אופק רון ציוד בנין וכבישים בע"מ נ' גרשון עמר

החלטה

התנגדות לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל.

המבקש עבד לאחר שחרורו מצה"ל בעסק שנוהל על ידי אביו בתפקיד "עוזר כללי". בתוקף תפקידו זה, היה המבקש מבצע שליחויות עבר עסקו של אביו שלא עלו לטענתו לכדי ניהול העסק.

במסגרת עבודתו, היה המבקש מגיע למקום עסקה של המשיבה עם רשימת ציוד הנחוצה וזאת מבלי שהמבקש הבין באופן מקצועי או טכני מהם הפריטים שהיה עליו לקבל מן המשיבה. לאחר קבלת הציוד היה המבקש חותם על תעודות משלוח מבלי לשלם עבור הציוד שכאמור נועד לעסקו של אביו ולא עבור המבקש באופן אישי. המבקש טוען כי לא היה מורשה חתימה בעסקו של אביו ומכאן שלא הייתה לו כל סמכות לחתום בשם העסק או לחייב את העסק בחתימתו.

המבקש ציין אמנם כי "לא זכר" כי חתם על שטר החוב אולם בעדותו בבית המשפט חזר בו מגרסה זו והודה בחתימתו על שטר החוב. עם זאת, המבקש מציין כי באחת הפעמים בהן הגיעה לעסקה של המשיבה התבקש על ידי המזכירה לתת לה את תעודת הזהות ולציין את פרטיו האישיים על מסמך שהיה אמור להיות תעודת משלוח. המזכירה גם ביקשה מן המבקש לחתום לצד הציון X. כאשר שאל המבקש לפשר העניין נענה כי זהו הנוהל וכך על המבקש לעשות. לטענתו, בדיעבד ו"ככל הנראה" הוא הוחתם בהטעיה ובחוסר תום לב על שטר החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל כאשר המצג שהוצג בפניו היה כאילו הוא חותם על תעודת משלוח. ראיה להטעיה והמרמה מוצא המבקש בכך שהוא הוחתם על גבי שטר החוב הן כעושה השטר והן כערב. המבקש ציין כי לא קיבל באופן אישי דבר מן המשיבה ולא ניהל עמה, באופן אישי, עסקים כלשהם וכל תפקידו היה עובד שכיר בעסקו של אביו. המבקש מציין כי בשטר החוב לא צוין כי ניתנה עבורו תמורה ועל כן הוא יכול להוכיח בראיות שאינן ראיות בכתב את החזקה בדבר קבלת תמורה עבור השטר.

המבקש מציין גם כי לא נתן למשיבה הרשאה למלא פרטים חסרים בשטר, לרבות את סכום השטר. משכך, פעולת המשיבה המשלימה את החסר בשטר כמוה כפעולה בלא הרשאה המביאה לפקיעת השטר.

דיון והכרעה

החלטתי לקבל את בקשת המבקשת בטענת ההטעיה ובטענה כי פרטי השטר מולאו ללא הרשאתו. את יתר טענות המבקש החלטתי לדחות; הכל כפי שיפורט להלן.

טענת ההטעיה

גרסתו של המבקש בנוגע לטענת ההטעיה היא נפתלת ועמומה. בתצהירו לא ציין המבקש כי המשיבה הטעתה אותו במעשה או במחדל בכל הנוגע להבנת מהות המסמך עליו הוא חותם (שטר חוב). המבקש הסתפק בכך שאמר כי סבר שהוא חותם על תעודת משלוח. רק בעדותו ציין לראשונה המבקש כי "נראה לי שכיסו את זה, הסתירו ממני את העובדה שאני חותם על שטר חוב". ספק אם היה מקום להשמיט טענה כה מהותית להגנתו של המבקש מתצהירו ולהעלותה לראשונה רק במסגרת חקירתו הנגדית בבימ"ש. מאוחר יותר בעדותו ציין המבקש כי גם כאשר חתם כערב על הסכם שכירות – שהוכתר ככזה באותיות קידוש לבנה - סבר שהינו חותם על תעודת משלוח. המבקש העיד כי שאל האם הוא חותם על תעודות משלוח וניתנה לו תשובה חיובית. לאחר מכן חזר בו המבקש מגרסה זו וציין "לא זוכר אם שאלתי או לא שאלתי. גם לא זוכר אם קיבלתי תשובה". מכל מקום, המבקש הודה כי הוא חתום כערב גם במסגרת הסכם השכירות עליו חתם ולגביו אין טענה כי הוטעה שהרי המבקש חזר בו בעדותו מן הגרסה כי נאמר לו שהוא חותם על מסמך שונה מזה שסבר וציין כי אינו זוכר אם שאל בנוגע למהות המסמך עליו חתם או אם קיבל תשובה בעניין זה. מתשובות המבקש בעדותו עולה כי לא ביקש לקבל עותק המסמכים עליהם חתם שכן הוא לא ידע להשיב מה הייתה תשובת המשיבה אילו היה מבקש ממנה עותק המסמכים עליהם חתם.

מכל אלה עולה ספק בנוגע לטענת ההטעיה אולם בשלב זה אין די בספק זה כדי לקבוע כי הטענה היא טענת בדים או שאין בה להעמיד למבקש הגנה כלשהי נגד התביעה ומשכך תינתן למבקש רשות להתגונן בנקודה זו.

מילוי השטר ללא הרשאה

המבקש מציין כי לפחות חלק מפרטי שטר החוב מולאו ללא הרשאתו. בעדותו נשאל המבקש מה כתב בכתב ידו בשטר החוב וציין כי חתם על גבי השטר וכי מילא את פרטיו כערב בכתב ידו. המבקש לא ציין כי מילא את יתר פרטי השטר ולא ציין כי הרשה למשיבה להשלים פרטים אלה. אמנם, למשיבה עומדת לכאורה החזקה כי היא הורשתה להשלים פרטים אלה בעצמה אולם ספק אם חזקה זו עומדת לה מקום בו טוען המבקש כי כלל לא הבין על מה חתם. בנסיבות אלה אני סבור כי ראוי ליתן למבקש רשות להתגונן גם בטענה זו.

היעדר תמורה עבור שטר החוב

שטר החוב נמסר למימוש בידיה של המשיבה בתנאי מסוים. התנאי הוא, כי לעסקו של אבי המבקש – או לאבי המבקש עצמו - יהיה חוב למשיבה. תנאי זה התקיים כעולה מעדותו של המבקש שציין כי חוב העסק – או של אבי המבקש - למשיבה הוא כ-30,000 ₪ ואישר כי הסכום בשטר החוב הוא נכון. בנסיבות אלה אין כל ממש בטענת היעדר תמורה ודינה להידחות.

סוף דבר

לאור כל האמור ניתנת למבקש רשות להתגונן בטענת ההטעיה ואי מתן הרשאה להשלמת פרטים בשטר החוב. יתר הטענות נדחות כאמור לעיל. תצהיר המבקש בטענות לגביהן ניתנה רשות להתגונן ישמש כתב הגנה. התיק יועבר למנ"ת לשם ניתובו למסלול המתאים. הוצאות הליך זה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"א, 19 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.