אוסי נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בדרך של מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה.

1.רקע וטענות הצדדים

א.התובעת, הדר אוסי (להלן: "המשיבה"), נפצעה כנטען בכתב התביעה בתאונת דרכים ביום 21.8.11 (להלן: "התאונה "), עת הייתה בדרכה חזרה ממקום עבודתה. התאונה הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.

ב. כתוצאה מהתאונה נפגעה המשיבה בין היתר בצווארה (ראו: נספח ב' לבקשה). המשיבה נבדקה על ידי ועדה רפואיות של המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעתה לנכות מעבודה. ביום 27.1.13 קבעה הוועדה את נכותה הרפואית כמפורט להלן:

30% נכות בגין הגבלת התנועות בעמ"ש הצווארי לפי תקנה 37(5)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956 (להלן: "התקנות");

20% נכות נפשית לפי תקנה 34(ב) (3) לתקנות;

10% נכות בגין צלקת לפי תקנה 75(1)(ב) לתקנות;

10% נכות בגין צלקת לפי תקנה 75(2)(ב) לתקנות;

10% נכות בגין שבר בחוליה C7 לפי תקנה 37(8)(ב) לתקנות;

10% נכות בגין פגיעה בגולגולת לפי תקנות 36 (2)(5)- 36(3) לתקנות;

5% נכות בגין שבר בחוליה C1 לפי תקנה 37 (8)(א) לתקנות;

5% נכות בגין שבר בחוליה C2 לפי תקנה 37(8) (א) לתקנות;

5% נכות בגין שבר בחוליה C3 לפי תקנה 37(8) (א) לתקנות.

(להלן: "החלטת הוועדה הרפואית") (ראו: נספח א' לבקשה).

ג.לנוכח החלטת הוועדה הרפואית הגישה המבקשת את הבקשה דנן, בה היא טוענת שהוועדה הרפואית קבעה למשיבה, בין היתר, נכות רפואית כפולה: הן 30% בשל הגבלת התנועות הצוואר לפי סעיף 37(5)(ג) לתקנות והן 23% בגין שברים ללא תזוזה שהתחברו בחוליות הצוואר לפי סעיף 37(8)(א) וסעיף 37(8)(ב)לתקנות (5%+5%+%5+ 10%= 22.863%). לגישתה, מדובר בקביעות כפולות וחופפות בגין אותם שברים ובגין אותה מגבלה. משכך, עתרה המבקשת שיותר לה להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית.

ד.המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת שהטענה שלפיה לא ניתן לקבוע נכות הן בשל ממצאים בחוליות הן בשל הגבלה בתנועות נדחתה על ידי בתי המשפט, עת נקבע שנכות בגין השברים בחוליות היא נכות נפרדת, הקיימת גם ללא הגבלה בתנועות. משכך, בענייננו יש לקבוע נכויות מצטברות גם בשל השברים בחוליות וגם בשל ההגבלה בתנועות שנמצאה אצל המשיבה.

ה. בתשובתה לבקשה טוענת המבקשת שבפסקי הדין שאליהם הפנתה המשיבה ובהם נקבעה נכות מצטברת הודגש, שאת הנכות התפקודית יש לקבוע רק לפי המגבלה בתנועות עמה"ש, בעוד שהנכות בגין שבר בחוליה שהתרפא מוענקת מעצם הפגיעה ובהיעדר מגבלה תפקודית. לטענתה, נכות בגין שבר בחוליה שהתרפא אינה נכות תפקודית ואת הגריעה מכושר ההשתכרות יש לחשב רק לפי דרגת הנכות שעניינה מגבלות התנועה. עוד היא מוסיפה וטוענת שבאותם פסקי דין שאליהם הפנתה המשיבה הגיעו בתי המשפט לתוצאה שאליה הגיעו רק לאחר ששמעו את דעתו של המומחה בתחום האורטופדיה ולמדו שאין משמעות תפקודית רפואית לשבר בגוף החוליה שהתרפא. לטענתה, במקרה דנן בית המשפט לא יכול לדעת האם אכן אותם 23% נכות שנקבעו בגין ארבעת השברים שהתרפאו חסרי משמעות תפקודית מאחר שבמסגרת ההליך דנן לא ניתן לחקור את רופאי המוסד לביטוח לאומי ולכן יש להעתר לבקשה.

ו. ביום 20.10.13 הגישה המבקשת השלמת טיעון מטעמה (בלא שניתן לה היתר לכך) ובה חזרה וטענה שיש להעתר לבקשה ולאפשר מינוי מומחה מטעם בית המשפט כדי להכריע בטענת המבקשת, לפיה אין משמעות רפואית קלינית או תפקודית לשבר בחוליה שהתרפא מבחינת יכולתה של התובעת להמשיך בשגרת חייה ובתחום עיסוקה.

ז. ביום 21.10.13 הגישה גם המשיבה תגובה נוספת ובה ציינה שבתשובה לבקשה הועלו טענות חדשות שכלל לא נטענו בבקשה. לגופו של עניין נטען שפסיקת בתי המשפט הבהירה שניתן לקבוע שתי הנכויות במצטבר והדיון בתפקודיות הנכות המצטברת אינו רלוונטי בשלב זה לצורך הכרעה בבקשה זו.