אוניברסיטת חיפה נ' אליהו

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, שהמשיבה הגישה נגד המבקש בגין יתרת חוב עבור שכר לימוד.

המבקש נרשם ללימודי תואר שני, החל בלימודיו, ובמהלך הסמסטר הראשון הפסיק את לימודיו.

המבקש טוען כי הודיע על הפסקת לימודיו במועד המזכה אותו בתשלום 35% משכר הלימוד בלבד, ומאחר ושילם מקדמה בסך 3,500 ש"ל נותר חייב רק עוד 700 ₪. סכום זה שולם על פי החלטתי מיום 29/10/12, והמבקש ביוזמתו הגדיל את התשלום ל-1,000 ₪ (הודעה מיום 5/11/12 בצירוף טופס העברה).

דמי הלימוד לשנת הלימודים היו בסך 11,955 ₪, 3,500 ₪ שולמו כמקדמה ו-1,000 ₪ שולמו לצורך ביטול עיקולים.

המבקש טוען לחילופין כי הוא מחוייב רק ב-50% מהתשלום (ראה סעיף 7 לתצהיר המבקש).

ב"כ המשיבה ויתר על חקירה נגדית, וכך הוגשו רק סיכומי הצדדים.

טענת המבקש להודעה במועד מפורטת בסעיפים 5 ו-6 לתצהירו:

"5.אינני מחוייב לשלם את מלוא שכ"ל הואיל ולא סיימתי את שנת הלימודים ואף הודעתי על הפסקת לימודיי כבר באמצע הסמסטר הראשון של שנת הלימודים.

6.הודעותיי על סיום הלימודים נמסרו, הן טלפונית למחלקת הנהלת חשבונות של התובעת, הן באופן אישי לראש החוג הגב ד"ר אנית סומך ולמזכירות החוג והן באמצעות דואר אלקטרוני למר אהרון זבידה, מרצה בכיר בחוג הלימוד של הנתבע".

תקנון המשיבה, שצורף ע"י המבקש (נספח א' לבקשה) קובע תחת הכותרת "ביטול הרשמה/הפסקת לימודים – תשלום שכר לימוד":

"א.1. ... תלמיד הלומד באוניברסיטת חיפה והמחליט להפסיק ללמוד בה יודיע על כך בכתב (בדואר רשום) למחלקת שירותי תלמיד ושכ"ל שבאגף מינהל התלמידים...

הודעה שנמסרה בטלפון ו/או בע"פ לא תחשב כקובעת לגבי הפסקת לימודים" (שם, בעמ' 100).

בהמשך התקנון מופיעים המועדים, בהם ניתן לתת הודעה, ואת שיעור שכר הלימוד היחסי שיגבה:

"ב.6. "תלמיד שיודיע על הפסקת לימודים מ-1.11.2009 ועד 5.12.2009... יחוייב ב-35% משכר הלימוד

ב.7. תלמיד שיודיע על הפסקת לימודים מ-6.12.2009 ועד 9.1.2010 יחוייב ב-50% משכר הלימוד..." (שם, עמ' 101).

דברי המבקש כשלעצמם, מעידים כי הודיע למשיבה על כך שהוא שוקל להפסיק את הלימודים לכל המוקדם ביום 31/12/09, ולא מסר הודעה בכתב בדואר רשום. מתכתובת הדואר האלקטרוני שמציג המבקש (נספח ב' לבקשה) עולה כי בעקבות פניית המרצה מר זבידה אליו ביום 29/12/09, עקב אי הגשת מטלה, השיב לו המבקש:

"...אני מצטער על הברדק שנוצר אבל אני כרגע צריך לשבת עם אנית ומירי כי אני לא חושב שאוכל להשלים את הסמסטר ולא רק את הקורס של אני [.] אבקש ממירי שתעדכן אותך ברגע שתהיה החלטה...".

כלומר לא רק שהמבקש לא הודיע לאיש דבר לפני יום 31/12/09, אלא שגם בהודעת הדוא"ל לא הודיע על הפסקת לימודיו, אלא רק על מחשבותיו בנידון. הטענה למסירת הודעות טלפוניות ובעל פה לפני כן הינה כללית ובלתי מפורטת, ונסתרת מתוכן הודעת הדוא"ל.

"מי שמבקש רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר איננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות..." (ד. בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית עמ' 194).