אורן נ' ח. י. אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ

פסק דין

התביעה

1.מונחת בפניי תביעה כספית בסך 4,400 ₪.

2.בתאריך 08.01.2008 רכש התובע מהנתבעת טלוויזיה של חברת LG מדגם LBTR32 ותמורתה שילם סך של 4,349 ₪. עפ"י תנאי הרכישה זכאי התובע לאחריות עבור המוצר למשך 3 שנים, כאשר השירות ניתן על-ידי הנתבעת, חברת ח.י. אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ, שהינה חברה פרטית, נציגתה הבלעדית של LG Electronics, העוסקת, בין היתר, ביבוא ומכירת רכיבים, מסכים וציוד היקפי למחשבים.

טענות הצדדים

3.לטענת התובע, שישה חודשים לאחר מועד רכישת הטלוויזיה התגלתה תקלה ראשונה בטלוויזיה והוא דיווח עליה בתאריך 29.07.08 לנתבעת. הטלוויזיה נלקחה לתיקון בתאריך 31.07.08, היינו 48 שעות לאחר מועד הדיווח על התקלה. התובע טוען, כי הנתבעת פעלה בניגוד למחויבותה המעוגנת באמנת השירות, בה נקבע כי הנתבעת מתחייבת ל- "הגעת טכנאי לבית הלקוח בתוך 24 שעות מזמן פתיחת קריאת השירות".

4.עוד נטען בכתב התביעה כי, הטלוויזיה נלקחה לתיקון משך 54 יום, וזאת בניגוד גמור להוראות סעיף 14 לתעודת האחריות לפיה הוגבל זמן התיקון לתקופה של 10 ימי עסקים בלבד.

5.התובע טוען, כי הנתבעת סיפקה לו טלוויזיה חלופית באיכות ירודה, וכל פניותיו אל הנתבעת בהקשר זה נותרו ללא כל מענה.

6.התובע מוסיף וטוען, כי לבסוף נאותה הנתבעת להחליף לו את הטלוויזיה בחדשה, אך הטלוויזיה החילופית היתה זולה יותר בעקבות מחסור במלאי של החברה.

מכאן, עותר תובע לבית משפט זה להורות לנתבעת להשיב לידיו את עלות הטלוויזיה שרכש בסך של 4,400 ₪.

7.מנגד מכחישה הנתבעת מכל וכל את טענות התובע שבכתב התביעה.

8.הנתבעת טוענת, כי הטלוויזיה נרכשה ע"י התובע בחודש דצמבר 2007. מטעם התובע נפתחה קריאת שירות ראשונה בתאריך 25.06.08, כשבעה חודשים לאחר הרכישה, כאשר דווח על מסך שלא נדלק. יום למחרת ביקר טכנאי בבית התובע והמסך נלקח למעבדת השירות אצל הנתבעת להמשך בדיקה וטיפול. לטענת הנתבעת, באותו מעמד נמסר לתובע מסך חילופי. במעבדת השירות נבדק המסך ובוצע תיקון של החלפת תאורת צג במסך. הטיפול הסתיים לאחר 6 ימים והמסך הוחזר לתובע ביום 01.07.08 (עותק קריאת שירות מיום 25.06.08 – נספח א' לכתב ההגנה).

9.התובע פנה בשנית לנתבעת ביום 11.07.08 ודיווח על בעיה באיכות תמונה. ביום 16.07.08 נשלח הגיע טכנאי לבית התובע. מבדיקות אשר ערך טכנאי השירות נמצא כי המסך תקין (עותק קריאת שירות מיום 11.07.08, נספח ב').

10.התובע פנה אל הנתבעת בשלישית ביום 29.07.08 והתלונן על בעיות אודיו (בעיית קול ומסך מרצד). ביום 31.07.08 נשלח טכנאי שירות מטעם הנתבעת לבית התובע, אשר בדק את המסך ונמצא תקין. חרף זאת, למען הזהירות וכמחווה של רצון טוב, נשלח המסך למעבדה השירות של הנתבעת להמשך בדיקה. באותו מעמד סופק לתובע מסך חליפי. המסך הושאר אצל הנתבעת לתקופת הרצה ולהמשך מעקב, אשר בתומה לא נתגלתה כל תקלה במסך.

11.לטענת הנתבעת, חרף העובדה כי לא נתגלתה כל בעיה במסך כאמור, דרש התובע מהנתבעת קבלת מסך חדש. כמחווה של רצון טוב ולפנים משורת הדין הסכימה הנתבעת להחליף את המסך והתובע נאות לקבל את הצעתה של הנתבעת לקבלת מסך חדש מדגם מתקדם יותר לעומת דגם המסך שרכש, לרבות תקופת אחריות של 36 חודשים, וזאת ללא כל תשלום (נספחים ד' ו- ה' לכתב ההגנה). חרף האמור, על אף שהמסך החדש סופק לתובע, הוא בחר להגיש את תביעתו לבית המשפט.

12.הנתבעת טוענת, כי אין כל אחריות מצידה לפיצוי התובע וכי דין תביעתו כנגדה להידחות.

דיון והכרעה

13.במועד הדיון התייצבו התובע ונציג הנתבעת, מר אבירם פלג. התובע ונציג הנתבעת חזרו בפניי על טענותיהם.

14.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי היטב בראיות ובמסמכים שהוגשו לתיק על ידי כ"א מהצדדים, לרבות קריאות השירות של הנתבעת, אמנת השירות ותעודות האחריות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

15.הלכה היא, כי במשפט אזרחי מוטל על התובע הנטל להוכיח את טענותיו בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". לא אחת נקבע, כי אף שבית המשפט לתביעות קטנות "גמיש" בדיני הראיות, עדיין נדרש התובע להוכיח את פרטי טענותיו ותביעתו. ברור לכל, כי לא כל הנכנס בפתחו של ביהמ"ש לתביעות קטנות יהא זכאי לקבלת סעד, ללא הוכחת תביעתו (ראו: ת"ק 1640/08 מ.יעל נ' מלון סיאסטה , פורסם באתר נבו ביום 12.06.08).