אובו תקשורת בע"מ נ' עוגן נדל"ן מניב בע"מ ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשת חברת אובו תקשורת בע"מ (להלן:"המבקשת") ליתן צו מניעה זמני אשר יאסור על חברת עוגן נדל"ן מניב בע"מ (להלן:"המשיבה") להוציא אל הפועל את הסכם השכירות שנחתם בינה לבין חברת מנטור גרפיקס שירותי פיתוח (ישראל) בע"מ (להלן:"המשיבה 2") ביום 18.07.11. בקשר לנכס שבקומה החמישית בפרוייקט "ויצמן ביזנס פארק" רחובות, הידוע גם כגוש 3695 חלק מחלקות 74 ו-147 (להלן:"הנכס").

רקע

המבקשת חיפשה לשכור משרדים חדשים. היא פנתה לגב' גליה פלסטינין, משווקת משרדים מטעם קבוצת נכסי אריאל, כדי שזו תמצא עבורה נכס מתאים. גב' פלסטינין הפנתה את המבקשת לנכס ובמהלך חודש ינואר 2011 נערכה פגישה בין מנכ"ל המשיבה לבין צוות מטעם המבקשת. במהלך פגישה זו הבהיר מנכ"ל המשיבה כי מתנהל מו"מ בין המשיבה לבין חברת היי-טק באשר לשכירת שלוש קומות בבניין שבו נמצא הנכס וכי הוא נתן לחברת ההיי-טק זכות בלעדית עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2011 ולכן אינו יכול לדון בעניין עד לתום חודש מרץ 2011.

ביום 12.06.11 פנתה הגב' פלסטינין אל הגב' מילי בן פורת המשמשת כמנהלת אדמיניסטרטיבית אצל המבקשת ובישרה לה כי המו"מ בין המשיבה לבין חברת ההיי-טק כשל וכי ניתן לשוב ולקיים מו"מ בין המבקשת לבין המשיבה. ביום 21.06.11 העביר ב"כ המשיבה לידי הגב' פלסטינין טיוטת הסכם שכירות (להלן:"הטיוטה הראשונה") במכתב המצורף נכתב כי טיוטת ההסכם לצרכי מו"מ וכי הסכם זה מועבר במקביל אל המשיבה וכפוך לאישורה והערותיה ובנוסף נכתב כי את המשיבה יחייב רק הסכם חתום על ידה כדין. ביום 22.06.11 התקיימה פגישה בה נכחו גב' פלסטינין, מנכ"ל המשיבה ומר שרצקי והגב' בן פורת מטעם המבקשת.

ביום 29.06.11 התקיים סיור בנכס. ביום 30.06.11 שלחה הגב' פלסטינין הודעת דוא"ל אל הגב' בן פורת בו נכתב בין השאר כי קיים ביקוש רב לשטחי המשרדים שבפרויקט. בנוסף נכתב "כל הנושא תלוי בזה שעד ה 15/7 לחודש החוזה בינינו חתום. מעבר לזה אנחנו לא נהיה מחויבים לשמור שטח עבורכם" ובנוסף נכתב "קודם כל בואו נקבע ב14 לחודש בשעות הבוקר חתימת חוזה. זה יכניס ללו"ז עבודה את כל הצדדים". ביום 04.07.11 העבירה הגב' פלסטינין את הטיוטה הראשונה אל המבקשת. ביום 06.07.11 פנה ב"כ המשיבה אל ב"כ המבקשת בדוא"ל בזו הלשון "1. מרשתי מבקשת להבהיר כי הצעתה להשכרת המשרדים תקפה עד ולא יאוחר מיום 19.07.2011 – זהו המועד שסוכם עימכם לחתימה. 2. בחלוף מועד זה, ככל שלא ייחתם הסכם שכירות מחייב בין הצדדים תראה מרשתי עצמה חופשייה לנהל מו"מ ולהשכיר המושכר לצדדי ג'." לאחר קבלת דוא"ל זה השיב ב"כ המבקשת כי המבקשת דוחה את הזכות לכאורה של המשיבה לנהל מו"מ מקביל עם שוכרים אחרים. בדוא"ל נוסף מאותו היום השיב ב"כ המשיבה כי המשיבה זכאית לנהל מו"מ מקביל וכי כך הוצגה עמדתה מלכתחילה. ביום 13.07.11 שלח ב"כ המבקשת דוא"ל נוסף בו שב אל טענתו בדבר היעדר זכותה של המשיבה לנהל מו"מ עם צדדי ג'. ביום 17.07.11 הודיע ב"כ המשיבה טלפונית ולאחר בכן במכתב כי המשיבה התקדמה במו"מ עם צד ג' ולכן מפסיקה את ההידברות עם המבקשת. באותו היום נחתם חוזה שכירות בין המשיבה למשיבה 2.

