אור וישועה עמותה נ' רינת חנניה בע"מ ואח'

החלטה

התובענה והצדדים:

1.המשיבה בבקשה דנן (המבקשת בתובענה), עמותת אור וישועה (להלן: "אור וישועה"), הנה עמותה רשומה שעניינה ניהול מוסדות חינוך ציוניים תורניים. המבקשת מספר 1 בבקשה דנן, רינת חנניה בע"מ (להלן "רינת חנניה") הינה חברה הרשומה בישראל בבעלות המבקשים 2 (להלן-"חיים ועקנין") ו-3 (להלן-"דוד ועקנין") ובניהולו של דוד.

בתובענה העיקרית בתיק זה, שהוגשה ע"י אור וישועה, על דרך של המרצת פתיחה עותרת אור וישועה למתן פסק דין הצהרתי, אשר יצהיר שהיא זכאית להירשם כבעלת זכות החכירה בנכס הידוע כחלקה 34 בגוש 10885 ברחוב חניתה 96 בחיפה (להלן-"הנכס"), הרשום על שם רינת חנניה, בטענה שהיא זו שלמעשה רכשה את הנכס ואילו הכספים שניתנו לשם הרכישה ע"י רינת חנניה, לא היו אלא תרומה ודמי השכירות שהיא משלמת לרינת חנניה, מהווים פרעון הלוואה מובטחת במשכנתא, שנלקחה ע"י רינת חנניה, בערבות אור וישועה.

טענות המבקשים :

2.בבקשה דנן עותרים המבקשים לסילוק התביעה על הסף ולחלופין – להעברת הדיון במחלוקות לבורר, בטענה כי בימ"ש זה אינו מוסמך, עניינית, לדון בתובענה בשל קיומו של הסכם בין הצדדים (הוא נספח א' לבקשה, להלן: "ההסכם"), בו הוסכם, כי במקרה של מחלוקת ביניהם בנוגע לנכס, מושא התובענה, תימסר המחלוקת להכרעתו של עורך הדין ג'ררד בנישו , כבורר יחיד כאשר החלטתו תהיה סופית ותחייב את הצדדים. לטענתם, המניע להוספת תנאי זה היה רצון הצדדים למנות משפטן שומר מצוות להכרעה בסכסוכים ביניהם, כדי להימנע מפנייה לערכאות משפטיות, שאיננה מקובלת אצל הצדדים.

לבקשה צורף תצהיר תומך מטעם חיים וועקנין ותגובת אור וישועה נתמכת בתצהירו של הרב אליהו זיני.

טענות המשיבה :

3.אור וישועה טוענת כי ההסכם לא נערך ולא נחתם על ידה, היא לא ידעה על קיומו שכן הוא הוסתר ממנה ולא נמסר לה עותק ממנו ולכן אין הוא מחייב אותה.

עוד טוענת אור וישועה, כי אין היא נותנת אמון בעו"ד בנישו, אשר ההסכם קובע כי ישמש כבורר, שכן הוא מייצג את רינת חנניה ולכן הוא פסול מלשמש בורר בסכסוך שבין הצדדים. בנוסף טוענת היא, כי עו"ד בנישו דאג לאינטרס של רינת חנניה בלבד, כאשר פעל תחילה כמייצג של אור וישועה, אשר גם שילמה את שכרו ויצר מצג שהוא פועל למענה, הן במשא ומתן להסכם עם המוכרת, הן בפני מנהל מקרקעי ישראל והן בהחתימו אותה על מסמכים שונים, אולם לאחר מכן התברר לה שהוא פועל נגדה וקיים חשש למשוא פנים, אם ישמש בורר בסכסוך.

אשר להסכם טוענת אור וישועה, כי הוא אינו יכול להוות הסכם בוררות בין הצדדים לתובענה, שכן, בנוסף על כך שהוא הושג בהטעיה ותוך ניצול לרעה של אמון, הוא לא חתום, לא על ידיה וגם לא על ידי רינת חנניה.

לחילופין טוענת אור וישועה, כי הסכסוך אינו ראוי להיות נדון בבוררות שכן הדיון צפוי להיות מורכב ולהימשך זמן רב וכי אין זה סביר להעמיס עליה הוצאות בוררות כבדות. מכל מקום מבקשת היא, כי אם, למרות הכל, יחליט בית המשפט להעביר את הדיון לבוררות, ייקבע ביהמ"ש בורר אחר, הראוי לאמונם המלא של כל הצדדים.

דיון ומסקנה:

4.ההסכם אינו חתום על ידי הצדדים לתובענה, אלא על ידי חיים ודוד ועקנין וכן על ידי הרב זיני. אמנם חיים ודוד ועקנין הינם, ככל הנראה, בעלי מניותיה של רינת חנניה ולכן ניתן היה, אולי, "להרים את המסך" ולקבל את חתימתם כהתחייבות של רינת חנניה (לו הטענה היתה נטענת והיא לא נטענה, במפורש), בוודאי לא ניתן לראות בחתימתו של הרב זיני, חתימה של אור וישועה.

אור וישועה הינה אישיות משפטית בפני עצמה ולא הוכח מיהם בעלי התפקיד או בעלי זכות החתימה בה. לתובענה צורפה תעודת רישום העמותה אור וישועה, על פיה מענה הינו "אצל ד"ר חנוך בן חיים". שמו של הרב זיני אינו מופיע במסמך זה ולא הוצג כל מסמך המעיד על כך שיש לרב זיני תפקיד רשמי בעמותה או כי חתימתו מחייבת את העמותה. למעשה, מטיעוני רינת חנניה עצמה ניתן להבין שאין לרב זיני "תפקידים רשמיים" בעמותה אור וישועה, אלא הוא "האם הרוחני" שלה ו"המוציא והמביא" (ראו סעיף 2 לתגובת רינת חנניה לכתב התשובה לתובענה).

5.סעיף 1 לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968 קובע, כי הסכם בוררות הוא "הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם ...". הסכם בוררות נשלט על ידי דיני החוזים [ראו: פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת) תשנ"א-1991, עמ' 8-9]. דרישת הכתב הינה, איפוא, אינהרנטית ותנאי ראשון להליך בוררות הוא קיומו של הסכם בכתב, בין הצדדים לתובענה. [ע"א 65/85 עירית נתניה נ' נצ"ב נתניה, פ"ד מ(3) 29, 56; ע"א 177/88 שאול הוטרר ואח' נ' מיכאל רוזנברג ואח', פ"ד מג(4) 495, 498]. חשיבות מיוחדת נודעת לתנאי זה, בין היתר מאחר שהעברת מחלוקת לבוררות מצמצמת זכויות יסוד ומונעת את הגישה לערכאות (רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרוייקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ, פ"ד נו(5) 156].

בענייננו, כאמור, ההסכם לא נערך בין הצדדים לתובענה ודי בעובדה זו כדי להצדיק דחיית הבקשה.

6.מעבר לצריך אומר, כי בנסיבות המקרה דנן, כפי שהן עולות מטיעוני הצדדים, נראה כי גם לגופו של ענין לא היה ראוי להעביר את המחלוקות בין הצדדים לבוררות יחיד מחייבת אצל בא כוחו של אחד הצדדים. מצפים מהבורר, שיפעל בנאמנות ובאובייקטיביות מלאה כלפי בעלי הדין, שימלא תפקידו תוך נאמנות מלאה לבעלי הדין ולתפקידו כמכריע בסכסוך ובהעדר משוא פנים. מבלי, חלילה, שתשתמע מכך פגיעה כלשהי בעו"ד בנישו, אומר כי בנסיבות הענין, לאור כך שמשרדו של עו"ד בנישו מייצג, כיום, את רינת חנניה, ניתן להבין את עמדתה של אור ישועה, לפיה אין היא יכולה ליתן בו אמון וגם מסיבה זו ראוי היה שלא להיעתר לבקשה.

7.לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

הוצאות הבקשה, בסך 5,000 ₪, ישולמו לפי תוצאות ההליך העיקרי.