אורי סרי נ' בנק משכן סניף משרד ראשי ואח'

פסק דין

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1.התובע והנתבע 2, הם אחים שבעת הרלבנטית היו בעלים במשותף של דירת ארבעה חדרים בכפר סבא (להלן: "הדירה"); את הדירה הוריש לאחים האב המנוח בחלקים שווים. האחים השכירו את הדירה ובהתאם להסכמות ביניהם שולמו לתובע מלוא דמי השכירות.

2.במהלך שנת 2000, ביקש הנתבע 2 לקבל הלוואה בסך של 200,000 ₪ מבנק הפועלים משכן בע"מ (להלן:"הבנק").

3.ביום 25.12.00 חתמו התובע והנתבע 2 על "שטר משכנתא ראשונה" ועל נספח התנאים המיוחדים למשכנתא. במסמכים עליהם חתמו צוין, בין היתר, כי להבטחת ההלוואה בסך 200,000 ₪ שקיבלו התובע והנתבע 2 מהבנק הם ממשכנים לזכות הבנק את זכויותיהם בדירה (להלן : "שטר המשכנתא" או "נ/1").

התובע והנתבע 2 חתמו על שטר המשכנתא בפני עו"ד יוסף בלום (להלן: "עו"ד בלום") שאישר את חתימתם.

4.ביום 28.12.00 הגיעו לבנק - התובע, הנתבע 2 ואשתו וחתמו על "חוזה הלוואה"; התובע והנתבע 2 חתמו כלווים ואשת הנתבע 2 חתמה כערבה להלוואה כפי שעולה מנ/2 (להלן: "חוזה ההלוואה" או "נ/2").

באותו מעמד, חתמו התובע והנתבע 2 על "הוראה להכנת המחאות לביצוע הלוואה" ובה הורו לבנק להכין את ההמחאות על סכום ההלוואה (200,000 ₪) לפקודת הנתבע 2 (להלן: "הוראה להכנת המחאות" או - "נ/3").

כן חתמו התובע והנתבע 2 על 'בקשה לביטוח מבנה' בקשר לדירה נשוא ההלוואה (להלן: "בקשה לביטוח מבנה"- או "נ/4").

[מוצגים נ/1 – נ/4 יקראו ביחד להלן : "טפסי ההלוואה"].

לאחר החתימה על טפסי ההלוואה, הועבר סך של 200,000 ₪ - הוא סכום ההלוואה לידי הנתבע 2, בהתאם להוראות האחים (נ/3).

הנתבע 2 לא מילא אחר חיוביו בחוזה ההלוואה ולא החזיר את ההלוואה לבנק ומשכך פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל נגד התובע ונגד הנתבע 2, הם הלווים בהתאם להסכם ההלוואה; במסגרת הליכי ההוצל"פ (תיק 01-22839-04-1) מונה כונס נכסים לדירה.

בין שאר פעולות כונס הנכסים - בקשה לפנות את הדירה; ולאחר שנקבע מועד לפינויה נדחה המועד לאחר שהנתבע 2 שילם לבנק סכום כלשהו על חשבון הפיגורים.

התובע הגיש בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, ואלה אכן עוכבו בכפוף להפקדת סך של 45,000 ₪ בקופת לשכת ההוצאה לפועל (נספח ד' לכתב התביעה).

6.ביום 6.4.06 הגיש התובע את התביעה דנא נגד הנתבע 2 ונגד הבנק.

בכתב התביעה מבקש התובע לקבוע כי חוזה ההלוואה בינו לבין הבנק מבוטל, כי התובע אינו לווה אלא ערב להלוואה וכי זכויות התובע בדירה שועבדו לבנק מכח היותו ערב ולא לווה - זה עיקר תביעתו; אלא שבצד העיקר העלה התובע טענות רבות, בין שהן רלוונטיות ואפשריות ובין שהן סתמיות ונטולות כל עיגון עובדתי גם לא משפטי.

7.במסגרת התביעה מבקש התובע להורות על סגירת תיק ההוצל"פ נגדו; לחייב את הבנק ואת הנתבע 2 בתשלום פיצויים כספיים בגין עוגמת נפש והוצאות, לרבות נזק למטלטלין השייכים לשוכר הדירה שפונה ממנה על ידי קבלן ההוצל"פ חרף החלטת עיכוב ההליכים.

התביעה שהוגשה לבית משפט שלום הועברה בהחלטה שיפוטית לבית משפט זה לאחר שבית משפט שלום קבע שאין לו סמכות עניינית לדון בתביעה לאור הסעד העיקרי - הצהרה על ביטול משכנתא.

ביום 20.1.08 הגיש הנתבע 2 תביעה שכנגד על סך של 76,200 ₪ נגד התובע.

במהלך הדיון שהתקיים לפני הגיעו התובע והנתבע 2 לפשרה בתביעה העקרית ובתביעה שכנגד לה נתתי תוקף של פסק דין, ומשכך נותר להכריע במחלוקת בין התובע לבין הבנק.