ביום 19.07.11 הוגשה מטעם המבקשת המרצת פתיחה ובקשה למתן צו מניעה זמני. בהחלטתה מאותו היום דחתה כב' השופטת א' מני-גור את הבקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד. באותו היום שלח ב"כ המבקשת מכתב אל המשיבה כי הוא מבצע קיבול להצעתה האחרונה של המשיבה. ביום 20.07.11 הוגשה מטעם המבקשת בקשה לעיון חוזר בקשר להחלטה הנ"ל אך גם בקשה זו נדחתה ע"י כב' השופטת א' מני-גור. ביום 21.07.11 הוגשה מטעם המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 39965-07-11) ובמקביל בקשה לצו מניעה זמני. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.07.11 ניתן צו מניעה ארעי וביום 25.07.11 דחתה כב' השופטת ע' צ'רניאק את בקשת רשות הערעור שגרם לפקיעתו של צו הארעי שניתן.

ביום 28.07.11 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתבי טענותיה. בדיון שהתקיים ביום 02.08.11 התיר כב' השופט ר' כהן, לאור הסכמת הצדדים, את תיקון המרצת הפתיחה והבקשה למתן צווי מניעה זמניים. ביום 08.08.11 התקיים דיון בפניי בו נחקרו מר אשר שירצקי המצהיר מטעם המבקשת ומר שמואל עופר מטעם המשיבה. במהלך הדיון הצעתי לצדדים הצעה מכוח סעיף 79א' שתביא לפיתרון הסכסוך כולו אך המבקשת סירבה לכך ודרשה שאפסוק על פי הכלל "ייקוב הדין את ההר" (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב').

טענות הצדדים

המבקשת טוענת כי המשיבה העניקה לה ביום 06.07.11 באמצעות ב"כ, הצעה בלתי חוזרת כמשמעותה בסעיף 3(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן:"חוק החוזים") להתקשר בהסכם לשכירת הנכס עד ליום 19.07.11. אשר בעקבות הצעה זו החלו ב"כ הצדדים להחליף טיוטות של הסכם השכירות. המבקשת טוענת כי הטיוטות הוחלפו על מנת לבצע מספר התאמות בחוזה שאינן נוגעות לעיקרי הסכם השכירות וכי כל התנאים המסחריים כבר הוסכמו בכתב בין הצדדים בפגישה מיום 22.06.11. עוד טוענת המבקשת כי המשיבה התחייבה שלא לנהל מו"מ מקביל עם צדדים שלישיים בתקופת ההצעה הבלתי חוזרת. המבקשת טוענת כי כבר בפגישה שהתקיימה ביום 22.06.11 שאל מר שרצקי (מנהל המבקשת) את מנכ"ל המשיבה האם המו"מ מתנהל בבלעדיות וזה ענה בחיוב. עוד טוענת המבקשת כי מהדוא"ל ששלח ב"כ המשיבה לב"כ המבקשת ביום 06.07.11 סיפא, (המובא לעיל) נכתב במפורש כי רק לאחר ה-19.07.11 תהא המשיבה חופשייה לנהל מו"מ עם צדדי ג' ומכלל הן נשמע לאו, כלומר שעד לתאריך זה המשיבה אינה רשאית לנהל מו"מ מקביל. המבקשת טוענת כי בהודעת המשיבה מיום 17.07.11 על הפסקת ההידברות עקב התקדמות במו"מ עם גורם אחר יש משום חזרה מהצעה שלא כדין ובניגוד להוראות סעיף 3(ב) לחוק החוזים. עוד טענה המבקשת כי כבר במסגרת בקשת צו המניעה הזמני שהוגשה ביום 19.07.11 הוא היום האחרון לקבלת הצעתה הבלתי חוזרת של המשיבה ביצעה המבקשת "קיבול" כמשמעותו בחוק החוזים להצעתה האחרונה של המשיבה ומכיוון שבוצע קיבול ע"י המבקשת במועד בו הייתה ההצעה הבלתי חוזרת בתוקפה הרי שנכרת חוזה כדין בין המבקשת לבין המשיבה.

