אונגר תמר נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה לפיצויים שהגישה התובעת בגין ארבע תאונות דרכים בהן הייתה מעורבת.

התאונות אירעו בתאריכים הבאים:

תאונה מיום 27.8.98.

תאונה מיום 29.4.99.

תאונה מיום 4.7.00.

תאונה מיום 17.12.03.

הנתבעת 1 היא המבטחת בשלוש התאונות הראשונות. הנתבעת 2 היא המבטחת בתאונה הרביעית.

בין הצדדים אין מחלוקת בשאלת החבות אלא בנוגע לגובה הנזק שנגרם לתובעת בעקבות התאונות והפיצוי המגיע לה.

התאונה השנייה (מיום 29.4.99) והתאונה הרביעית (מיום 17.12.03) הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונות עבודה.

חוות הדעת בתחום הראומטולוגיה

פרופ' נפרסטק מונה כמומחה מטעם בית המשפט בחתום הראומטולוגיה.

בחוות דעת מיום 15.3.06 קבע פרופ' נפרסטק כי לתובעת נכות בגובה 10% בגין תסמונת פיברומיאלגיה ממנה היא סובלת.

בחוות דעתו התייחס פרופ' נפרסטק לשאלת הקשר בין תסמונת הפיברומיאלגיה לתאונות דרכים ולויכוח הקיים בשאלה זו בספרות, הפנה למחקר ישראלי שנערך על ידי פרופ' בוסקילה וחבריו אשר מצא כי 22 מתוך 102 מבוגרים שסבלו מחבלה בצוואר פיתחו פיברומיאלגיה בשנה לאחר התאונה, וכתב כי העובדה שהתובעת נחבלה בחבלה מסוג צליפת שוט בצוואר וזמן לא רב לאחר מכן פיתחה את תסמונת הפיברומיאלגיה מעלה בסבירות גבוהה קיומו של קשר בין התפתחות התסמונת לתאונת הדרכים.

לפי חוות הדעת, הפיברומיאלגיה הסתמנה בעיקרה לאחר התאונה מיום 17.12.03 ואובחנה לראשונה בינואר 2005, ומאחר והתסמונת מתגלה בדרך כלל זמן לא רב לאחר תאונה, קובע המומחה כי הגורם להתפתחות הפיברומיאלגיה אצל התובעת הוא תאונת הדרכים מדצמבר 2003.

לשאלות הבהרה שנשאל על ידי ב"כ הנתבעת 2 השיב פרופ' נפרסטק כי:

מרבית החוקרים והמחברים בראומטולוגיה מוצאים קשר סיבתי בין חבלה להתפתחות פיברומיאלגיה (תשובה 1 מיום 17.7.06).

על פי הספרות המקצועית ומניסיונו, פיברומיאלגיה היא מחלה כרונית (תשובה 3 מיום 17.7.06).

פרופ' נפרסטק חזר והבהיר כי התלונות החלו לאחר התאונה האחרונה ולכן ניתן לקבוע כי התאונה מדצמבר 2003 היא הגורם הסביר הקשור להתפתחות התסמונת אצל התובעת (תשובה 2 מיום 17.7.06).

לשאלות הבהרה שנשאל על ידי בא כוחה של התובעת באותו מועד (עו"ד אדי מאירי) השיב פרופ' נפרסטק כי התובעת לא נבדקה במכשיר דולורימטר.