החלטה
1.בתיק זה הוגשה תביעה על ידי התובע, בה עותר הוא לחייב את הנתבע בתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותשלום זכויות סוציאליות.
2.לטענת התובע בינו ובין הנתבע התקיימו יחסי עובד-מעביד, ועל רקע מערכת יחסים זו, הינו זכאי לתשלומים להם עתר בכתב התביעה.
3.כנגד טענות התובע, טוען הנתבע, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, התובע הועסק כעוסק חופשי, ובין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.
4.בדיון שמיעת הוכחות בתיק אשר התקיים ביום 23/10/12, ביקש ב"כ הנתבע לחקור את התובע בנוגע לשיחה שהתנהלה במשרד בא כוחו, אשר הוקלטה ותומללה (להלן: "השיחה המוקלטת").
5.ב"כ התובע התנגד לחקירתו של התובע בדבר השיחה המוקלטת, בטענה כי המדובר בראיה שלא הוגשה בהתאם להנחיות בית הדין אשר ניתנו במסגרת הליך מקדמי בתיק.
6.לאחר שנשמעו טענות הצדדים, הוחלט לקבל את התנגדותו של ב"כ התובע וזאת נוכח העובדה כי הראיה לא הועברה לעיון ב"כ התובע קודם הדיון, וכן לאור קיומו של חשש לפיו השיחה המוקלטת תהא פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח.
7.במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע (בר"ע 53169-10-12), קיבל בית הדין הארצי את עמדתו של הנתבע והורה כי יש לאפשר לנתבע להגיש את ההקלטה, כשבקשתו נתמכת בתצהיר, לגבי הנסיבות בהן היא נעשתה, ולאחר הגשת ההקלטה, לבחון את טענת החיסיון וקבילותה של ההקלטה.
8.בדיון שהתקיים ביום 25/6/13 נשמעו עדיות הצדדים ביחס לנסיבות בהן הוקלטה השיחה, ובמעמד הדיון הועבר לעיון ב"כ התובע תמליל השיחה שהוקלטה, וכן נקבע שהקלטת השיחה, תועבר אף היא לתובע.
9.בעת הדיון הומלץ בפני הצדדים לסכם טענותיהם לעניין המשקל שיש לייחס, אם בכלל, לקלטת בכל הנוגע לשאלת קיום יחסי עובד-מעביד, שאלה אשר נצבת בחזית הדיון בתיק זה.
10.בבקשה המונחת בפני כעת, עותר התובע לפסול את הראיה החסויה, שכן הינה בגדר האזנת סתר אסורה וכן משום שהינה פוגעת בחיסיון עו"ד-לקוח.
11.עוד ציין התובע בבקשתו, כי הקלטת השיחה נעשתה באופן חלקי ונערכה שלא כדין ועל כן אינה קבילה.
12.הנתבע ביקש לדחות את בקשת התובע, שכן לשיטתו מרגע שהוגשה הראיה, אין להידרש פעם נוספת לעניין קבילותה, ויש לבחון כעת את שאלת המשקל שראוי להעניק לה כראיה בתיק.
13.עוד טען הנתבע כי בקשת התובע נשענת על טענות עובדתיות אשר אינן נתמכות בתצהיר, ועל כן ראוי לדחותה.
דיון והכרעה:
14.מאחר ובתי הדין לעבודה הינן ערכאות שיפוטיות העוסקות בנושאים סוציאליים - מאופיינים, נקבעו לגביהם, כללי פרוצדורה וראיות פשוטים וגמישים, אשר נועדו בין היתר להקל את הגישה אליהם גם לאלה שאינם יודעים דין וגם לאלה שאין ידם משגת מימון שירותים משפטיים (ר' ע"ע 1127/00 אויאן אורסץ' ואח' – דניה סיבוס בע"מ ואח', פד"ע לז 305 (2002)).
15.על אף הגמישות הקיימת לעניין הגשת ראיות נקבע כי "משמעה של גמישות זו אינו ויתור על עקרונות בסיסיים של דיני הראיות, כי אם מתן אפשרות לבית הדין להסיר מעליו מגבלות מתחום דיני הראיות, שלדעתו אינן רצויות ושהסרתן אינה פוגעת בעשיית משפט צדק" (ר' עע (ארצי) 36076-06-10 י. קל-לי תעשיות בע"מ נ' דמיטרי מלי ניתן ביום 9.12.10, להלן: "עניין דמיטרי מלי").
16.בנוגע להגשת תמליל שיחה מוקלטת, נקבע כי קבילות של ראיה זו תבחן בהתאם ל"עקרונות הכלליים של פקודת הראיות ו...הכללים הראיתיים המקובלים במערכת בתי המשפט, תוך התאמתם לאופיים המיוחד של בתי הדין לעבודה וההליכים המתנהלים בהם" (ר' עניין דמיטרי מלי ).
17.העקרונות שנקבעו לעניין הגשת קלטת כראייה, מתבססים על קיומם של שלושה תנאים ובניהם תנאי טכני אשר בוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה, תנאי מהותי המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה, ותנאי פורמאלי הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של חוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979 (ר' עניין דמיטרי מלי).
18.על אף הכללים אשר נקבעו בפסיקה לעניין בחינה טכנית של מכשיר ההקלטה, השאלה העיקרית אשר יש לתת עליה את הדעת הינה "האם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה על כך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה" (ר' ע"פ 639/79 אפללו נ. מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561 (1980)).