פסק דין
1.הנתבעת היא חברה המוכרת ריהוט-גן, וביום 28/4/2011 התובע רכשה ממנה שישה כיסאות גינה וכן רכש שולחן. עבור השולחן הוא שילם 4530 ₪.
הריהוט סופק לתובע ביום 1/5/2011.
2.על פי הנטען בתביעה, ביום 3/5/2011 הגיע התובע לסניף הנתבעת עם השולחן, וביקש להחזירו הואיל והתחרט על הקניה וזכותו לבטל את הקניה לפי חוק הגנת הצרכן.
לטענת התובע, נציג הנתבעת בשם ראסל, סירב לקבל את השולחן וטען כי השולחן מלא שריטות ושפשופים.
3.עוד טוען התובע, כי ביום רכישת הרהיטים הוא ראה פרסום של הנתבעת שמציע שולחן אחר עם שישה כיסאות במחיר זול ב- 1000 שקל מהמחיר שהוא שילם.
לטענתו, נציג הנתבעת הודה בכך, אך הציע לו זיכוי של 500 ₪ ולא את מלוא הסכום.
4.הנתבעת בכתב הגנתה טוענת כי אכן בסמוך למועד אספקת הרהיטים, הוצע באתר הבית שלה באינטרנט שולחן מדגם דומה, אך לא זהה, שמחירו נמוך יותר, והוסבר לתובע שלא מדובר באותו דגם, ורק למען הסדר הטוב הוצע לו פיצוי של 500 ₪, אבל הוא התעקש לקבל פיצוי, שלא מגיע לו, על מלוא הפרש המחיר, והוא לא קיבל פיצוי כזה, לכן ביום 3/5/11 הוא הגיע על דעת עצמו לסניף וביקש להחזיר את השולחן, והנתבעת אכן סירבה לקבלו משום שהיו עליו שריטות ושפשופים ופגיעה באלומיניום, שנגרמו ככל הנראה מהובלת השולחן בצורה לא מסודרת על גג מכוניתו של התובע.
עוד נטען, שהתובע ביקש להחזיר את המוצר ללא אריזתו המקורית, ולאחר שהעץ המצפה את השולחן שומן, לפי הטענה, לבקשתו של התובע, וכך המוצר נחשב כהזמנה מיוחדת שלא ניתן להחזירה.
5.התובע הגיש כתב תשובה ובו טען שהשולחן הוחזר תקין וללא פגם, וכי בתיאום עם הנתבעת, שאמרה לו שנציגה אמר שיבוא ויחזיר את השולחן.
לטענת התובע, האריזה נלקחה על ידי המתקין שהוריד את השולחן בביתו, התובע גם טוען שהוא לא ביקש לשמן את השולחן, שהשמן לא נחשב לשינוי במוצר, אלא לתחזוקה שלו.
6.בדיון שהתקיים בפני חזר כל צד על טענותיו.
התובע הציג מכתבים (שאותם הוא מכנה "חוות דעת") מנגרים שונים, ובהם צויין כי אותם שני נגרים לא מצאו פגיעות או שריטות בשולחן.
התובע גם צירף תצלומים צבעוניים של השולחן, מכל צדדיו, על מנת להראות שאין שריטות לא על העץ ולא על המתכת, וגם הציג בעזרת מחשב סרטון-וידאו של השולחן מכל צדדיו.
7.באשר לטענה שלא ניתן להחזיר את השולחן משום שהעץ שומן, הצביע התובע על אחד הסעיפים שעל גב ההזמנה, שם נאמר שבמקרה של החזרת שולחן שבוצע בו שימון, יוחזר הכסף עבור השולחן, אך לא הכסף שנגבה עבור השימון, מה שמלמד שעל פי תנאי ההתקשרות בין הצדדים ניתן להחזיר גם שולחן שבוצע שימון של העץ שלו.
8.סיכומו של דבר, אני מעדיף את גירסת התובע על פני גירסת הנתבעת, לא מצאתי בשולחן פגם שימנע את החזרתו, ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 4530 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 28/4/2011, ולאחר התשלום, היא תוכל לשלוח מובילים שיקחו את השולחן מבית התובע, בתיאום מראש עימו.
המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים, ומוסבר להם שניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.
ניתן היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.