אורי בוסקילה ואח' נ' השר לשירותי דת

השופט מ' מזוז:

1. עתירה נגד הליך בחירת רב העיר בת ים, ובכלל זה נגד מינויה של ועדת הבחירות לבחירת רב העיר (להלן: ועדת הבחירות או הוועדה), וכן נגד מינויו של יו"ר הוועדה.

2. בשנת 2014 החלו הליכים בעיר בת ים לבחירת רב עיר, בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות), במסגרתם מונתה ועדת בחירות אשר קיימה שתי ישיבות. הליכים אלו הופסקו עם פירוק ממשלת ישראל ה-33 ולאור קיומן של בחירות מוניציפאליות בעיר. לאחר הבחירות לכנסת והקמת ממשלה חדשה ומינוי שר במשרד לשירותי דת, חודשו הליכי בחירת רב העיר בבת ים, וחודש הרכבה של ועדת הבחירות. בחודש מאי 2016 ניתנה הנחיה מטעם היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, לפיה נוכח הליכים משפטיים המתנהלים בעניינו של ראש העיר בת ים הנוגעים להליך בחירתו, יש להשהות לעת הנוכחית את הליך בחירת רב העיר (להלן:ההנחיה). לפיכך, הופסקה פעילות ועדת הבחירות. עם זאת, בחודש יוני 2016 חתם השר לשירותי דת על כתב מינוי מחודש לאור מינויים של יו"ר הוועדה החדש, נציגי העירייה החדשים, שני נציגים מטעמו וכן משקיפה לוועדה, אשר נבחרו עובר למתן ההנחיה.  

3. לאחר מתן פסק הדין בע"א 4071/16 יוסי בכר ראש עיריית בת ים נ' אלי יריב (20.2.2017), במסגרתו נקבע כי תוצאות הבחירות בהן נבחר מר יוסי בכר תעמודנה בתוקפן, "הופשרו" הליכי בחירת רב העיר והוועדה החלה בביצוע תפקידה. החל מחודש מרץ 2017 קיימה ועדת הבחירות בהרכבה החדש מספר ישיבות, במסגרתן בחרה את בתי הכנסת שישתתפו בהליך הבחירות, אישרה את נציגי האסיפה הבוחרת וקבעה תאריך לבחירות – 5.12.2017, בהתאם להליך הקבוע בתקנות.

4. ביום 16.11.2017 הגישו העותרים, הראשון חבר במליאת מועצת העיר בת ים, והשני תושב העיר תל אביב-יפו, את העתירה דנן. לטענת העותרים, פעל השר לשירותי דת שלא כדין כאשר "החליף ולמעשה הדיח ללא סיבה" ועדת בחירות מכהנת וכן את יו"ר הוועדה. בהמשך לכך, נטען כי נפלו פגמים מהותיים במינוי חברי ועדת הבחירות החדשה, שעיקרם במינויו של דיין מכהן כיו"ר הוועדה, אף מבלי שקוים הליך היוועצות כדין. עוד נטען, כי שר הפנים התערב בהליך בחירת רב העיר בת ים, והשפיע השפעה בלתי הוגנת על הליך הבחירות. זאת, על רקע הטענה כי עיריית בת ים מצויה בגירעונות כספיים כבדים ונתונה לחסדיו של שר הפנים. בנוסף, נטען בעתירה כי בחירת רב לעיר בת ים בעת הזו, תביא לכך שלאחר איחודה המתוכנן של בת ים עם העיר תל אביב-יפו, יהיה הרב הנבחר גם רבה של תל אביב, בלא שנבחר באופן דמוקרטי על ידי נציגי תושביה. משכך, ביקשו העותרים כי נורה על ביטול הליך הבחירות לבחירת רב עיר בבת ים, ובכלל זה על ביטול מינויו של יו"ר ועדת הבחירות, ביטול מינויה של הוועדה, וביטול ההליכים שהתקיימו במסגרתה. כן התבקשנו ליתן צו המורה לשר הפנים להימנע מכל מעורבות בהליכי בחירת רבני עיר; וכן צו המורה לשר לשירותי דת לקבוע נהלים ברורים למינוי ועדת הבחירות לבחירת רב עיר, תוך התייחסות לחשש מפני ניגוד עניינים. בנוסף, התבקש צו ביניים המורה למשיבים להימנע מכל פעולה לקידום הליכי בחירת רב העיר בת ים, ובפרט איסור על קיום הבחירות לרב העיר, עד להכרעה בעתירה. 

5. המשיבים התבקשו להגיש את תגובתם לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים. בתגובה שהוגשה מטעם המדינה, וכן בתגובת עיריית בת ים, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי כבד בהגשתה. דבר מינויו של יו"ר ועדת הבחירות פורסם ברבים כבר בחודש יוני 2016, אולם העותרים בחרו להגיש את העתירה רק כשנה ו-5 חודשים לאחר מכן, לאחר שהוועדה ביצעה פעולות שונות וכלל ההליכים לקיום הבחירות הושלמו. אף לגופו של עניין, סבורה המדינה כי דין העתירה להידחות, משלא נפל כל פגם בהליך בחירת רב העיר בת ים, אשר נעשה בהתאם להוראות התקנות ותוך עירובם של כלל הגורמים הרלבנטיים. הוועדה בהרכבה המקורי לא קיבלה החלטה סופית לעניין בתי הכנסת הנבחרים, ולא השלימה את הפעולות הנדרשות לצורך הרכבת האסיפה הבוחרת. לאחר הרכבת ממשלה חדשה כאמור, השר החדש שמונה למשרד לשירותי דת לא היה מחויב למנות את נציגי השר הקודם לוועדה. הדבר נכון גם לגבי מינוי יו"ר ועדת בחירות, אלא שבמקרה דנן פרישת יו"ר הוועדה הקודם נעשתה משיקוליו הוא.

אשר לטענה בדבר חשש לניגוד עניינים בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות (אשר דבר מינויו כיו"ר הוועדה פורסם לפני יותר משנה (!)), הבהירה המדינה כי התקנות מאפשרות מינויו של דיין מכהן. זאת, על רקע העובדה שוועדת הבחירות אינה הגוף הבוחר בפועל את רב העיר, אלא הגורם המאסדר את הליך הבחירות, ותפקידה המשמעותי עיקרו בקביעת בתי הכנסת המשתתפים, כאשר שיקול דעתה מוגבל לתבחינים "טכניים", דוגמת גודל, מיקום ופילוח. מעבר לכך, הנהלת בתי הדין הרבניים מסרה כי נשיא בית הדין הרבני הגדול, לו כפוף יו"ר הוועדה בכובעו כדיין, לא התערב ואין בכוונתו להתערב בהליך בחירת רב העיר בת ים, כך שהטענות לניגוד עניינים או פגיעה באובייקטיביות יו"ר הוועדה אינן מבוססות עובדתית. אשר לאופן מינויו של יו"ר הוועדה, טענה המדינה כי התנאים למימוש סמכותו של השר לשירותי דת למנות יו"ר כאמור – הסכמת ראש הרשות המקומית והיוועצות עם הרבנים הראשיים לישראל – קוימו כדין. כן טענה המדינה, כי אין כל שחר לטענות העותרים אודות שיקולים זרים וקשר בין פעולות משרד הפנים ומתן סיוע תקציבי לרשות המקומית בהתאם לכללים הנוהגים לבין הליך בחירת רב העיר בת ים. אשר לטענה אודות איחוד הערים הצפוי, הבהירה המדינה כי הליך האיחוד עתיד להתרחש רק בעוד 6 שנים, ובכוונת המשרד לשירותי דת לפעול למינוי רב עיר גם לעיר תל אביב-יפו. ככל שעל פי הצפוי יכהנו בבוא העת רבני ערים הן בבת ים הן בתל אביב, והם יהיו בני אותה עדה, ייערך ביניהם הליך בחירה פנימי בהתאם לתקנות.

           בתגובה מטעם עיריית תל אביב-יפו, נטען כי "ספק אם יש להמשיך ולקדם בעת הזו דווקא את תהליך הבחירה של רב לעיר בת ים", עקב ההשלכות האפשריות על העיר תל אביב-יפו. כך למשל, בחירת רב לעיר בת ים וכן רב לעיר תל אביב-יפו בהתאם לכוונת השר לשירותי דת, עשויה לכפות מראש על העיר המאוחדת כהונה של שני רבנים (ובלבד שאינם מאותה עדה), שעה שמועצת העיר תל אביב-יפו קיבלה זה מכבר החלטה לפיה בעיר תל אביב-יפו יכהן רב אחד בלבד.

6. ביום 28.11.2017 דחיתי את הבקשה למתן צו ביניים, נוכח השיהוי בהגשת העתירה ובהתחשב בהתקדמות ההליכים כפי שהתברר מתגובות המשיבים. כן ביקשתי כי העותרים יודיעו אם הם עומדים על עתירתם.