החלטה
1.בפניי בקשת התובע לתיקון כתב תביעתו על דרך הוספת נתבעים נוספים: עו"ד דוד שפירא (צד ג' בתביעה שכנגד שהוגשה נגד התובע) וכן עו"ד אופיר עיני – עו"ד שטיפלו לטענת התובע,בעבור התובע, בעסקת המכר נשוא התביעה דנא.
2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה ואולם זאת בכפוף לפסיקת הוצאות.
ע"פ תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענות כדי לאפשר לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".
גישת בית המשפט לתיקון כתב תביעה היא גישה ליברלית וכאשר בעל דין מבקש לתקן כתב תביעה על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, נענים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים (ראה ע"א 3092/90 אגמון נ. פלדבוי, רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה; ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נגד בן הרוש פ"ד מד(1), 160); רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2006)).
רע"א 8129/08 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון ; שם צוין לגבי הוספת בעלי דין נוספים: "הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט, בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, לרבות הוספת בעלי דין כבענייננו, ינקוט גישה ליברלית, וככלל, יעתר לבקשה כאמור. זאת, למעט מקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת לבירור הפלוגתאות נשוא התובענה".
3.המקרים בהם לא יאפשר בית המשפט תיקון, הם, כאשר התיקון אינו נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, או כאשר יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. הרציונל להלכות אלו הוא, כי אין לפגוע בזכות צד להביא בפני בית המשפט את כל הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים. על התרשלותו של צד בכך שלא הציג טענותיו כראוי מלכתחילה, ניתן לפצות בהוצאות.
4.במקרה דנן, שוכנעתי כי הגם שהתובע יכול היה להגיש תביעתו נגד עורכי הדין מלכתחילה (ראו סעיף 15 לבקשתו), או למצער במועד שבו הגיש כתב הגנה מתוקן לתביעה שכנגד והודעת צד ג' לעו"ד שפירא (18.4.13), אין הצדקה לחסום אותו בשלב זה מצירוף הנתבעים הנוספים והעלאת טענותיו כלפיהם. התיק נמצא עדיין בשלב קדם משפט ואך לאחרונה נעתרתי לבקשת הנתבעת לתיקון כתב התביעה שכנגד בדרך של הוספת נתבעים נוספים בתביעה שכנגד.
התיקון המבוקש, על דרך צירוף הנתבעים הנוספים והעלאת הטענות כנגדם בגין אופן טיפולם בעסקה הינו תיקון אשר לכאורה רלוונטי ונדרש בהתייחס לטענות שהעלה המבקש כאילו נתבעים אלו התרשלו בכך שלא ציינו בהסכם בצורה מפורשת ושאינה משתמעת לשני פנים, כי הנתבעת, מודעת לכך שהמקרקעין נשוא ההסכם מושכרים לצד ג' בעיבוד פלחה.
עיבוד המקרקעין על ידי צד ג' או באמצעותו והידיעה על אודות העיבוד, עומדים בסלע המחלוקת בתיק זה. ערה אני לטענת עו"ד שפירא בכתב ההגנה להודעת צד ג' לפיה לא ייצג את התובע וכי לא היה לו כל נגיעה לניסוח ההסכם ושמו נקשר אך ורק לעניין העברת הבעלות על שם הנתבעת (סעיף 2 לכתב ההגנה). אלא שהמדובר בטענה עובדתית המצריכה בירור. גם הטענה כאילו פעולותיו של עו"ד עיני נעשו בהיותו עובד הנתבעת ומעולם לא ייצג את התובע,הינן טענות לגופם של דברים אשר מצריכות בירור ראייתי ואשר אין בהם למנוע ולחסום מהתובע את עצם האפשרות להעלאת טענותיו בשלב זה.
5.עוד אציין, כי צירוף הנתבעים הנוספים גם לא מרחיב את היריעה העובדתית יתר על המידה, שכן כאמור,הטענות המופנות לעורכי הדין מתייחסות ברובן להסכם המכר שבמוקד המחלוקת שבין הצדדים ולאופן ניסוחו. בהקשר זה נקבע כי המונח "עילת תביעה" לעניין תיקון כתבי טענות מקבל הגדרה רחבה יותר מזו של "עילה" לעניין סילוק על הסף וכולל את העסקה או המעשה המובא לדיון (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 154 – 156).
6.אכן, הטענות שאותן מעלה התובע כנגד עורכי הדין בחלקן הן טענות עובדתיות שיש צורך לתמוך אותן בתצהיר ערוך כדין. עם זאת, לא בכל מקרה שבו מבוקש תיקון כתב תביעה, דרוש תצהיר לאימות העובדות. התיקון המבוקש כאן מדבר בעד עצמו והוא בעיקרו מתבסס על מסקנות משפטיות (רשלנות, הפרת חובת נאמנות והפרת חובה חקוקה) שיש להסיק מן העובדות שכבר פורטו בעבר לעניין ניסוחו של ההסכם על יד עורכי הדין במסגרת כתבי הטענות שכבר הוגשו.
לאור האמור, הבקשה מתקבלת. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 7 ימים.
התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 1,500 ₪.
ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.