פסק דין
הקדמה:
לפני עתירה מינהלית, שהגיש העותר, אורי אברהם, הזכאי להירשם כחוכר נכס המשמש כקיוסק בכניסה למרכז הרפואי העמק בעפולה, בגוש 16786 חלקה 5 (לשעבר חלקה 1) (להלן: "המבנה" ו"הקרקע" בהתאמה), נגד המשיבות, הועדה המקומית לתכנון ובנייה עפולה ועיריית עפולה (להלן: "הועדה" ו"העירייה" בהתאמה), במסגרתה מבקש העותר כי בית המשפט יורה למשיבות למסור לידיו את מלוא המידע ביחס לקרקע, בהתאם לסעיף 119א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ולתקנות התכנון והבניה (מסירת מידע), התשמ"ט-1989 (להלן: "התקנות").
הרקע לעתירה:
העותר הנו הזכאי להירשם כחוכר בקיוסק בכניסה למרכז הרפואי העמק בעפולה, על פי הסכם רכישה משנת 1988. המבנה נבנה על פי היתר בניה משנת 1986, בהתאם לתכנית ג/302, והעותר מפעיל את הקיוסק במבנה, מאז רכישתו, בהתאם לרישיון עסק אשר ניתן לו על ידי העירייה בעבר, וחודש מפעם לפעם.
בין העותר ובין המשיבות התקיימו מספר פגישות, בנוגע למצבו התכנוני של המבנה, ובהמשך להן החליפו הצדדים תכתובות רבות ביניהם, שבמרכזן עמדה מחלוקת באשר לשאלה אם במבנה בוצעו חריגות בנייה, אם לאו. העותר טען אז בפני המשיבות, כי המבנה הנו בהתאם להיתר הבניה המקורי שניתן בשנת 1986, ובהתאם לתכנית ג/302 יעוד הקרקע הוא למבני ציבור, וכי במבנה אין חריגות בנייה. המשיבות טענו אז כלפי העותר, כי עליו להכין תכנית מפורטת כדי שיהיה ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה חדש.
ביום 28/4/09 פנה העותר למשיבות וביקש כי ימסרו לו פרטים באשר להיתר ולתכניות החלים על המבנה ועל הקרקע. תשובת המשיבות מיום 10/5/09 היתה כי העותר מוזמן להגיע למשרדי הועדה לעיון בתיקי המבנה והתכניות החלות עליו. במקביל, הודיעה העירייה לעותר כי היא דוחה את בקשתו לרישיון עסק, שכן הועדה מתנגדת למתן רישיון העסק מן הנימוק לפיו למבנה אין היתר בנייה.
ביום 20/6/09 פנה העותר לוועדה, לאחר ששילם את האגרה הנדרשת, בבקשה לקבל מידע מפורט באשר למצב התכנוני החל על הקרקע ועל המבנה, לרבות באשר לתכניות מתאר ותכניות מפורטות הקובעות את יעוד הקרקע היום ובעבר, שימושים ומגבלות בקרקע, וזכויות בנייה.
ביום 1/7/09 מסרה הועדה לעותר תשובה על גבי טופס כללי. בטופס נרשם כי: יעוד הקרקע חקלאי; על פי תכנית מפורטת ג/302 שאושרה ביום 26/6/03 חלק מהחלקה ביעוד חקלאי וחלק מהחלקה ביעוד למבני ציבור; על פי תכנית ג/12889 שאושרה ביום 16/10/06 קו בניין מכביש 65 בקטע זה הנו 10 מטרים מגבול הדרך.
ביום 6/7/09 פנה העותר לוועדה פעם נוספת בבקשה לקבל את המידע המפורט המבוקש על ידו, וצרף לפנייתו תשריט. ביום 9/8/09 שלחה הוועדה לעותר טופס זהה בתוכנו לטופס הקודם שנשלח כאמור.
ביום 2/9/09 פנה העותר למשיבות וביקש הבהרות באשר למידע שנמסר לו בטופס, כגון באשר לכך שתכנית ג/302 למעשה אינה תכנית מפורטת, לשאלה איזה חלק של המבנה מצוי, על פי התכנית, בייעוד חקלאי, ולשאלה כיצד יתכן שתכנית ג/12889 חלה על המבנה, המצוי מחוץ לגבולות התכנית.
לפנייה הנ"ל השיב רמ"ד רישוי ובינוי בוועדה, מר יואל מטמון, ביום 29/9/09, כי העותר ביקש וקיבל מידע תכנוני כפי שביקש, ולמידע נוסף הוא מופנה לעיין בתכניות ובתשריטים המצויים במשרדי הועדה המקומית ובאתר האינטרנט.
טענות הצדדים:
לטענת העותר, המשיבות מסרו לו מידע חלקי ובלתי מדויק באשר למצב התכנוני של המבנה והקרקע, בניגוד לנדרש מהוועדה לפי סעיף 119א לחוק ולפי התקנות. כמו-כן, לטענת העותר, פסיקת בית המשפט העליון מחייבת את הועדה למסור לידיו מידע שעשוי להשליך באופן משמעותי על החלטותיו בנוגע לחלקת המקרקעין שהוא מתעניין בה, ובכלל זה גם מידע שאינו עולה מהתכניות הסטטוטוריות הנוגעות לחלקה.
לטענת המשיבות, יש לדחות את העתירה בשל חוסר ניקיון כפיו של העותר, אשר הסתיר מבית המשפט את חריגות הבנייה שביצע, ואותן הוא מבקש להכשיר, ואת העובדה שנפגש עם נציגי המשיבות מספר פעמים באשר להסדרת מצבו התכנוני של המבנה. עוד לטענת המשיבות, העותר קיבל את כל המידע התכנוני שביקש, ואף קיבל הסברים בעל פה, והוזמן לעיין בתכניות ובתשריטים במשרדי הועדה ובאתר האינטרנט של העירייה.
הדיון בעתירה:
העתירה שלפני מתמקדת כל-כולה, בחובתה של הועדה המקומית לתכנון ובנייה למסור מידע לאזרח המעוניין בקבלת המידע, ובהיקף המידע אותו היא נדרשת למסור.
במסגרת הדיון בעתירה, הגישו המשיבות תצהיר מטעם רמ"ד רישוי ובינוי בוועדה, מר יואל מטמון (להלן: "המצהיר"). במהלך הדיון שהתקיים ביום 9/2/2010, בהסכמת הצדדים, נחקר המצהיר לפני. מן התצהיר ומחקירת המצהיר עלו פרטים נוספים, שעיקריהם:
תכנית ג/302, אשר הופקדה בשנת 1977 ואושרה רק בשנת 2003, בשינויים, היא תכנית מתאר החלה על הקרקע, וכוללת הוראות מפורטות המעניקות זכויות בניה למגורים. הועדה נהגה להוציא היתרי בנייה מכוח תכנית זו, אך נוהג זה נפסק בעקבות החלטה של ועדת ערר.
על פי תכנית ג/302 המאושרת חלק מהחלקה הנו ביעוד חקלאי, והקיוסק מצוי בחלק זה.