אוסקר נ' פוקס ויזל בע"מ

פסק דין

1.האם פוטרה התובעת, לאחר כחודש וחצי עבודה בשירות הנתבעת, עקב הריונה, תוך הפרת הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"א -1981 ובחוסר תום לב בקיום חוזה עבודה, הינה הסוגיה העיקרית המונחת לפתחינו בתיק זה. במידה והתשובה לכך הינה חיובית, עלינו להכריע מה סכום הפיצוי המגיע לתובעת, בשל כך.

רקע

2.התובעת, שרית אוסקר, עבדה בשירות הנתבעת, חברת פוקס ויזל בע"מ, העוסקת בשיווק ומכירת פרטי אופנה ואביזרים המפעילה חנויות רבות ברחבי הארץ ובחו"ל (להלן:"הנתבעת"), החל מיום 18.10.09 ועד ליום בו פוטרה 26.11.09. התובעת עבדה גם בעבר בשירות הנתבעת, כמנהלת משמרת וכמנהלת סניף, זאת בין השנים 2006- 2008. ביום 18.10.09 חזרה התובעת לעבוד בנתבעת, בתחילה כמוכרנית בחנות בתחנה מרכזית והחל מיום 1.11.09 עברה לנהל את הסניף בקניון רמת אביב, לאחר שעזבו אותו שתי מנהלות, אחת אחר השנייה, בשל כישלון בניהול הסניף, האחת פוטרה, והשנייה עברה לסניף אחר.

תימצות טענות התובעת

3.התובעת טוענת, כי היתה אמורה להשתכר סך של 6,000 ₪ ברוטו, אולם לאחר שעבדה כמוכרנית בתחנה מרכזית, הבהירה לה הממונה עליה, הגב' אריאלה אבידור (להלן:"אריאלה") כי נוכח שביעות רצון ממקצועיותה שכרה יעמוד על סך של 6,400 ₪.

4. עוד טוענת התובעת כי ניהלה את החנות מיום 1.11.09 ועד ליום 11.11.09 לשביעות רצון הממונים עליה ובמקצועיות רבה. ביום 12.11.09 נודע לתובעת כי היא בהריון. לטענת התובעת, באותו מועד הודיעה על דבר הריונה לאריאלה, זאת למרות שבאותו מועד עדיין לא חלה עליה חובת הדיווח בדבר הריונה.

5. לטענת התובעת, תגובתה של אריאלה להודעה זו היתה קרירה וצינית. ביום למחרת חשה ברע וביקשה לפנות לרופא בשל כך. ב-15.11.09 שבה התובעת לעבודתה כרגיל ובעקבות צרכי העבודה ניסתה להתקשר לאריאלה, אולם היא סיננה את שיחותיה. לטענת התובעת אריאלה סיננה את שיחותיה במשך תקופה של שבוע וחצי בעוד שלשאר העובדות ענתה, כרגיל.

6.לטענת התובעת, לאחר כשבוע וחצי מיום שהודיעה על הריונה, הגיעה אריאלה אל החנות וביקשה ממנה לבוא עימה לבית קפה, במהלך פגישה זו מסרה לידיה דוחות בדבר נתוני המכירות של השנה הקודמת ואמרה לה שהחנות עדין בתחתית והיא חייבת להעלות את ממוצע המכירות. התובעת ענתה לה כי היא עובדת בחנות 12 ימי עבודה ולכן אין טעם לבחון נתוני מכירות, לאחר תקופה כה קצרה בחנות.

7.ביום 26.11.09 הגיעה אריאלה לחנות ומסרה לידי התובעת, להפתעתה המוחלטת, מכתב פיטורים, זאת ללא כל שימוע וללא מתן הזדמנות להעלות את טענותיה. עוד טוענת התובעת כי ביקשה שתיבדק האפשרות האם היא יכולה לעבוד בכל סניף אחר בתפקיד מוכרנית, אולם אריאלה לא התייחסה לפנייתה זו.

8. עוד טוענת התובעת כי ביקשה להשתבץ ב"סטוק דיי". למרות שאריאלה אמרה לה שאין בעיה, בפועל אריאלה הודיעה לעובדת אחרת לבצע את שיבוץ העבודה, תפקיד שהיה בסמכות התובעת והורתה לה שלא לשבץ את התובעת בסידור העבודה. כך שלמעשה התובעת לא שובצה ל"סטוק דיי", בשל הוראתה של אריאלה, שהיתה מנוגדת למצג שמסרה לה.

9.לטענת התובעת, פיטוריה היו רק בשל הריונה, נעשו בניגוד להוראות הדין לרבות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, בחוסר תום לב וללא שימוע. התובעת מדגישה כי מעבר להגנה נשוא הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, פיטוריה הינם גם בבחינת קיום חוזה עבודה שלא בתום לב.

10. עוד טוענת התובעת כי במהלך ההיריון נאלצה לשהות בשמירת הריון עקב רעלת הריון בה לקתה, אולם, לא קיבלה כל תשלום שכן לא עבדה לפני שמירת ההיריון, זאת עקב פיטוריה הלא חוקיים מהנתבעת, בהריון.

11. עוד טוענת התובעת כי הנתבעת לא העבירה לה עותק מהסכם העסקתה ובכך הפרה היא את הוראות חוק הודעה לעובד ( תנאי עבודה)תשס"ב- 2002 (להלן:"חוק הודעה לעובד על תנאי העבודה").

12.אשר על כן עותרת התובעת לפיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין הפרת הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה בגין נזק לא ממוני, 51,200 בגין שכר עד למועד הלידה וכן שכר בגין 60 יום לאחר חופשת הלידה, חסר בגין הפרשות לפנסיה בשל כך, עגמת נפש, פיצוי בגין הפרת הוראת חוק הודעה לעובד ופיצוי בגין אי עריכת שימוע.

תמצות טענות הנתבעת

13.לטענת הנתבעת נוכח רקע התובעת בניהול חנות בנתבעת, מתקופת עבודתה הקודמת בשנת 2008, הציעה לה לנסות ולנהל את הסניף בקניון רמת אביב, לאחר שעזבו אותו שתי מנהלות אחת אחרי השנייה, בשל כישלון בניהול הסניף, האחת פוטרה והשנייה עברה לסניף אחר עקב כישלון בניהול החנות.

14.לטענת הנתבעת, התובעת מונתה לניהול לתקופת ניסיון, ללא שום התחייבות מצד הנתבעת.

15.לטענת הנתבעת החנות שניהלה התובעת לקתה באי סדר תמידי, גם לאחר שהוער לה בעניין. היא לא הצליחה להכשיר צוות עובדים כנדרש ולא היתה לה הראיה המערכתית והניהולית המתחייבת ממשרה זו, התובעת לא השתלבה, לא לקחה את העניינים לידיים, לא ניהלה ולא יזמה כפי שציפתה ממנה הנתבעת. מחדלים אלו אובחנו על ידי מנהלת האיזור, הגברת אריאלה כבר בתחילת דרכה של התובעת בניהול החנות, עוד טרם ידעה אריאלה, דבר הריון התובעת.

16.עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא עמדה ביעדי המכירות שנקבעו לחנות זו ולא העלתה את ממוצע המכירות ביחס לאותו חודש, וכי נתונים אלו היו ידועים לה וכלל לא הפתיעו אותה.