המשיבה טוענת כי למעשה מנסה המבקשת לכפות על המשיבה כריתת טיוטת הסכם שכירות, טיוטה אשר טרם התגבשה לידי הסכם מחייב. המשיבה טוענת כי לא הסכימה להערות המבקשת על טיוטות החוזה וכי קיימות מחלוקות רבות באשר לפרטים מהותיים בחוזה. עוד טוענת המשיבה כי המבקשת מתעלמת מההערה המופיעה על גבי טיוטות ההסכם לפיה הטיוטות המועברות בין הצדדים הן למטרות מו"מ בלבד, אינן לקיבול וכי את הצדדים יחייב רק הסכם חתום כך המבקשת לא יכולה הייתה לבצע קיבול של טיוטה כלשהי. המשיבה טוענת כי טרם הגשת התובענה והבקשה לצו מניעה נחתם ביום 18.07.11 הסכם שכירות בינה לבין המשיבה 2 וזאת טרם ה"קיבול" הנטען כך שהסכם חתום זה הוא שמחייב את המשיבה והוא בלבד. עוד טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות גם מחמת אי גילוי עובדות מהותיות, המשיבה טוענת כי בעוד המבקשת סבורה שמכתב ב"כ המשיבה מיום 06.07.11 הוא חזות הכל, הרי שהמבקשת מתעלמת מעובדות וממסמכים שיש בהם כדי להאיר את מכתבו של ב"כ המשיבה בהקשרו האמיתי.

המשיבה טוענת עוד כי יש לדחות את הבקשה מטעם של שיהוי כאשר המבקשת ידעה עוד ביום 12.07.11 כי המשיבה מנהלת מו"מ עם צדדי ג' ובכך הפרה כביכול את ההתחייבות הנטענת אך עם זאת, לא פנתה המבקשת מיד לבית המשפט להוציא צו מניעה כנגד המבקשת אלא המתינה ולא עשתה דבר ולא התקדמה במו"מ עם המשיבה.

דיון והכרעה

ארבעה הם המבחנים אשר לאורם תבחן בקשת המבקשת, אשר קיומם המצטבר יזכה אותה בסעד הזמני המבוקש, בעוד שכשלונה בקיומו של אך אחד מהם - יביא לדחייתה של הבקשה:

(א)מבחן הצורך בהתערבות בית המשפט בטרם מתבררת התובענה בתיק העיקרי - לצורך שמירה על המצב הקיים.

(ב)קיומה של עילת תביעה שסיכוייה טובים והמתבססת על ראיות מהימנות להוכחת זכות שלכאורה קנוייה לה.

(ג)מבחן מאזן הנוחות.

(ד)מבחן תום הלב, הבודק האם המבקשת באה ביושר ובניקיון כפיים או שמא העלימה עובדות חשובות מידיעת בית המשפט, ובלבד לזכות בצו.

תכליתם של צווי המניעה הזמניים היא לשמור, כל עוד תלוייה ועומדת בבית המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים, כפי שהיה בעת הגשתה, זאת על מנת למנוע מצב בו בית המשפט יעמוד בפני עובדות מוגמרות טרם היה בידו להכריע לכאן או לכאן.

בית המשפט לא יעניק למבקש צו מניעה זמני - אשר יש בו כדי להביא שינויים במצב העובדתי והמשפטי, כפי שהיה קיים בין בעלי הדין, בעת הגשת התובענה בתיק העיקרי.