אופיר את שלפארם תרופות וקוסמטיקה בע"מ נ' סופר מדיק ( מדיק לייט) בע"מ ואח'

החלטה

בתיק זה הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין, בקשה להעברת מקום הדיון.

לאחר מתן החלטה על ידי הרשם, למתן תגובת ב"כ המשיב לבקשה, הגישו המבקשים בקשה להעברת הדיון בפני המותב המוסמך, דהיינו, שופט וכי אין לרשם בית המשפט הסמכות לדון בבקשה.

לטענת ב"כ המבקשים, תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") היא התקנה עליה נסמכת בקשת הנתבע לדחיית על הסף בהעדר סמכות ומאחר והדיון על פי תקנה זו מוקנה לשופט בלבד, אין לרשם בית המשפט הסמכות לדון על פיה.

אלא שסעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח חדש) קובע את סמכותו של בית המשפט להעביר את הדיון לבית משפט אחר אם מצא כי אין לו הסמכות המקומית או העניינית לדון בתובענה.

סעיף 104 לחוק בתי המשפט (נוסח חדש) קובע כי הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו בהתאם לסמכויות הנתונות לו לפי כל דין.

יוצא כי מכוח סעיף 104 הנ"ל יש לרשם הסמכות לדון בבקשה להעברת הדיון לבית משפט אחר אם מצא כי אין לבית המשפט בו הוא מכהן הסמכות המקומית או העניינית לדון בתובענה.

לכאורה יש סתירה בין הוראות החוק להוראות התקנות בעניין סמכות הרשם.

נראה כי המחוקק סבר כי יש ליתן לרשם הסמכות להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט אחר אך לא מצא לנכון ליתן לרשם הסמכות לדחות תובענה על הסף מחוסר סמכות כפי שעשה בהוראות תקנה 100 לתקנות אשר מעניקות לרשם הסמכות למחוק תובענה על הסף.

הטעם לכך הוא ברור. דחיית תובענה על הסף הוא סעד הסוגר לחלוטין את דלתות בית המשפט בפני התובע בעוד שמחיקה על הסף מאפשרת הגשת התובענה מחדש ואין התובע ניזוק אלא בכיסו לאחר שנאלץ לשלם את סכום האגרה פעם נוספת.

מעיון בתקנה 101(ב) לתקנות עולה כי ממילא מוגבלת סמכותו של בית המשפט לדחות תובענה על הסף וקובעת כי בית המשפט ימנע מדחייה על הסף אם נראה לו שניתן לרפא את הפגם בהעברת הדיון לבית משפט אחר, דהיינו, בדונו בבקשה לדחייה על הסף מחוסר סמכות, יעדיף בית המשפט לדון בבקשה מכוח סמכותו לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט ולא על פי סמכותו לפי תקנה 101(א)(2) לתקנות.

אין ספק כי לעולם לא ניתן לדחות את התובענה על הסף בטענת חוסר סמכות מקומית מאחר ויש להעביר התובענה לבית המשפט אשר לו הסמכות המקומית ומכאן שהדיון בבקשה מצוי בתחום סמכותו של הרשם כפי שנקבעה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

טעם נוסף לדחיית הבקשה היא שמעמד הרשמים נועד מתחילה על מנת להקל על העומס המוטל על שופטי בית המשפט כך שיש להעדיף את הוראות החוק המעניקות לרשם את הסמכות לדון בבקשה ובכך למנוע דיונים מיותרים בפני שופט.

בנסיבות אלה, ובמיוחד כאשר אחת מחלופות הבקשה דנן היא ממילא העברה לבית משפט אחר, הנני לדחות הבקשה להעברת הדיון לשופט.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"א, 14 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.