ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
61146-07
10/05/2010
|
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים
|
- נגד - |
התובע:
1. אופיר אורלי 2. יוסף אופיר
|
הנתבע:
י.זילברמינץ ובנו בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
א. מהות התביעה ועיקר טענת בעלי הדין
1.בפני תביעה שעילתה בסיכסוך שבין רוכש דירה (התובעים) ובין הקבלן ממנו רכשו התובעים את הדירה (הנתבעת).
התובעים התקשרו ביום 16.6.05 בהסכם מכר (להלן: "ההסכם") עם הנתבעת לרכישת דירת פנטהאוז במודיעין (להלן: "הדירה").
2.התובעים טוענים כי בדירה התגלעו ליקויים אשר מהנדס מטעמם העריך את עלות תיקונם לסכום של 49,930 ₪, וכי לדעתו לא ניתן להתגורר בדירה במהלך תקופת התיקונים.
3.בנפרד ובמובחן טוענים התובעים כי הגם שהחזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 15.8.07 הרי שהמעליות בבנין אינן מתפקדות ובהינתן כי הדירה ממוקמת בקומה השביעית בבנין אין להתייחס למועד המסירה ככזה.
4.הנתבעים מוסיפים וטוענים כי חלק מן הליקויים שתועדו בדירה מהווים מטרד ואינם מאפשרים מגורים בדירה.
5.להלן טוענים התובעים כי פנייתם לנתבעת למען תפעל לתיקון הליקויים העלו חרס, וכי הנתבעת לא הגיבה גם על מכתבם מיום 15.8.07 אליו צורפה חוות דעת מטעם התובעים.
6.התובעים טענו כי הנתבעת הפרה את ההסכם ועתרו לחייבם "בפיצויי הפרה" בסכום של 40,000 ₪ וכן בפיצויים בגין איחור במסירה בסך 6,000 ₪.
7.התובעים עתרו לפסיקת פיצויים בסך 12,000 ₪ בגין חוסר יכולתם להשתמש בתא החניה שהוקצה להם וסכום נוסף בסך 3,000 ₪ בשל ביצוע רשלני של עבודת פסיפס באמבטיית שירותי אורחים.
8.התובעים העמידו את סכום תביעתם על סך של 139,500 ₪ כולל פיצויים בסך 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש, אי נוחות והצורך בדיור חלופי ופינוי תכולה (להלן יחדיו: "נזק בלתי ממוני").
9.הנתבעת הגישה כתב הגנה בגדרו הכחישה את מרבית טענות התובעים וכפרה בזכותם לגבות ממנה פיצויים כלשהם.
10.הנתבעת טענה כי החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 15.8.07 כשהדירה מושלמת וראויה למגורים למעט ליקויים קלים וזניחים.
11. הנתבעת הוסיפה וטענה כי הגם שהמועד בו התחייבה הנתבעת לבצע תיקונים טרם הגיע, תיקנה הנתבעת את הליקויים שבאחריותה ללא דיחוי ולשביעות רצון התובעים בעוד שהתובעים מיהרו להגיש את תביעתם ללא שהקדימו טענות בדבר איכות התיקונים ולבטח לפני שניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לבחון את הטענות ולבצע תיקונים נוספים ללא צורך בהליכים משפטיים.
12.הנתבעת טענה כי התובעים לא נתנו לה הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים הן בבחינת מיצוי ההסדר הדיוני אליו הגיעו בעלי הדין קודם להגשת כתב ההגנה (להלן: "ההסדר הדיוני") והן על פי ההסכם.
13.אשר לטענות התובעים שעניינן הפעלת המעלית בבנין, טענה הנתבעת כי לעניין זה נקבעה הוראה מפורשת בסעיף 7 (2) בהסכם "ולפיה מסירת המעלית והתחלת הפעלתה תתבצע תוך 30 יום ממועד המסירה של 80% מדירות הבית". (להלן: סעיף המעלית)
14.הנתבעת כפרה בטענות התובעים לפיה חל איחור במסירת הדירה, המחייב אותה בתשלום פיצויים.
15.הנתבעת כפרה בעצם קיום הליקויים שתועדו בחוות הדעת מטעם התובעים ומכל מקום טענה כי עלויות התיקון שתומחרו הינם מוגזמים ומופרכים.
16.הנתבעת הכחישה את טענות התובעים בסוגיית הליקוי במשטח החניה ובסכום הנזק שנקבע לצד ליקוי זה.
הנתבעת כפרה בטענה בדבר ליקויים בביצוע אריחי האמבטיה.