אחריות לתאונת עבודה שארעה למודד באתר בנייה

א.        פתח דבר

התובע, יליד 19/2/67, מודד מוסמך במקצועו, נפצע ביום 6/3/2000 במהלך עבודתו כמודד עצמאי באתר בנייה שיועד להקמת אולם ספורט בכפר אכסאל.

הנתבעת מס' 1, המועצה המקומית אכסאל (להלן: "המועצה").

הנתבעת מס' 2, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ הוציאה פוליסה לכיסוי חבויות צד שלישי של המועצה.

הנתבעת מס' 3, הועדה המקומית לתכנון ובניה-מבוא העמקים נמחקה לפי הסכמת הצדדים ופסק-דין חלקי שניתן ב-17/10/05.

הנתבע 4, הינו קבלן בניין במקצועו וביצע חלק מעבודות הבנייה של אולם הספורט במועצה (להלן: "הקבלן").

2.         לטענת התובע נפגע ב-6/3/00 שעה שנפל לתוך פיר של מזגן שלטענתו לא היה מגודר, ומגובה של כ-4מ' נפל על רצפת האולם. בעקבות הנפילה הובהל לביה"ח העמק בעפולה שם אובחן שבר תת ראשי בצוואר פרק ירך ימין עם תזוזה מלאה. בוצעה רדוקציה סגורה וקיבוע עם שלושה ברגים בהרדמה אפידורלית.  

ב.         הרקע העובדתי

3.         ביום 21/10/96 נחתם בין המועצה לבין הקבלן חוזה להקמת אולם ספורט אצל המועצה. הקבלן הספיק לבנות את שלד הבניין וביצע חלק מעבודות הגמר. בשלהי 1998, הגיש הקבלן נגד המועצה תביעה לביהמ"ש המחוזי בנצרת בתיק אז' 798/98 (נספח ב' לתצהיר מזכיר המועצה מר עאבד אלסאלם דראושה). בביהמ"ש הגיעו הצדדים להסכם שקיבל תוקף פסק-דין. כמתואר בהסכם, התחייב הקבלן להשלים את ביצוע כל העבודות בפרוייקט אולם הספורט ולהשלימן לא יאוחר מ-31/8/99, הסכסוך הכספי והטענות ההדדיות של הצדדים הועברו לבוררות מוסכמת בפני בורר שהיה אמור להתמנות ע"י הממונה על מחוז הצפון מר יגאל שחר.

4.         ביום 2/6/99 נפגשו הצדדים עם מר יגאל שחר והתנהל ביניהם ויכוח על זהות הבורר, אולם לא הגיעו להסכמה, ולכן לא נחתם הסכם בוררות.

ב-3/6/99 הוציא הממונה מכתב אל ראש המועצה (נתבע1/4) בו הודיע למועצה כי מאחר ולא נמצא מקור תקציבי לסכום הנדרש להשלמת בניית אולם הספורט, על המועצה להפסיק לאלתר את העבודות באולם הספורט. הממונה דרש "לבצע סגירה בטיחותית של המבנה כך שלא יהווה סכנה בטיחותית לילדים, להציב שלטי אזהרה ברורים".

5.         בעדותו של מזכיר המועצה סיפר כי במגמה להשלים את בניית אולם הספורט לקראת שנת הלימודים תש"ס, החליט הממונה מר יגאל שחר, כמתואר במכתבו מ-7/7/99, על המשכת העבודות באולם הספורט ובמקביל החליט למנות בורר בסכסוך שבין המועצה לקבלן על פי פסק-הדין בתיק אז' 798/98. הבורר שנקבע על ידו היה מר נתן דגן.

הקבלן סרב להמשיך בעבודות בגלל הסכסוך הכספי שבין הצדדים. המועצה השלימה עם סירובו וביום 27/9/99 קיבל בא כוחו דאז, עו"ד ז.כמאל מכתב (נספח א' לתצהירו של הקבלן), בו נתבקש לסלק את ידו מהאתר סופית ואף הודיעו לו כי המועצה רשאית להתקשר עם כל קבלן אחר להשלמת המבנה, כפי שתמצא לנכון. ואמנם, המבנה הושלם ע"י חברה קבלנית אחרת והקבלן האחר קיבל את השטח ב-20/3/00 והחוזה עמו נחתם ב-29/2/00, כמתואר במכתבו של מזכיר המועצה לבא כוחו (נספח ו' לתצהירו).

6.         לדברי התובע הוזמן על ידי יו"ר הנתבעת 3, מר ג'ק לארדו, להיות בורר בסכסוך שנתגלע בין המועצה לבין הקבלן כאשר כל המגעים בנושא הבוררות הוסדרו בין התובע לבין מר לארדו, לרבות הצעת המחיר שמסר לנתבעת 3, בנספח ח' לתצהירו של התובע.

המועצה, כמו גם הקבלן, לא ידעו על העסקת התובע, בוודאי לא כבורר בסכסוך ביניהם.

לטענת המועצה הממונה על המחוז מינה את התובע כמומחה מטעמו על מנת לבצע עבודות מדידה וחישוב כמויות במבנה, וזאת לאחר שנחתם בין הקבלן לבין המועצה הסכם בוררות ביום 7/2/00. נספח ז' לתצהיר מזכיר המועצה וכמתואר בפרוטוקול הישיבה בפני הממונה מיום4/2/00. 

לא הוברר מה עלה בגורלה של הבוררות, ובכל מקרה העבודה הושלמה ע"י אחרים.

7.         התובע מתאר כי הגיע לאתר הבניה 4-3 ימים לפני התאונה במהלכם מדד בחוץ. עד ליום הפגיעה לא נכנס לאולם הספורט. את המדידות ביצע מבלי שיידע את המועצה על ביקוריו במקום.

ביום 6/3/00 הגיע ביחד עם אחיו לאתר הבניה. לצורך מדידת גובה החזית החיצונית של אולם הספורט שגובהה כ-9מ' עלה על גג האולם שגובהו כ-4מ'. לדבריו חיבר את הרולטקה בעוקץ של המוט הטלסקופי שאורכו, בפתיחה מלאה, 370 ס"מ, הרים את המוט לאורכו המקסימלי והתחיל לצעוד אחורנית באלכסון כדי להצמיד את המוט לנקודה הרצויה ליד הקיר. באותה עת אחיו עמד על הקרקע מבחוץ במטרה למשוך את הרולטקה ולהצמיד אותה לנקודה הנמוכה ביותר. בעודו צועד אחורה, נפל התובע לתוך פתח שהיה בגג אל רצפת האולם. שבדיעבד התברר לו כי מדובר בפתח מזגן שמידותיו 160X40 ס"מ. לדבריו פתח המזגן לא היה מגודר ולכל אורכו חגורת בטון בגובה של כ-30 ס"מ אשר הסתירה את הפתח מעיניו ומנעה ממנו להבחין בו.