תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
17106-04-11
06/11/2011
|
בפני השופט:
בן שלו
|
- נגד - |
התובע:
אחים ברדריאן בע"מ
|
הנתבע:
הרי עדן בע"מ
|
|
החלטה
שתי סוגיות עיקריות נותרו בשלב זה של הדיון להכרעה (שעה שבגין חלק מעילות התביעה, המגלות מחלוקת עובדתית של ממש שיש מקום להכריע בה על דרך שמיעת ראיות, לא הובעה התנגדות ליתן רשות להתגונן): האחת, השאלה האם יש ליתן לנתבעת רשות להתגונן בגין טענתה, לפיה הוטעתה לכרות את הנספח מחודש מאי 2010 להסכם בין הצדדים (שהיווה יסוד לתביעת הסכום המעודכן מן הנתבעת) עקב מצגי שווא בדבר הצורך של התובעת בשימוש בכמויות מים, העולות בשיעור ניכר על השיעור שבו השתמשה התובעת בפועל ; השניה – האם יש להתנות את הרשות להגן (לרבות זו שניתנה בהסכמה בגין יתר טענות הנתבעת) בהפקדת ערובה.
באשר לסוגיה הראשונה, טוענת הנתבעת כאמור, כי רק עקב הטעייתה של התובעת הסכימה לעדכון והגדלת סכומי התשלום לתובעת (הימנה הזמינה את העבודות). בנסיבות אלה, זכאית היא לביטול חלקי של ההסכם בין הצדדים, באופן שהנספח להסכם (שעל יסודו נשלחו דרישות התשלום מאת התובעת) בטל. לעניין זה, כך הנתבעת, די בכך שהוגשה בקשת רשות להתגונן כדי להוות הודעת ביטול. מנגד, טוענת התובעת כי טענות הנתבעת אינן, הלכה למעשה, בגין ביטול הסכם ואין ליתן לנתבעת שלא לקיים תנאי אחד בלבד הימנו. לפיכך עותרת התובעת למתן פסק דין על מלוא הסכום שבמחלוקת בין הצדדים בגין סוגיה זו (העומד לשיטתה על כ- 543,602 ₪). הדין, לעניין זה, עם הנתבעת. אין מחלוקת כי לכל הפחות בבקשת הרשות להתגונן העלתה הנתבעת את טענתה בדבר הטעייתה להתקשר בהוראות ההסכם כאמור לעיל, וכידוע, הסכם ניתן אף לביטול באופן חלקי, בנסיבות המתאימות, שאין שלב טרומי זה המקום לקבוע ממצאים – עובדתיים או משפטיים- בעניינו (השוו: סעיף 19 לחוק החוזים [חלק כללי] התשל"ג – 1973).
בנסיבות אלה, שעה שלא ראיתי כי חקירת המצהיר מטעם המבקשת הובילה לקריסת גרסתה, ושעה שהפלוגתא שבין הצדדים מצריכה שמיעת ראיות – גם מטעם התובעת – לשם גיבושם של ממצאים עובדתיים, אין מקום למנוע מהנתבעת את יומה בבית המשפט.
הדין אף מורנו, כי ככל שאין בכך הכבדה בלתי סבירה על המשיב, שעה שניתנת רשות להתגונן מטעם אחד, יש ליתן רשות להתגונן בגין כל טענות ההגנה שנטענו, וכך הדבר גם לענייננו [השוו: ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות (15.6.09 ; פורסם במאגרים המשפטיים)].
פועל יוצא של האמור לעיל, ולכך שהלכה למעשה גם בגין יתר טענות הנתבעת אין מקום למנוע הימנה את יומה, הוא גם כי אין מקום לחייב הנתבעת בהפקדת ערובה, פעולה שהיא בבחינת היוצא מן הכלל, מקום שגרסת נתבע יכולה לשמש כהגנה אפשרית ככל שתוכח.
בנסיבות אלה, ניתנת בזה רשות להתגונן מפני התביעה. ככל שמבקשת התובעת להגיש תביעה שכנגד, כעתירתה, ובהתחשב בהסכמות הדיוניות מיום 4.9.11, תעשה כן תוך 30 יום.
הוצאות ההליכים עד כה, בסך כולל של 1,000 ₪, תושתנה בהתאם לתוצאות הדיון העיקרי.
ניתנה היום, ט' חשון תשע"ב, 06 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.