אחריות משרד מדידות לנזקים שנגרמו עקב מדידה שגויה שגרמה להצבת בניין שלא במקום

עניינה של תביעה זו בנזקים שנגרמו עקב מדידה שגויה שגרמה להצבת בניין שלא במיקומו הנכון. 

העובדות הצריכות לעניין

1.        התובעת (להלן: " המרמן") היא חברה קבלנית, שבזמנים הרלוונטיים לתביעה, הקימה בניין מגורים מדורג בן חמש קומות ובו 10 דירות מגורים, באיזור הידוע כ"גבעת הקבלנים" בחיפה (להלן: " הבנין").

לצורך תכנון, רישוי ובניית הבנין, הזמינה המרמן שירותי מדידה אצל הנתבעת 1, משרד מדידות שבבעלותו ובניהולו של נתבע 2 (שייקראו שניהם יחדיו " לבנברג"). הנתבעת 3 היא מבטחתם של לבנברג (להלן: " סהר"). 

את המדידה בשטח ביצע הנתבע מס' 4 (להלן: " חביב"), מודד מוסמך שעבד בתקופה הרלוונטית אצל לבנברג והנתבעת מס' 5 היא מבטחתו (להלן: " כלל"). לבנברג טען שחביב היה קבלן עצמאי, ואילו חביב טען שבינו לבין לבנברג שררו יחסי עובד-מעביד והמדידה השגויה בוצעה במהלך עבודתו אצל לבנברג.

2.         בחודש נובמבר או דצמבר 2000 התברר ללבנברג כי נפלה שגיאה במדידות ובסימונים שביצע חביב באתר, וכתוצאה מכך "הועמד" הבנין באופן שגוי, תוך חריגת שטחי בניה למגרש שכן והקטנת מרווחי בניה. הטעות נתגלתה על ידי המודד ברמן, שביצע מדידה של המגרש השכן. להמרמן נודע אודות הטעות בחודש ינואר 2001, בשלב שבו היה הבנין כמעט גמור, חודשים מספר לפני קבלת טופס 4. בעקבות גילוי הטעות, פתח בעל המגרש השכן בהליכים משפטיים כנגד המרמן, ובשל כך נפסקו העבודות באתר למשך כשלושה חודשים. המרמן הגיעה להסדר פשרה עם בעל המגרש השכן לסילוק תביעתו תמורת סכום נכבד, והמשיכה בבנייה, לא לפני שנאלצה להרוס ולבנות מחדש חלק מהבנייה שגבלה במגרש השכן.

3.         אין מחלוקת כי נעשתה טעות מדידה ובשל כך נגרמו להמרמן נזקים שונים. עיקר המחלוקת היא, אם האחריות לטעות רובצת על חביב או על לבנברג ואם יש לראות את חביב כקבלן עצמאי. יכול הקורא לתמוה, מה למחלוקת זו ולהמרמן, שאין חולק שהתקשרה עם לבנברג ולא הכירה כלל את חביב. ואכן, כבר בתחילת הדרך הביע בית המשפט תמיהתו על כך שסהר מסרבת לשאת בנזקים שנגרמו להמרמן ושאינם שנויים במחלוקת. לתמיהה זו לא מצאתי תשובה גם בסופו של יום, לאחר שהצדדים מיצו את ההליך עד תומו ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים.

הטעות  במדידה

4.         במהלך העבודות באתר ביצע צוות ממשרד לבנברג בראשותו של חביב, מספר מדידות וסימונים בשלבים שונים. רוב המדידות נעשו לצורך סימונים באתר הבנייה עצמו, וחלק מהמדידות נעשות לצורך הכנת מפות ותשריטים כלהלן:

( - ) מדידה לצורך הכנת מפת קו בנין ומפה מצבית טופוגרפית (נספחים ב-ג לחוות דעת אברבוך).

( - ) מדידה לצורך סימון גבולות בשטח.

( - ) מדידה לאחר ביצוע עבודת עפר (AS MADE).

( - ) מדידה לסימון יסודות  הבנין (כלונסאות) לצורך קידוחי הביסוס.

( - ) מדידה לסימון גבולות המגרש לאחר גמר הקמת קומת הקרקע, לצורך בדיקת קווי הבנין, בנית גדרות ועבודות פיתוח.

( - ) מדידה סופית של הבנין והכנת מפת עדות לאחר ביצוע (AS MADE) לצורך טופס 4 (נספח ה לחוות דעת אברבוך).

5.         לבנברג טען כי למרות שהמרמן הזמינה סימון גבולות המגרש ביום 22.8.2000 (ת/2 בתיק המוצגים) המדידה לא בוצעה, והא-ראיה שלא נמצאה חשבונית על ביצוע העבודה.

ככל שעלי להכריע בנקודה זו - שלטעמי אין לה חשיבות גדולה במיוחד מאחר שאין חולק כי בוצעה מדידה להכנת מפת עדות לצורך טופס 4 - אני מבכר טענת המרמן כי מדידה כאמור בוצעה על ידי לבנברג. זאת, ממספר טעמים:

א. בסעיף 7.7 בתצהיר תשובות לשאלון (נספח א' לתצהיר בן אברהם), הודה לבנברג בביצוע המדידה וסימון גבולות המגרש, בבחינת הודאת בעל דין. רשאי בעל דין לחזור בו מהודאה שניתנה בטעות, אך איני סבור כי די בטענה שלא נמצאה חשבונית עבור אותה מדידה, כדי לבסס טענת טעות.

ב. המודד אברבוך, שהגיש חוות דעת מטעם המרמן, גרס בעדותו, שהייתה מקובלת עלי, כי יש להניח שסימון הגבולות בוצע בהתאם לרצף המדידות והתאריכים.