, מוסמך בית המשפט להורות למשטרת ישראל למסור מידע מן המרשם הפלילי, אם גילוי המידע הוא מהותי לנושא הדיון, או אם הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד, ובעל דין ביקש את הגילוי. סעיף 5(א) לחוק קובע לאמור:

(א)המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה".

בתוספת הראשונה לחוק הנ"ל נקבע כי ניתן לגלות את המרשם הפלילי לבית המשפט בהתקיים אחת מאלה:  

(1)הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון ;

(2)הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי";

4.המבחן הקבוע בחוק למסירת מידע מן המרשם הפלילי לבית המשפט הינו מבחן הרלוונטיות. קרי, עד כמה החומר מהותי ורלוונטי לסוגיות שעומדות לדיון. ראו דברי כב' השופט עמית ב- תא (חי') 688/02 החסוי משה בן הרואה נ' טארק בדיר:

"למען הסר ספק, נדגיש, כי חשיפת הרישום הפלילי של בעל דין, אינה מהווה אינדיקציה בלעדיה אין, למהימנותו או אי מהימנותו של בעל הדין. שאם לא כן, יבקשו בעלי דין, כעניין שבשגרה, את הרישום הפלילי של בעל הדין שכנגד. גילוי הרישום הפלילי יהא מוצדק, אך ורק אם יש לו קשר לתביעה גופא. במקרה שלפנינו, נוכח הטענות הגובלות בפלילים, ולאור התשתית הלכאורית שהניח המבקש, יש רלוונטיות למרשם הפלילי. מדובר בדיג במימי התביעה גופא, להבדיל מדיג ב"מים הטריטוריאליים" של המשיבים 1 ו – 7. לא נעלם מעיני החשש למראית עין של דעה קדומה של בית המשפט, אם יימצא כי למי מהנתבעים יש רישום פלילי. אלא, שלהבדיל מדיני נפשות במשפט הפלילי – שברגיל, אין בית המשפט נחשף לרישום הפלילי של הנאשם קודם להרשעה - איני רואה מניעה כי מקום בו יש למרשם הפלילי רלוונטיות לנשוא הדיון, הוא ייחשף לעיני בית משפט של דיני ממונות. חזקה על בית המשפט, כי ידע ליתן לרישום הפלילי, אם בכלל, את המשקל הראוי לו במסגרת מכלול הראיות".

בענייננו ביקשה התובעת את הרישום התעבורתי של הנתבע 1 לשם איתור שני תיקים שבהם ייצגה לטענתה את האחרון. במקרה זה אני סבורה כי גיליון הרשעות של הנתבע 1 בעבירות תעבורה רלוונטי, לפיכך, לשם הוכחת זכאותה לשכר טרחת עורך דין רשאית התובעת לעיין ברישום התעבורתי, ואולם בו ובו בלבד.

5.אינני מקבלת את טענת הנתבע 1 כאילו קבלת הבקשה תפגע בזכותו לפרטיות. הלכה היא, כי ככל שבעל דין הוא זה אשר מעלה את הטענה לפרטיות, רמת ההידרשות לטענה זו תרד, שכן אינטרס ההגעה לחקר האמת גובר במקרה זה על האינטרס של בעל הדין לשמירה על פרטיותו. בנוסף,מאחר שכל שמבקשת התובעת הוא להגיע לאותם שני תיקים שבהם ייצגה את נתבע 1, הרי ממילא גיליון ההרשעות יספק מידע באשר למספריהם הסידוריים גרידא.

לאור האמור אני מורה למשטרת ישראל להמציא תוך 20 יום מהיום גיליון הרישומים התעבורתיים בלבד של נתבע 1 מר כראם סוהיל ת.ז 052556073 לתיק בית המשפט. המזכירות תאפשר לתובעת לעיין בתיק עם קבלת הגיליון וסריקתו בתיק.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים.