אופיר ציוד לבניין נ' שפני

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 9,000 ₪, שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל בשנת 1999, ובקשה להארכת מועד להגשתה.

השיק, משוך על ידי חברת פ.ק.מ. חלקי חילוף ורכב בע"מ (להלן – "החברה"), לפקודת המשיבה, אופיר ציוד לבניין, נושא על גבו, לבד מחתימת ההיסב של המשיבה לבנק, את שמותיהם ומס' תעודת הזהות של 3 אנשים: ליאור נהרי, יצחק שוקרון והמבקש, מר שאול שפני. יכול והשמות הם למעשה חתימות.

התיק נפתח בלשכת ההוצאה לפועל (תיק מס' 17-18381-99-3) נגד החברה ונגד שלושת האנשים האמורים, כערבים (כעולה מפרק ו' של טופס הבקשה לביצוע, המפרט את עילת התביעה).

2.המבקש הצהיר, בתמיכה בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד, כי מעולם לא חתם על השיק, כערב או בדרך אחרת. לדבריו, הופנה ע"י ב"כ המשיבה למר משה האלה, נציג המשיבה (להלן – "הנציג"), וזה הבטיח לשלוח אל המבקש את צילום השיק, אך לא עשה כן. לדבריו, מעולם לא הומצאה לו אזהרה, והתיק עצמו לא היה פעיל במשך שנים, ולפיכך לא ידע על קיומו (ברי, כי בעת הכנת התצהיר, עדיין לא ראה המבקש את צילום השיק שצורף לחומר שהגיע מלשכת ההוצאה לפועל, ולמעשה, רק במעמד הדיון מסר בית המשפט לב"כ המבקש את צילום השיק).

3.הבקשה להארכת מועד הועברה לתגובה, והמשיבה טענה, מפי הנציג, כי בשנת 1999 פנו שלושת האנשים ששמותיהם על גב השיק, וביניהם המבקש, אל המשיבה, ורכשו מכונה, ושילמו בשיק של החברה. לאחר שהנציג ברר את פרטי החברה ומצא כי שנים מבין השלושה (לרבות המבקש) הם בעלי מניות בחברה, אושרה העסקה, השלושה חתמו על גב השיק, העמיסו את המכונה ונסעו לדרכם. השיק חולל. עוד טוענת המשיבה, כי בשנת 1999 נמסרה אזהרה למבקש על ידי דואר ישראל, כך על פי הרישום בתיק, ובשנת 2000 בוצע הליך עיקול מיטלטלין ברישום בביתו (אם כי ההליך לא בוצע בפועל, והטופס הונח בתיבת הדואר, שכן הבית היה סגור), וסמוך לאחר מכן גם הוגשה תלונה במשטרה בקשר עם עסקת המכונה.

4.על תגובה זו ניתנה למבקש הזדמנות להגיב, אך הוא לא עשה כן.

5.בדיון שהתקיים בפני נחקרו הן המבקש והן הנציג.

6.המבקש נותר איתן בדעתו כי לא קיבל אזהרה. לדבריו, התגורר אותה עת בכתובת התואמת את המופיע במרשם האוכלוסין, אך התגורר שם חליפות, עם אחיו ועם אביו החולה, וממילא לא תמיד נמסר הדואר באופן מסודר לכתובת, שכן מדובר ביחידת דיור אחת מתוך יחידות רבות מחוברות ("רכבות", כלשונו). עוד העיד, כי מעולם לא דרכה רגלו בבית עסקה של המשיבה. הוא העיד, כי אכן נחקר במשטרה בקשר עם התלונה שהוגשה, אך נמצא שהוא דובר אמת ולא נפתחו נגדו הליכים. באשר למעורבותו בחברה העיד, כי חתם כבעל מניות כדי לעזור לאדם בשם שוקרון, שהכיר לפני 15 שנה (אזכיר, כי מר יצחק שוקרון נמנה על אלה ששמותיהם על גב השיק, והוא אף בעל מניות בחברה), אך לא היה מעורב בפועל בעסקי החברה בדרך כלשהי, וגם לא שמר על קשר עם אותו שוקרון.

7.הנציג העיד כי הוא עובד במשיבה מאז 1986, ותפקידו הוא איתור חייבים ובדיקת אמינות לקוחות. הוא העיד כי המבקש אכן התייצב בחנות לרכישת המכונה, וכי מאז לא ראה אותו עד ליום הדיון, למעט מספר מקרים שראהו באזור דירת מגוריו. הוא העיד כי היה אחראי על ניהול תיקי ההוצאה לפועל מטעם המשיבה, אך לא זכר אם בתיק המסוים נקט בהליכים נגד המבקש לבד מאלה שנזכרו בתגובה. באשר לתלונה במשטרה העיד, כי כתב אישום הוגש נגד מר ליאור נהרי (האדם השלישי ששמו על גב השיק), וכי העיד במשפט הפלילי שהתנהל נגדו. עוד העיד, כי השיק המקורי, לאחר שהוגש להוצאה לפועל והוחזר לשמירה, נמסר למשטרה במסגרת ההליך הפלילי, ושם הושמד.

8.דין הבקשות להתקבל. עסקינן במקרה בו אין ראיה למסירת אזהרה, לבד מרישום בתיק ההוצאה לפועל. אמנם, רישום כאמור נהנה מחזקת תקינות ההליך המינהלי, אך חזקה זו ניתנת לסתירה, ונגדה עומדת עדותו הנחרצת של המבקש. המבקש אמנם נוגע בדבר, כמובן, ויש להתייחס בזהירות לעדותו בעניין זה, אולם נוכח מחדל המשיבה, שלא פעלה בתיק ההוצאה לפועל משך 10 שנים, ובכך גרמה שאישור המסירה המקורי, או אפילו צילום שלו, אינו בידינו, הרי שיש לאפשר למבקש ליהנות מן הספק, ולקבל את גרסתו.

9.משכך, יש לבחון את ההתנגדות לגופה, ודינה של זו להתקבל, ללא ספק. המבקש מכחיש את חתימתו על גב השיק, ומכחיש כל מעורבות בפרשה. אמנם, נציג המשיבה מעיד ההפך, אך ראשית, עדותו אינה יכולה להשליך על גורל ההתנגדות (בשונה מגורל הבקשה להארכת מועד), שכן הלכה היא, כי בשלב זה בוחנים את גרסת ההגנה בלבד; ושנית, יש להתייחס בזהירות גם לעדותו-שלו, שעה שהוא מעיד על ארוע שהיה עד לו, ושקרה 13 שנה קודם ליום מתן העדות. זיהוי המבקש על ידו אינו דבר שיש לקבלו כמובן מאליו, ולא ניתן לפסול את האפשרות שאותו ליאור נהרי (כדוגמא בלבד) ניגש לחנות עם שני אנשים אחרים, שהזדהו כבעלי המניות של החברה, מסרו שיק של החברה, חתמו בשם בעלי המניות, והסתלקו להם עם הסחורה. אין בשלב זה מידע היכול להפריך תיאוריה כזו, או היכול להפריך, מאליה, את גרסת המבקש; ורק הפרכה שכזו יכולה היתה למנוע קבלת ההתנגדות לגופה.

10.אשר על כן, אני נעתר לבקשה להארכת מועד, במובן זה שאני קובע, שלא נמסרה אזהרה, ועל כן ההתנגדות הוגשה במועד, ואני מקבל גם את ההתנגדות ונותן למבקש רשות להתגונן, באופן שתצהירו ישמש כתב הגנה. הוצאות הבקשה, בסך של 1,800 ש"ח, תשולמנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

11.לאור סכום השיק, יידון התיק בסדר דין מהיר, ואני מורה עוד כדלקמן:

א.המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

ב.המבקש יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות אותה תקנה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

ג.תצהירי עדות ראשית יוגשו בו זמנית בתוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש.

ד.המזכירות תקבע את התיק לישיבה מקדמית בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים.