ת"ט
בית משפט השלום קריית גת
|
38517-10-12
10/02/2013
|
בפני השופט:
יניב בוקר
|
| - נגד - |
התובע:
אליעזר כחלון
|
הנתבע:
אחיטוב וגיא גולן בע"מראביד שחר מאיר יהודה קול יעקוב
|
|
החלטה
בפני ארבע בקשות להארכת המועד להגשת התנגדויות מטעם המבקש, לבקשות לביצוע שטר שהגישו המשיבים, בתיקי הוצאה לפועל שונים, בגין שיקים שמשך המבקש על חשבונו בבנק מזרחי טפחות, לזכות המשיבים, במסגרת עסקאות לרכישת עגלים לבשר.
בהסכמת הצדדים ניתנת החלטה מאוחדת זו, בכל הבקשות בתיקים שבכותרת, על יסוד הדיון שהתקיים בפני ביום 14/1/2013.
המבקש טוען בבקשותיו, מחד, כי האזהרות בתיקי ההוצאה לפועל לא הומצאו לו מעולם, ולפיכך, הוגשו ההתנגדויות במועד, ומאידך, עותר הוא להארכת המועד להגשתן, כעולה מכותרת בקשותיו ומן הסעד שסימן בטופס "בקשות חייב 1".
הדברים הם בבחינת תרתי דסתרי.
יפים לעניין זה דבריו של המלומד ד"ר י' זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית 1995, בעמ' 867:
"בטרם יגיש בעל דין בקשה להארכת מועד, מוטב שיברר אם אומנם הוא זקוק לכך יש והמועד לעשיית פעולה שבסדר הדין אינו מתחיל הואיל וההמצאה לא הייתה כדין אך בקשה להארכת מועד כמוה כהודאה שהייתה המצאה כדין וכויתור על כל טענה כלפי המצאה. נמצא עצם הגשת הבקשה להארכת המועד תולה את המבקש בחסדו של בית המשפט שאם לא יזכה בהארכה יהא מושתק מלטעון שעקב פגם בהמצאה לא התחיל המועד". (ההדגשה שלי – י.ב.).
רוצה לומר, בעצם הגשת בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, בעצם ויתר המבקש על טענתו כי לא הייתה המצאה של האזהרה לידיו (שאחרת, מדוע זקוק הוא להארכת המועד?).
ברם, לא רק מטעם "דיוני" זה מצאתי לנכון לדחות את הבקשות.
המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר קבוע בחיקוק, ולפיכך נזקק המבקש לטעם מיוחד על מנת להאריכו.
כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:
"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.
טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.
אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.
אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.
שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).
אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.
"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".
(בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).
ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור.