החלטה
הבקשה נושא החלטה זו היא להורות על ביטול העיקול הזמני בסך של 5,196,455 ₪, שהוטל במעמד צד אחד ביום 21.10.09, על כספים וזכויות בנכסים שיש למשיב כמפורט בבקשה, להבטחת תביעה שהוגשה על ידי המבקשים.
מאחר שהעיקול הוטל במעמד צד אחד, נדונה לפני הבקשה במעמד הצדדים מתחילתה.
העובדות הצריכות לענין
1. המבקשים הם שניים מבין ילדי המנוחה הגב' הירשפלד ז"ל והם גם יורשיה על פי הצוואה.
2. המשיב הינו עורך דין במקצועו ושימש בא כוחה של המנוחה, מזה שנים.
3. לאחר פטירת אמם גילו המבקשים, כך לטענתם, כי המשיב שהיה נאמן על סכומי כסף גדולים של המנוחה, כספים שהיו לה ממכירת מטעי קפה לשליט קניה בטרם עלתה לארץ עם בעלה המנוח, "בגד באמון הבלתי מסויג שנתנה בו המנוחה ובכל חובותיו תוך שהוא מנצל את שליטתו הבלעדית בכספיה של המנוחה ומושך לרשותו סכומי עתק" (סעיף 13 לבקשה), עוד צוין בבקשה כי "שלט המשיב, שלטון ללא מיצרים בשלושה חשבונות בנק של המנוחה ...בשוויץ... ובישראל". (סעיף 16 לבקשה).
4. לטענת המבקשים הציג המשיב את עצמו "כמי שבידו הנסיון והיכולת לנהל" את עניני אמם (סעיף 27 לבקשה), פתח עבורה חשבונות בנקים ודאג לנתק ולמדר את המבקשים מכל מידע בחשבונותיה, וכך גם ראה להשקיע את הכספים בחו"ל "...רחוק מעינם הן של דורשי טובתה של המנוחה והן של רשויות המס בישראל" (סעיף 29).
5. בשנת 1992 לאחר שאחד מבני המנוחה נפטר החל מצבה הבריאותי והמנטאלי להדרדר, היא עברה להתגורר בבית אבות ובשנת 2000 לאחר שאושפזה לפרק זמן ארוך "לא שבה לעצמה עוד" (סעיף 32) והיא אושפזה בבית חולים סיעודי עד יום מותה.
6. לטענת המבקשים בשנים שמיום אשפוזה (אוגוסט 2000) ועד יום מותה (מרץ 2008) המשיך המשיב "את גניבת כספיה של המנוחה תוך שהוא מעביר לרשותו הן מן החשבונות בישראל והן מן החשבונות בשוויץ סכומים המסתכמים נומינאלית בלמעלה מארבעה מליוני שקלים..." (סעיף 34 לבקשה).
7.המבקשים פרטו בבקשתם את יתרת הפתיחה בחשבונות הבנק של המנוחה, ואת יתרת הסגירה עת חולקה יתרת הכסף לאחר מות המנוחה; מאלה הסתבר כי גם לאחר ניכוי תשלום כל הצרכים של המנוחה על פני השנים יצאו כספים רבים מהחשבונות הללו ללא כל הסבר, ולא רק זאת אלא שהגם שניתן היה לשלם את כל הוצאות המנוחה בבית החולים הסעודי לרבות תשלומים עבור העובדת הזרה שסעדה את המנוחה וכל הוצאה נדרשת אחרת, מהפירות ומתשלומי המל"ל, בכל זאת נגרעו כספים רבים מהקרן המסתכמים בסכום התביעה; ולא רק שהקרן לא הניבה פירות אלא שהיא נגרעה בגלל פעולות המשיב.
8. במועד הגשת הבקשה הוגש גם כתב תביעה בעילה "כספית; חוזית; נזיקית; השבה ועשיית עושר ולא במשפט" סכום התביעה עומד על הסכום אותו הוריתי לעקל במעמד צד אחד.
9. טענתם העיקרית של המבקשים – כי המשיב "איש מנומס ונעים הליכות, תוך שהוא מנצל את היותה של אמנו קלה להשפעה ומציג עצמו כמי שבידו הנסיון והיכולת לנהל את עניניה באופן שימטב את השקעותיה וישמור על ערכן לכל שנות חייה" (סעיף 24 לתצהיר). במקום למלא אחר תפקידו כנאמן, וכב"כ של האם המנוחה ניהל את עניניה ואת החשבונות באופן בלעדי "ועשה בהם כבתוך שלו" (סעיף 37 לתצהיר) באופן שעם מותה נותרו החשבונות בחֶסֶר ממשי כמוצג בדפי החשבון שצורפו לבקשה ולתביעה; יאמר כי המבקשים אף עותרים למתן חשבונות וגילוי מסמכים נוספים מעבר לאלה שהצליחו לאתר.
בנסיבות המפורטות בבקשה ובתצהיר הגישו המבקשים את התביעה נשוא החלטה זו, ובה עתרו ליתן פסק דין המחייב את המשיב בין השאר להחזיר את כל הכספים שהגיעו לידיו שלא כדין, בפיצוי על הנזק שנגרם עקב אובדן פירות ההשקעה, לקבוע כי המשיב ביצע עוולות של תרמית, גזילה והפרת חובה חקוקה, כי פעל בניגוד לחוק השליחות והנאמנות, כי ישיב להם את הסך של 5,196,455 ₪ הוא הסכום הידוע למבקשים בעת הגשת התביעה תוך שמירת זכותם לתקן את הסכום בהמשך לאור המסמכים שיוצגו להם.
במקביל להגשת התביעה הוגשה הבקשה להטלת עיקול זמני כמפורט ברישא להחלטה זו, וכאמור ראיתי להעתר לבקשה והוריתי להטיל עיקולים על זכויות המשיב במקרקעין וכן על הכספים כאמור בהחלטתי מיום 21.10.09.
10. עמדת המשיב - המשיב הגיש בקשה לביטול העיקול, ללא כל תצהיר מלווה, לא רק זאת אלא שבבקשה אין כל התייחסות לאיזו טענה מהטענות הקשות והחמורות שהועלו נגדו, כעורך דין. המשיב בחר להתמקד בטענות שמתחום סדרי הדין, ובקש לבטל את העיקול מחמת העובדה שהבקשה לא לוותה בתצהיר כדרישת תקנה 365 לתקנות סדר הדין, התשמ"ד -1984 (להלן: 'התקנות') בהיותו 'תצהיר בג"צי'.
11. ראיתי לקבוע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים, וביום 22.11.09 במהלך הדיון שהתקיים ומשסברתי כי יש ממש בטענות המשיב לענין החֶסֶר בתצהיר המבקשים ראיתי לאפשר למבקשים לתקן את הפגם ולהגיש את התצהיר עד ליום 10.12.09 הגם שהדיון נקבע לפי יומן ב"כ המשיב ליום 13.1.10.
ביום 10.12.09 הוגש לבית המשפט תצהיר המבקשים המפורט והעונה לדרישות התקנות.
חרף השלמת התצהיר כנדרש לא הוגש כל תצהיר מאת המשיב, גם לא כל פירוט לבקשה לביטול העיקול, ולמעשה לא הובאה כל גירסה של המשיב; את הגירסה של המשיב ניתן לקרוא בכתב ההגנה שהוגש בתיק העיקרי.
לדיון שהתקיים לפני במועד שנקבע כאמור, לא התייצב המשיב בעצמו, כאמור גם לא נתן כל תצהיר שיבהיר את גרסתו, גם הבקשה לביטול העיקול לא תוקנה, ולמעשה לאחר שהמבקש נחקר על תצהירו, עתר המשיב לבטל את העיקול מחמת הדברים שעלו מתוך חקירת המבקש.